שייקספיר לצעירות: יפות ומוכשרות הן כובשות את הבמות בהצגות חדשות

שתיהן צעירות, יפות ומוכשרות, ובשנים האחרונות גילמו שורת תפקידי משנה גונבי הצגה על במות התיאטרון. עכשיו מקבלות סופסוף דקלה הדר מקבוצת הצעירים של תיאטרון בית לסין, ונילי רוגל מאנסמבל תיאטרון החאן, הזדמנות לנעוץ שיניים בתפקידים ראשיים בשתי הצגות חדשות שהועלו לאחרונה והן מסתערות על האתגר בלהט.

הדר, 29, מסומנת כבר שנים כהבטחה גדולה בזכות הופעותיה ב"נפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולד ברכט (הייתה מועמדת לפרס השחקנית המבטיחה בטקס פרסי התיאטרון 2008) ושדון היער פאק ב"חלום של לילה בליל קיץ" על-פי וויליאם שייקספיר. עכשיו היא מובילה את העיבוד החדש לקומדיה המטורפת "מנדרגולה" בתיאטרון בית לסין, שכתב יעקב שבתאי בהשראת מחזה מהמאה ה-15 מאת המדינאי-פילוסוף האיטלקי ניקולו מקיאוולי.

קלימקו (שלומי טפיארו) רודף הנשים מגיע מפריז לפירנצה במטרה לפתות את העלמה הנשואה לוקרציה (רוויטל זלצמן) שטרם הביאה יורש לבעלה ניצ'ה (יוסי טולדו). הוא עומד במשימה (תרתי משמע) בעזרת משרתו סירו (אסף בן שמעון) והנוכל הממולח לגוריו (הדר) שלא שוכח לשלשל לכיסו שכר טרחה נדיב. הדר יוצרת דמות מצחיקה עד דמעות, ועדיין מעניקה קרדיט לאבות המזון ששימשו לה כהשראה.

"כאשר הוחלט שאגלם את לגוריו התחלתי תחקיר", היא אומרת, "גיליתי שלסרט 'חגיגה בסנוקר' יש מבנה קלאסי של קומדיה דל'ארטה, עם זאב רווח כנוכל תחמן שאינו בוחל בשום מעשה מרמה כולל התחפושת של חכם חנוכה לקדם את מטרותיו. אם לגוריו נשמע בסצנות מסוימות כמו זאב רווח ב'חגיגה בסנוקר' זה לא במקרה. המראה החיצוני של הדמות הושפע מג'ק ספרו שגילם ג'וני דפ בסרטי 'הפיראטים מהקריביים', והתנועה התזזיתית מסרטים של ג'ים קארי שהוא בעיני גדול הקומיקאים הפיזיים של דורנו. אם נתליתי באילנות גבוהים ויצא טוב אני בהחלט גאה".

איך את מרגישה, פיזית, אחרי שעה וחצי שבמהלכן את לא עומדת לשנייה בשקט?

"אחד הכללים הראשונים שלמדתי כשחקנית הוא לשמור על הגוף שלי, כי זה כלי עבודה שבלעדיו אני לא יכולה לעשות כלום. גם ב'חלום של לילה בליל קיץ', בדמות פאק, נדרשתי לזוז ולקפוץ כל הזמן. זה היה שיעור מעולה לקראת התפקיד הנוכחי כי מאז אני עושה יוגה ופילאטיס. כיום יהיה לי מוזר לגלם דמות שיושבת בשקט".

כחלק מקבוצה, קשה להתמודד עם סיטואציה שבה בהפקה אחת יש לך תפקיד ראשי ואחריה דמות משנה ואפילו מקהלה?

"בעיניי זה חלק בלתי נפרד מהפעילות בקבוצה. המחזה תמיד יהיה גדול ממך. במחזמר 'אביב מתעורר' למשל לא היה תפקיד גדול בשבילי, והחלטתי שאני חיה עם זה בשלום ונותנת את המקסימום. עכשיו יש לי תפקיד מרכזי ובהפקה הבאה זה שוב עשוי להשתנות. החוכמה היא להשקיע אותן כמויות של תשוקה ואנרגיה".

ללא מניירות גבריות

כמו הדר גם נילי רוגל, 28, עבדה בשנים האחרונות ללא הפסקה בתיאטרון החאן, וגם היא עוטה עכשיו פאה קצוצה ומגלמת נער שהוא נערה בעיבוד המקסים של הבמאי אודי בן משה לקומדיה "הלילה ה-12" מאת וויליאם שייקספיר. רוגל היא ויולה, המגיעה לדוכסות אילריה בה מושל הדוכס אורסיניו (אריאל וולף). מאחר שהיא משוכנעת שאחיה התאום סבסטיאן (ויטלי פרידלנד) נספה בים, היא מחליטה להמציא עצמה מחדש כמשרת בשם סזריו, הופכת בת/בן טיפוחים של הדוכס וכמובן מתאהבת בו.

"לפני חצי שנה כבר הודיעו לי שאגלם את ויולה", משחזרת רוגל, "באופן טבעי יש חששות לקראת תפקיד ראשי במחזה של שייקספיר, אבל זה בא אחרי שלוש שנות התמקצעות. אני מאד ביקורתית כלפי עצמי, ולו הייתי מקבלת את התפקיד מיד אחרי הלימודים הייתי נכנסת ללחץ היסטרי. כיום אני בשלה לזה".

את מגלמת את ויולה-סזריו כמעט ללא מניירות גבריות.

"אודי בן משה ניסה להגיע לתוצאה כמה שיותר נקייה ולתת לסיפור נטו לעשות את העבודה. בטקסט מתייחסים כל הזמן למראה העדין של סזריו, ואני מדברת בקול נמוך אבל לא מנסה לאמץ הליכה ומניירות גבריות. אם כבר ניסיתי להתחבר מחדש לטום-בוי שהייתי בגיל העשרה. בתקופת לימודי המשחק הנשיות שלי התחילה לפרוץ בפעם הראשונה, ולקח לי זמן להפנים שאני יכולה לגלם אישה סקסית. פתאום הגיע תפקיד ויולה ובהתחלה נבהלתי קצת ממשמעות הליהוק. זה כאילו איים על הנשיות שלקח לי שנים למצוא".

איך את מתמודדת עם המעבר מתפקידי משנה לתפקידים מרכזיים וחוזר חלילה?

"מה שיפה באנסמבל החאן הוא שלכולנו אין זמן למשחקי אגו. אריה צ'רנר שחקן מדהים, והרבה יותר ותיק ממני, וגם הוא עושה תפקיד קטן יחסית ב'גן הדובדבנים'. אני מתייחסת לכל דמות, גם המשניות, כאילו המחזה בעצם עליה. גם אם חברים שאני מזמינה ומגיעים ברבע שעה אחור יחמיצו את כל הזמן שלי על הבמה".

ההצגה הבאה של "מנדרגולה" תתקיים בשישי הקרוב (ה-11 בחודש) ב-12 בצהריים בבית ציוני אמריקה בתל אביב. ההצגות הקרובות של "הלילה ה-12" יתקיימו ב-22 וב-23 בחודש בשמונה וחצי בערב באולם הבית של תיאטרון החאן בירושלים