מה בדיוק יש שם ברשות הפלסטינית שמושך אליו כספים בהיקפים שכאלו? 80 מיליון דולר, הסכום אליו מכוון בשאר מסרי, הוא לא סכום מובן מאליו אפילו בישראל שלכאורה אמורה להיות הרבה יותר אטרקטיבית עבור משקיעים זרים מבחינה ההיצע הטכנולוגי שבה.
בהשוואה לגודלה של הכלכלה הפלסטינית, היינו מצפים לקרן צנועה בהרבה. משהו כמו 20-30 מיליון דולר. אבל הסכום וההתייחסות המקצועית שמפגינה Siraj, מעידה כי לפחות מצד ההזדמנויות יש ברשות הפלסטינית יותר ממה שנדמה.
מסרי, איש עסקים מתוחכם, אמנם מיצב את הקרן עם פרופיל של היי-טק, אבל למעשה מדובר בקרן הרבה יותר מגוונת, היכולה מצד אחד לגייס מגופים המעוניינים לתרום לפרויקטים עם היבטים חברתיים, ומצד שני לספק הזדמנויות עסקיות אטרקטיביות. על הדרך, פוזלת הקרן גם לאנשי עסקים שמתעניינים במעורבות אידאולוגית ברשות. ולא חסרים כאלה שעבורם השיקול העסקי הוא משני.
ועדיין, האפשרויות הגלומות ברשות אשר נוגעות לעולם ההיי-טק הן כנראה המושכות מכולן. כרגע אין אומנם לרשות הרבה להציע מבחינה זו: הסטטיסטיקה הרשמית מעידה על שוק מחשוב בהיקף של כ-300 מיליון דולר, עם כ-5,000 עובדים. רוב הפעילות, מעל ל-50%, היא בתחום השירותים והקמעונאות.
ראש החץ לשינוי אפשרי באופק היא ענקית ציוד התקשורת סיסקו, שיצאה ב-2008 עם פרויקט סמי-חברתי שנועד לדחוף את ההיי-טק הפלסטיני. כיום מעסיקה החברה עשרות אנשי פיתוח בשלוש חברות תוכנה ברשות, והיא אף משכה חברות ענק נוספות כגון אינטל, מיקרוסופט ו-HP.
וכאן נמצא ההימור האמיתי של המשקיעים בקרנות מוטות הטכנולוגיה. אם הכל אכן יתנהל כפי שצריך, יצאו בתוך שנתיים-שלוש בוגרי מרכזי הפיתוח שפתחו חברות ההיי-טק הבינלאומיות ברשות, ויקימו חברות משלהם. אלה יעסקו בפיתוח תוכנה, בשירותי מחשוב או אפילו במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדישות. תהליך מעין זה שעבר על המשק הישראלי השתלם מאוד למשקיעים בקרנות של תחילת שנות ה-90, לא מעט בגלל התזמון.
מסרי לא מחכה להתפתחות הטבעית הזו בכדי לצאת לדרך, וסביר להניח שגם אם הדבר יתרחש בתוך 10 שנים, ולא תוך שנתיים, הוא עדיין יוכל לעמוד בהחזרים אליהם הוא שואף.
אבל שתי שאלות גדולות מרחפות מעל לכלכלת ההשקעות ברשות: האם הפוליטיקה תאפשר את התנאים הכלכליים הדרושים להצלחה? והאם צמיחה מכוונת טכנולוגיה, שהיא המנוע להחזרים מוצלחים בטווח הארוך, אכן תצא לפועל? המשקיעים של מסרי מהמרים שכן, וגם שיש פוטנציאל לכסף גדול ברשות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.