"מובארק הסתיר נכסים לפני התפטרותו; הוא מיליארדר"

סוכנויות ביון אירופיות הבחינו בשבועות שחלפו במאמצים של חוסני מובארק ובני משפחתו להזיז את נכסיהם לחשבונות בנקים ותיקי השקעות שבהם לא יהיה אפשר לגלות את זהות בעלי הנכסים, כך אמר מקור מודיעיני מערבי בכיר שמצוטט במגזין האינטרנט האמריקני "דיילי ביסט".

"אנו מודעים לכמה שיחות דחופות בתוך משפחת מובארק ואנו חושבים שהיועצים הפיננסיים של המשפחה העבירו חלק מנכסיה מחשבונות מסוימים לחשבונות אחרים", אמר איש המודיעין, שנמנע מלגלות כיצד נחשף המידע. לדבריו, השיחות התקיימו לפני התפטרותו של מובארק, ביום ו', ולפני החלטת שלטונות שווייץ להקפיא נכסים פיננסיים שיש ראיות להשתייכותם למשפחת מובארק.

"אם מובארק החזיק בסכומי כסף גדולים בציריך, ייתכן שהכסף נעלם לפני ההקפאה", אמר המקור. "מובארק לא רצה לסיים כמו זאין-אל-עבידאין בן-עלי" (נשיאה המודח של טוניסיה; הוא ובני משפחתו נאלצו לעזוב את המדינה בבהילות כה רבה עד שלא עלה בידיהם לרוקן את חשבונות הבנק שלהם בשווייץ והשלטונות השווייציים הצליחו להקפיא כמויות כספים משמעותיות של המשפחה).

המקור המודיעיני ציין, כי CIA וסוכנויות ביון מערביות אחרות מאמינות שדיווחים באמצעי תקשורת, שלפיהם שוויה של משפחת מובארק הוא כ-70 מיליארד דולר, מוגזמים. "אף אחד, לרבות חוסני מובארק עצמו, אינו יודע מה שווייה של המשפחה", אמר המקור. הוא ציין, עם זאת, כי "סביר מאוד להניח שמובארק הוא מיליארדר, קרוב לוודאי מולטי-מיליארדר; הוא דאג לקבל נתחים (מעסקות ועסקים במצרים) במשך זמן רב".

מחבר המאמר, פיליפ שנון, לשעבר כתב לענייני מודיעין וביטחון ב"ניו יורק טיימס", כותב ב"דיילי ביסט", כי קרוב לוודאי שמובארק יבלה את שנותיו האחרונות כמו רודנים אחרים שנאלצו לחיות בגלות: בהתמודדויות משפטיות מתמידות עם תובעים ברחבי תבל שינסו לחשוף את מאגרי הנכסים של המשפחה. זה היה גורלם של פרדינאנד מרקוס מהפיליפינים, ז'אן קלוד דיוואליה מהאיטי או סוהארטו מאינדונזיה. וייתכן שמובארק לא יהיה לבדו במערכה: סביר להניח שייצטרפו אליו עושי דברו הנאמנים בממשלה וגנרלים מסוימים שמנהלים עתה את ענייני המדינה במצרים.

תקוותו הגדולה של מובארק להימנע מגלות נעוצה כנראה בחששותיהם של גנרלים שאם מפקדם לשעבר ימצא מקלט מעבר לים, הוא יגלה כל מה שידוע לו על השחיתות בצבא מצרים, כותב שנון.

"התגלמות הרוע"

דיפלומטים ומומחים לענייני מצרים אמרו, כי בעוד שההון המשפחתי מוסתר היטב מעבר לים בחשבונות בנק סודיים ובתיקי השקעות שרשומים על שם חברות קש, יש דרכים ברורות למציאת הכסף, בעיקר ע"י מעקב אחר היוזמות הפיננסיות המצליחות של הבן הצעיר, גמאל.

גמאל, בן 47, טיפוס אלגנטי ומתוחכם, שרואה בלונדון בית שני, מתגורר בטאון-האוז בן שש קומות בנייטסברדיג', סמוך להארודס והייד-פארק, כותב שנון. סמוך לביתו נמצא משרדה של חברת ההשקעות והייעוץ Medinvest, שאותה ייסד גמאל לאחר שעזב את עבודתו בבנק אוף אמריקה. לפי כמה ידיעות, הוא שוב אינו קשור פורמלית בחברה.

"הייתי רוצה לדעת הרבה יותר על Medinvest ומה היה תפקידה העיקרי", אמר ל"דיילי ביסט" דיפלומט מערבי ששירת בקהיר.

ארוואה חסן, מומחה לענייני המזה"ת ב-Transparency International, ארגון למאבק בשחיתות, אמר למגזין, כי נראה שגמאל עמד במרכז הפעילות הפיננסית של המשפחה. לעיתים קרובות הוא נהג להופיע במשרדים של חברות עסקיות מצליחות במצרים ולדרוש שהחברות יצרפו אותו לדירקטוריון או לשכבת המנהלים הבכירים, במאמץ לא כל סמוי להבטיח לעצמו נתח מרווחי החברה.

"שמעתי זאת מהרבה מקורות; אני לא חושבת שזה היה סוד", אמרה חסן.

כריסטופר דייווידסון, מומחה לענייני המזה"ת באוניברסיטת דרהאם, בבריטניה, אמר כי מובארק צבר הון בקצב שהיה מבייש אפילו את שכניו תאבי הבצע במדינות סמוכות. לעיתים קרובות דרשו משפחת מובארק או מקורביה לקבל נתח מהשקעות זרות בשווי מאות מיליארדי דולר שזרמו למצרים בתקופת שלטונו של מובארק.

"זה משהו שהעיתונות הבינלאומית לא הרחיבה עליו את הדיבור, אך ברחוב הערבי הפעילות הזו היתה ידועה היטב", אומר דייווידסון. הוא הביע חשש שכספי משפחת מובארק לא יימצאו לעולם. "משפחות כאלה משלמות הרבה כסף כדי להבטיח שחקירות עתידיות למציאת ההון לא יצליחו לעולם".

ובינתים מוסר היום (א') "וול סטריט ג'רנל", כי צוות חדש ב-FBI בוחן עתה את המערכת הפיננסית במטרה לחשוף גניבות של פקידי רשות זרים. אחת מהמטרות הראשוניות של החקירות: בן עלי, השליט המודח של טוניסיה. הבולשת הפדרלית מנסה לגלות האם יש לו נכסים בארה"ב. כמה מדינות באירופה כבר החלו להקפיא את חשבונות בן עלי בבנקים שלהן.

"אנו עומדים לפעול נגד נכסים (של מנהיגים ופקידי ממשלה) ברחבי תבל, נכסים ששייכים לאזרחי המדינות שבהן תפקדו המנהיגים והפקידים האלה", אמר ל"ג'רנל" לני ברואר, ראש החטיבה הפלילית במשרד המשפטים האמריקני. "מנהיגים כאלה הם לפעמים התגלמות כל הרע במדינותיהם".

הבנק העולמי מעריך, שמדינות מתפתחות מפסידות 20 עד 40 מיליארד דולר כל שנה בגלל שחיתות. רק כחמישה מיליארד דולר מוחזרים למדינות שמהן נגנבו.