מתי כהן יוכל לשאת גרושה?

‎‎ההחלטה אם זוג שנישא בנישואים אזרחיים יתגרש באמצעות גט כדת משה וישראל, גט לחומרא או התרת נישואים ללא גט בכלל - תלויה ברצון הטוב של בית הדין הרבני וכן במידת שיתוף-הפעולה של בני-הזוג.

‏‎‎כשניתנה ההוראה האוסרת על נישואי כהן וגרושה בספר ויקרא, לא עמד מספרם של הכהנים על כמה מאות אלפים, ואף היקף מספרן של הנשים הגרושות באוכלוסייה לא עמד על אחת מארבע.

אך כעת, כל אדם ששם משפחתו כהן, כאהן, כהנא, אזולאי, דואק, כ"ץ, קפלן, כגן, מזא"ה, טוויל, שפירא ועוד, יכול למצוא בהסתברות גבוהה שיוך כהני בשושלת היוחסין שלו, ומאותו רגע הוא מנוע על-פי ההלכה מלהתקשר עם למעלה משליש מהנשים הפנויות, מאחר שהן עונות על אחת מההגדרות: גרושה, חלוצה (אלמנה ללא בנים, שעברה טקס חליצה מאחיו של המנוח), גיורת וחללה (בת ליחסים בין כהן לאישה האסורה עליו).

‏בחלוף הזמן, ככל שאיסורי הנישואים של הכהן מתגלים כגזירה שהציבור מתקשה לעמוד בה ומחייבים את הכהנים למיניהם לחפש מזור מעבר לים, מחפשים גם בתי הדין הרבניים דרכים להקל.

ב-2006 נעשה צעד משמעותי, כאשר בית הדין הרבני הגדול, בפסק דין תקדימי, התיר לכהן לשאת גיורת לאישה.

‏עתה הגיע שעתן של הגרושות. במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה הבחין בית הדין הרבני בין אישה שעברה גירושים - לבין אישה שקבלה גט לצורכי הגדרתה כאישה גרושה, האסורה לנישואים עם כהן.

אישה שנישאה בישראל בטקס רבני כדת משה וישראל תחויב להתגרש בטקס רבני, הכולל מתן גט, ולא תוכל באופן מוחלט להינשא לכהן בישראל, אלא בנישואים אזרחיים בחו"ל.

‏מאידך, אישה שנישאה בנישואים אזרחיים והתגרשה, כן תוכל בנסיבות מסוימות להינשא לכהן, וביתר קלות אם התגרשה ללא קבלת גט, וכך גם אישה שנישאה בנישואים אזרחיים והתגרשה בגט לחומרא בבית הדין הרבני - ובלבד שבני-הזוג הם ממוצא ספרדי ולא אשכנזי.

‎‎גט או התרה?

‏‎‎ההחלטה אם זוג שנישא בנישואים אזרחיים יתגרש באמצעות גט כדת משה וישראל, גט לחומרא או התרת נישואים ללא גט בכלל - תלויה ברצון הטוב של בית הדין הרבני וכן במידת שיתוף-הפעולה של בני הזוג.

כך, למשל, בספטמבר האחרון התיר בית הדין הרבני את נישואיהם של זוג יהודי שנישא בנישואים אזרחיים בקווקז, ללא צורך בגט. זאת מאחר שהבעל סירב לתת לאישה גט וברח לחו"ל.

לעניין זה קיימת התייחסות שונה לזוג שנישא בנישואים אזרחיים בחו"ל כי לא היתה לו ברירה אחרת - לבין זוג שבחר בנישואים אזרחיים מטעמים אידיאולוגיים או מטעמי נוחות, על אף שיכול היה להינשא כדת וכדין בישראל. ‏

למרבה האירוניה, דווקא זוג שנישא בנישואים אזרחיים מחוסר ברירה יחויב בדרך-כלל בגירושים הכוללים גט - לעומת זוג שנישא בנישואים אזרחיים מרצונו החופשי, והצהיר בכך למעשה על כוונתו להימנע במכוון מהקמת משפחה כשרה בישראל - אותו ניתן לגרשו גם ללא גט, או באמצעות גט מיוחד הנקרא "גט לחומרא".

‏האירוניה שבמתן הקלה באיסורי החיתון דווקא לנשים שבחרו להינשא בנישואים אזרחיים כמרד במוסד הרבני לא נעלמת מעיני הרבנים, אך הם מודעים גם לאלטרנטיבה. מי שמלכתחילה נישאה בנישואים אזרחיים מתוך בחירה, כנראה ממילא תעשה כך שוב, אם הפעם תיפסל לנישואים מטעמים הלכתיים, ובית הדין הרבני מעדיף להביאה לנישואים כדת וכדין בישראל.

‏מבחינת בית הדין הרבני, הפתרון הקל והנוח הוא להביא את הזוג לגירושים הכוללים גט בכל מקרה, והוא נוטה לאשר התרת נישואים ללא גט, רק אם הצדדים מתנגדים למתן הגט או לקבלתו.

את ה"נזק" שבקבלת הגט והפיכתה לפסולת חיתון עבור גברים רבים מגלה האישה בדרך-כלל רק מאוחר יותר.

‏‎‎עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה וירושה‏