שמו של המשקיע הפלסטיני בשאר מסרי, עלה לאחרונה לכותרות בשוק ההון המקומי על רקע ניסיונו לרכוש שליטה בחברת הנדל"ן דיגל, בעלת פרויקט "נוף ציון" בירושלים. בדיגל מסרי אמנם נחל כישלון, לאחר שהצעתו נדחתה על-ידי מחזיקי האג"ח, אבל אתמול הוא זקף לזכותו הצלחה עסקית מרשימה.
קרן הפרייבט אקווטי הגדולה הראשונה המיועדת לפעול בשטחי הרשות הפלסטינית בתחום ההיי-טק, Siraj של מסרי, הודיעה אתמול (ג') על סגירת גיוס של 60 מיליון דולר מתוך 80 מיליון דולר שבכוונתה לגייס. מסרי הוא הבעלים והיו"ר של Massar International, חברת השקעות ותיקה יחסית, שהוקמה ב-1994 ופועלת בתחומים מגוונים, כולל השוק הפיננסי, פיתוח נדל"ן וייעוץ.
להודעה של מסרי מתלווה גם רשימה מעניינת של משקיעים, ביניהם קרן Sorus Developmant Fund של ג'ורג סורוס; קרן OPIC של ממשלת ארה"ב, שהשקיעה מחצית מהסכום שגויס עד כה; קרן הפנסיה של איגוד כנסיות בארה"ב; קרן Crescent Investments מאיחוד האמירויות; ונג'יב סוואריס, יו"ר חברת הטלקום המצרית אורסקום.
מסאר אינטרנשיונל התפרסמה לאחרונה בפיתוח העיר הפלסטינית ראוואבי, שמתוארת כעיר העתיד. בשנים האחרונות עסק מסרי, מהנדס וכימאי בהכשרתו, גם בפיתוח נדל"ן במרוקו ובירדן ובמצרים.
המשמעות של השקת קרן השקעות עם דגש על תמיכה בשינויים טכנולוגיים, באה לידי ביטוי גם בשמה של הקרן - סיראג' - "מנורת שמן". בראיון באחרונה ל"גלובס", אמר מסרי כי בחר בשם משום שמדובר "בטכנולוגיה עתיקה שמאירה את הדרך, ואנחנו מאמינים שתאיר עבורנו את הדרך לעתיד".
השאיפה של הקרן מבחינת הביצועים הפיננסיים, היא להגיע להחזרים (IRR) של 15% בשנה, מה שיבוא לידי ביטוי בפי 3 על הכסף בתקופה של עשור. מדובר בהחזר שמרני למדי, לא כזה שמאפיין קרנות השקעה שפועלות בשווקים מתפתחים. הסיבה למכפיל השמרני שמציגה הקרן, מסבירה עודה אל ג'אק, מנהלת ההשקעות של הקרן, היא המחויבות של סיראג' להשקיע גם בפרויקטים עם היבטים חברתיים.
סיראג' מחויבת להצדיק את ההשקעות שקיבלה מקרנות בעלות אופי חברתי-אידאולוגי יותר, כגון הקרן של סורוס, מה שצפוי לספק החזר נמוך יותר. עם זאת מדגישה אל ג'אק כי "אנחנו לא קרן צדקה. אנחנו צריכים לאזן בין הצרכים החברתיים לבין ההחזר שעליו אנחנו מחויבים למשקיעים. החזר של 15% נראה לנו מתאים".
"האווירה לא מתאימה למשקיעים ישראלים"
הסגירה של הקרן מתוכננת להיות בתוך שלושה חודשים, משוכנעת אל ג'אק, ומפרטת רשימה ארוכה של מתעניינים בהשקעה בקרן, ביניהם גם גופים פיננסיים מארה"ב, גורו ההשקעות מייקל שטיינהארדט, ומשקיעים פרטיים נוספים. ב-Siraj מתכננים לנצל את הביקוש הגבוה של המשקיעים לגיוס קרן נוספת בקרוב.
מבחינת ה-Deal Flow, אמר מסרי בעבר כי הכוונה היא להשקיע עד 30% מהקרן בחברות טכנולוגיה, כאשר המנדט של סיראג' מיועד לעוד סקטורים, כגון חקלאות, לוגיסטיקה, תחבורה, תשתיות ובריאות. "בשווקים מתפתחים, תמיכה בקידום טכנולוגי בחברות, יכולה להזניק את החברה קדימה", אומרת אל ג'אק, "כך שאנחנו מאמינים שעזרה ליצירת השינוי הזה, רלוונטית למגוון תחומים".
שאלה מעניינת בהקשר לסיראג' נוגעת לזווית הישראלית. "היה עניין, והיו דיונים עם משקיעים ישראלים", מספרת אל ג'אק, "אולם נראה לנו שבאווירה הנוכחית אנחנו עדיין לא מוכנים למשקיעים ישראליים. אבל אולי בקרנות אחרות יהיו לנו כאלה".
הגיוס עצמו לא היה קשה במיוחד, כך סיפר מסרי ל"גלובס" לפני מספר שבועות. לדבריו, "היו משקיעים שלא היו מעוניינים להשקיע בגלל שזה אזור מסוכן מבחינת פוליטית, אבל פנינו בעיקר לאנשים שידענו שיהיו מעוניינים. מיד לאחר שפניתי לסורוס, הוא קיבל החלטה לבצע בדיקת נאותות, כי ידענו שהוא מתעניין בהשקעות באזור. חלק מהאנשים האלו רצו לעזור לבנות את הכלכלה הפלסטינית".
הטלפון לא מפסיק לצלצל
לאחר שגיוס הכספים כבר התרחש, עומד סימן השאלה בנוגע להיקף החברות הראויות שבהן ניתן יהיה להשקיע. מסרי לא ראה בכך בעיה. "אנחנו מופצצים בבקשות להשקעה", הוא אמר באותו ראיון, "יש שפע חברות להשקיע בהן ואני חושב שזה רק יגדל". לדבריו, במשך השנתיים האחרונות השתנתה האווירה מבחינת היזמות ברשות. לדברי אל ג'אק, הטלפון במשרדי החברה ברמאללה לא הפסיק היום לצלצל.
כרגע נמצאת הקרן בתהליך דיו-דיליג'נס של כמה עשרות חברות ולדברי אל ג'אק ההשקעות הראשונות ייצאו לדרך בתוך כחודש. ומה לגבי האופציה להשקיע בחברות ישראליות? בקרן לא שוללים את האופציה, אבל דורשים שחברה ישראלית שמעוניינת לקבל מימון, תהיה מעורבת בפעילות נרחבת ברשות הפלסטינית.
חמי פרס: "זה טוב להם וגם לנו"
שיחה עם אנשי סיראג' משאירה את הרושם שעבודת הגיוס לא הייתה קשה במיוחד. הדבר בולט בעיקר על רקע הקשיים בהם נתקל ההון סיכון הישראלי בגיוס הקרנות הבאות.
חמי פרס, שותף ומנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו, אתה רואה את הכספים שזורמים לקרנות ברשות ואוכל את הלב?
"למה? אני שמח בשבילם. שמח שקמה קרן השקעות פלסטינית ועצם זה שהיא גייסה, זה אומר שיש יזמים שמחפשים כסף ושעכשיו גם יש להם מהיכן לקחת. דבר שני זה גם אומר שיש משקיעים שחושבים שיש הזדמנויות מאוד טובות. זה טוב להם וגם לנו".
פרס רואה דמיון רב בין הגיוס שערכה סיראג' לבין תחילת הדרך של ההון סיכון הישראלי: "אני מסתכל אחורה 20 שנה על ההתחלה שלנו, וזה היה בקרנות הרבה יותר קטנות. והנה היום יש לנו השקעות שיוצרות חברות של מיליארדים. זו סנונית שבעקבותיה תבוא להקה גדולה של ציפורים מכל הסוגים".
פרס ושותפים אחרים בפיטנגו מכירים היטב את מסרי שהיה אחד המשקיעים בקרן אל-בוואדר (בתרגום לעברית: ניצנים) שמרוכזת בהשקעות במגזר הערבי-ישראלי ושבניהולה מעורבת פיטנגו. עם זאת, השקעה של פיטנגו בסיראג' לא עמדה על הפרק, אומר פרס. "אני חושב שהם מצאו את הכספים בארה"ב ממש כמונו", מציין פרס, "הם לא צריכים להסתמך על ישראל בקטעים האלו. זה פנטסטי ומעיד על יכולות עסקיות טובות".
- אתה לא חושב שהיה מקום גם לשלב משקיעים ישראליים בקרן שכזו?
"ממש לא. חוץ מזה, המשקיעים ישראלים בקושי מוכנים להשקיע בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
