האוצר בודק: הטבות מס בשקלול כל חיי החיסכון הפנסיוני

בימים האחרונים מינה שר האוצר יובל שטייניץ ועדה בראשות מנכ"ל האוצר, חיים שני, שתמליץ על מודל חדש למתן הטבות מס לחיסכון הפנסיוני בישראל, ותגבש את העקרונות להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בהתאם. הוועדה תבחן האם ניתן ליישם מודל של הטבות מס לכל אורך חיי החיסכון הפנסיוני, בדומה למודל שקיים בבריטניה. באוצר קוראים למודל המוצע "מחזור החיים".

הבטחת קצבת זקנה הולמת לגיל פרישה היא מהבעיות המרכזיות בעולם המערבי. יחסית לנעשה ברוב העולם המערבי, בישראל הקדימו לפעול בנושא ולמצוא פתרונות. הפתרונות האחרונים שנמצאו הם החלת פנסיית חובה לשכירים (כשבמקביל מתקיים הליך החלת פנסיית חובה לעצמאים, שמתמהמה זמן רב); תיקון 3 לחוק קופות הגמל, שבמסגרתו הפך כל החיסכון הפנסיוני לקצבתי ונקבעה פנסיית מינימום; וטיפול במערכי ניהול ההשקעות בגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני ובאופן החיסכון עצמו (המודל הצ'יליאני, הנקרא בישראל מודל חכ"מ). כל זה בא, כמובן, לאחר הפסקת החיסכון עם הזכויות המוגדרות והמעבר לפנסיה צוברת, שבה הסיכון רובץ על כתפי החוסך.

כעת מתפנה האוצר לטפל גם בהיבט הפנסיוני הנוגע לטיפול לא רק בכספים הקיימים, אלא גם בצינור שמזרים את הכספים האלו לתוך השוק הפנסיוני. למעשה, באוצר - רשות המסים, אגף שוק ההון וכמובן אגף תקציבים - התלבטו זמן רב בצורך לשנות את פקודת המס. ברשות המסים אף התקדמו בדיונים בנושא, במטרה לפשט את פקודת המס בכלל, וגם בהיבט הפנסיוני.

אחד התומכים הראשונים והעיקריים ברעיון להחיל את המודל הבריטי בישראל הוא מאיר אוזן, יו"ר קבוצת שקל. אוזן הוא למעשה האנגלופיל הראשון, והוא קרא לאמץ את הרעיון הבריטי כבר ב-2006. אוזן הריץ את הנושא מול אגף שוק ההון, שכעת הציע לשני את הנושא. אגב, הוועדה של שני נדרשת להגיש את מסקנותיה לגבי ישימות "מחזור החיים" עד 15 במארס.

על מה מדובר בעצם? החיסכון הפנסיוני מאופיין בהטבות מס שמספקת המדינה בעת ביצוע ההפקדות של העובד והמעביד לחיסכון הפנסיוני, במטרה לעודד את החיסכון לתקופת הגמלאות. המבנה הנוכחי של הטבות המס מסובך מאוד, ואינו מאפשר למרבית הציבור לנצלן באופן אופטימלי, במיוחד אם מסתכלים על כל אופק הקריירה.

תחום החיסכון הפנסיוני בישראל זוכה להטבות מס ניכרות במסגרת עידודו מצד המדינה. הטבות המס לחוסכים ליום הפרישה ניתנות גם לשכירים וגם לעצמאים, וניתנות בכל שלבי החיסכון, מההפקדה ועד קבלת הכספים עם היציאה לגמלאות. ובכל זאת המודל הישראלי מסובך למדי ואינו מאפשר פריסה רב-שנתית של ההפקדות לפנסיה, ושנה שחלפה הופכת להיסטוריה. מהאוצר למדנו השבוע, שסך הטבות המס הניתנות כיום לטובת החיסכון הפנסיוני מגיע לכ-8.5 מיליארד שקל בשנה.

בהסתמך על המודל הבריטי, המודל החדש הנבחן כעת באוצר, יוכל העובד לחסוך לאורך השנים עד סכום מסוים (למשל 1.5-1.8 מיליון שקל - בכפוף למסקנות ועדת שני), שיזכו להטבות מס ללא התחשבות בחתך השנתי שלפיו הושגו. כלומר, הסכום המקנה הטבות מס הוא גבוה יותר בראייה רב-שנתית, משום שהעובד ינצל את מרב הטבות המס מבחינתו, ולא יוותר על השנים הרבות שבהן שכרו המבוטח היה נמוך מתקרת המס. כל זאת בעוד העובד יכול לחסוך לבדו לפנסיה, וליהנות מהטבות המס עד לתקרה הכוללת, או ביחד עם מעבידו.

"חופש בחירה גדול יותר"

אוזן מסביר, כי "החל מ-6 באפריל 2006 (היום הקובע), חייהם של החוסכים לגיל פרישה בבריטניה הפכו פשוטים יותר. החקיקה מאפשרת לחוסכים לפנסיה חופש בחירה גדול יותר לגבי מתי, כמה ואיך לזכות בהטבות הפנסיוניות בתוכניות השונות. הגדרת תקרה אחת לגודל הצבירה בתוכניות הפנסיה במעגל חיי החוסך מאפשרת להפחית את המורכבות של חישוב הסכומים המיועדים לחיסכון בהשוואה לחקיקה הישנה".

על פניו מדובר במודל הטבות מס טוב. מדוע על פניו? אכן, מדובר במודל ברור יותר, אך השאלה לגבי היעילות שלו מבחינת החוסך תלויה בכך שהמדינה לא תפחית בפועל את היקף ההטבות שהיא נותנת. כך, אם היקף ההטבות יישמר, או אפילו יגדל, מדובר יהיה במהלך שיסייע לרבים לחסוך יותר לפנסיה תחת מעטפת הטבות המס.

מי שבעיקר ייהנו ממהלך כזה הם בעלי השכר המשתפר עם הגיל, ובהם עובדי מדינה וארגונים גדולים, עובדי היי-טק שיש להם שכר תנודתי וכמו תמיד - בעלי שכר גבוה. אלו, כמו יתר החוסכים, יוכלו למקסם מבחינתם את החיסכון ואף להוסיף סכומים חד-פעמיים בשקיפות גדולה יותר. מה שכן, מבחינת חלק הארי של העובדים בישראל, שמרוויחים בסביבות השכר הממוצע ומתחת לו, ואין להם אופק משמעותי של שיפור בשכר לאורך הקריירה, השינוי יקרה - אבל לא באופן מהפכני - והחיסכון שלהם יהיה דומה לקיים כיום.

"חשיבות ההסתכלות על כל מהלך הקריירה כבסיס לניצול הטבות המס לחיסכון הפנסיוני טמונה בכך שבשוק העבודה המודרני יש שנים שבהן אדם עשוי להרוויח סכומים ניכרים, ובשנים אחרות הוא עלול להיות חסר הכנסה. התוכנית החדשה מאפשרת לחוסך לחסוך סכומים עצומים בשנותיו הפוריות מבחינה כלכלית, ובצורה זו להבטיח באופן ממשי את הפנסיה שלו", ציין בעבר אוזן, בימים שבהם שימש יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים.

"זה יגדיל את הרזרבות בוודאות, וזה אמור לבוא כתוספת לקיים כיום, כשחובת המינימום של ההפרשה תימשך", מעריך אוזן, ומוסיף: "אם לאדם יישארו כספים שיוכל לייעד לחיסכון נשיג את המטרה. זה יכול לסייע לכל אחד ולא רק לבעלי הכנסות גבוהות, וזה יאפשר לאנשים לחסוך יותר. חלוקת ההטבות תהיה הוגנת יותר - על כל משך חיי החוסך".

אגב, הנושא עלה כאמור כבר לפני שנים, ועד כה לא אומץ. הייתה טענה שבגלל ששיטת המס הישראלית מושתתת על בסיס שנתי, יהיה מסובך לעקוב אחרי מה שעובד חסך ועד כמה ניצל ממסגרת ההטבות, כשבמקביל נטען כי הנהנים העיקריים משינוי כזה יהיו בעיקר השכבות החזקות, בעלי ההכנסות הגבוהות. נראה כי הקושי הטכני ניתן לפתרון כיום - ואת זה, בין היתר, תבחן ועדת שני, כשהעובדה שהאוכלוסיות החזקות ייהנו יותר גם מהמודל החדש היא כנראה גזרה משמים.