זה התחיל כפרויקט מבטיח, בשיאו של שוק נדל"ן היוקרה בתל אביב: מגדל בן 30 קומות בפארק צמרת בתל אביב, בעיצוב משרד אדריכלים נודע (פייגין), עם שלוש בריכות, מגרש סקווש, ספא פרטי ואטריום המתנשא לגובה 100 מטר במרכז המגדל. בתחילת 2007, כשהחלה משפחת נאמבר היהודית-פרסית-אמריקנית לשווק את NAM Tower נראה היה שמדובר במגדלי אקירוב הבאים.
אך מאז, הרבה עבר על הפרויקט: מסביבו קמו מגדלים נוספים, המשבר הכלכלי העולמי היכה גם בשוק היוקרה, ועל משפחת נאמבר עברה תקופה לא קלה בארה"ב, כולל פשיטת הרגל של עזרי נאמבר, שלאחרונה גם הסתבך בפרשה שזכתה לכינוי המפוקפק "המיידוף של בברלי הילס" (ראו מסגרת).
היום, אחרי כמעט שנתיים של פריחה כללית בשוק המגורים הישראלי, וארבע שנים של מכירת דירות במגדל, רק שבע דירות (מתוך 114) אוכלסו במגדל נאם. יתרה מכך, עלויות האחזקה האדירות שיידרשו בבוא היום לאחזקה השוטפת של המגדל, הכולל כל כך הרבה שטחים משותפים יקרים (מיזוג האטריום, הפעלת שלוש בריכות ועוד), לא ממש מאפשרת לרוכשים, ליזמים, למשווקי המגדל או לבנק דיסקונט שמימן את הקמתו, להוריד את רף המחירים ואת קהל היעד שעשוי לאכלס את הבניין המפואר.
קומץ פועלים
משיחות עם רוכשי דירות במגדל, מעיון בחוזי מכר שנחתמו עימם ותכתובות נוספות, עולה כי חלק מרוכשי הדירות במגדל נאם ממתינים יותר משנה לקבלת הדירה, וטרם נמסרה להם החזקה בדירה. מאז תאריך המסירה המצוין בחוזה, 31.12.2009, חלפו יותר משנה וחודש, והרוכשים עדיין לא יודעים מתי יקבלו את דירתם, אמר לנו אחד מהם, שטוען כי פנה לחברה ולא קיבל אפילו מועד משוער למסירה. אגב, באתר האינטרנט של החברה היזמית נאם 5 והמשווק "שירזי השקעות", כתוב כי האכלוס יתבצע "לקראת סוף 2009".
עוד עולה מחוזה המכר, שהגיע לידי "גלובס", כי במקרה ולא תעמוד החברה בלוח הזמנים, לרבות הארכות שנקבעו בחוזה - אלה שנובעות למשל מ"כוח עליון" שאינו בשליטת החברה, או מה שנחשב פיגור סביר בן שלושה חודשים - תשלם היזמית לרוכש "פיצויים מוסכמים מראש בערך דמי שכירות בשיעור השווה לדמי שכירות שמשולמים עבור דירה בסדר גודל דומה באזור זה".
לטענת כמה מרוכשי הדירות, הם עדיין לא קיבלו מהיזם דמי שכירות על התקופה של האיחור, תקופה שבה נאלצו למצוא פתרונות דיור חלופיים.
יתרה מכך, הדיירים קיבלו לאחרונה מכתב מהיזם, שכלל דרישת תשלום שאמור להיות מועבר בעת מסירת הדירה - כולל הצמדה למדד תשומות הבנייה בתקופה שבה איחרה החברה למסור דירות. בחלק מהמקרים, ההצמדה עצמה מסתכמת בעשרות אלפי שקלים.
מטענות רוכשי הדירות בפרויקט ומתצפיות שנערכו במגדל, עולה כי באתר עובדים רק כ-20 עד 25 פועלים. רוכשי הדירות מעוניינים, מטבע הדברים, לראות יותר פעילות בנייה במקום, על מנת שיוכלו לעבור אל דירתם.
"רק חבס ואקירוב השקיעו כמונו"
- מה, אם כן, מעכב את השלמת הבנייה ואת מסירת הדירות? האם הצרות של משפחת נאמבר - שמראש לא ממש הייתה מותג מוכר כאן - הגיעו גם לארץ? האם מדובר בעלויות ההקמה והאחזקה הגבוהות של המגדל השאפתני - שתוכנן על ידי אדריכלי מלונאות יוקרתיים ומעוצב בהתאם (החלל המשותף בגובה עצום, מספר בריכות שחייה וכדומה)? האם כל אלה ועוד הובילו למכירות איטיות שמכבידות על תזרים המזומנים ועל כן גם על השלמת הבנייה?
"לא, לא, ולא", אומר דודי שירזי, מנכ"ל שירזי השקעות המנהל את הפרויקט עבור בני דודיו, משפחת נאמבר (ראו מסגרת). "ההשקעה בפרויקט נאם, כולל מרכיב הקרקע, מסתכמת בכ-400 מיליון שקל", אומר שירזי בראיון ל"גלובס". "אנחנו לא רצינו לגמור את הבניין חאפ לאפ; אני נלחם לסיים את הפרויקט כמו שהובטח, עם כל הפסיליטיז".
לדברי שירזי, "אנחנו בנינו את הבניין בסטנדרט הכי גבוה, עם שטחים ציבוריים מושקעים, ולא חסכנו בכסף. זה מגדל שטרם נראה כמותו, בעיצוב פייגין אדריכלים. רק חבס ואקירוב השקיעו ברמה שאנחנו השקענו".
לדבריו, חילוקי דעות עם הקבלן המבצע, ספקים, מחסור בכוח אדם, ובירוקרטיה של הרשויות, הם שגרמו לעיכובים בבנייה. "בתמימותנו, חשבנו שתוך שלוש שנים נסיים פרויקט בסדר גודל כזה. אבל המשבר העולמי, הזמן עד לקבלת ההיתרים הנדרשים, והמחסור בעובדים יצר עיכוב של שנה".
- מדוע בינתיים אינך משלם לרוכשים הממתינים את שכר הדירה, כפי שנקבע בחוזה?
שירזי: " מי שמבקש, מקבל שכר דירה עכשיו; אפשר גם לקזז את הסכום מהתשלום הסופי".
ומדוע קיבלו הרוכשים דרישה לתשלום הסופי, שאמור להתבצע בעת מסירת הדירה, ועוד עם הצמדה לתקופה שבה איחרה החברה למסור את הדירות? "מדובר בפלט מחשב אוטומטי", אומר שירזי ומבטיח: "אף אחד לא ישלם הצמדה על כך שלא קיבל דירה".
לגבי מספר הפועלים הנוכחים באתר, מסביר שירזי כי "בשלב השלד, אכן יש כ-200 עובדים באתר. מתי יורדת הכמות? ב'פינישים' - בשלב הנגרות, הדלתות וכו'. אין טעם להביא עכשיו מסות של עובדים".
מתוך 114 דירות במגדל, 18 טרם נמכרו, אומר שירזי, ומציין כי בבעלות בני משפחת נאמבר כמה דירות במגדל.
מתוך הדירות שנמכרו, כ-5% נמכרו כבר בשוק היד השנייה. מחירי הדירות בפרויקט כיום נעים בין 27 אלף שקל למ"ר ל-32 אלף שקל למ"ר, והדירה האחרונה שנמכרה, בסוף 2010, עלתה כ-4.5 מיליון שקל.
היקף המכירות בפרויקט עד כה: כ-240 מיליון שקל.
- מתי צפוי לקבל אחרון הרוכשים את דירתו?
שירזי: "טופס 4 (טופס האכלוס) התקבל באוגוסט 2010, ומאז מסרנו שבע דירות. יש 40 דירות הנמצאות בתהליך מסירה, ותוך שלושה חודשים יאוכלס רוב הבניין. אחרוני הרוכשים, אלה שקנו השנה, יקבלו את דירותיהם עד סוף 2011.
אני רוצה להרגיע ולומר לרוכשים שהם יקבלו את הדירה בקיזוז שכר הדירה שמגיע להם, כולם עד אחרון הדיירים".
- אתה מתחרט שנכנסת לפרויקט? מאז רכשת את הקרקע עברו כמעט שבע שנים והבניין טרם אוכלס במלואו.
"אני בן אדם מאמין - אני לא מצטער על כלום, עשיתי את הכי טוב. המצפון שלי נקי".
נסיקתה ונפילתה של משפחת נאמבר
חברת הנדל"ן NAM5, יזמית מגדל נאם בתל אביב, היא השלוחה הישראלית של משפחת אילי הנדל"ן נאמבר מלוס אנג'לס, משפחה יהודית שנמלטה מאיראן לאחר המהפכה האסלאמית. לאורך השנים, פיתחה המשפחה פעילות ענפה לא רק בתחום הנדל"ן אלא גם בתחומי הבנקאות, הביטוח והטקסטיל בארה"ב.
הפעילות הפילנתרופית של המשפחה בארץ התמקדה בתרומה של 5 מיליון דולר להקמת "בית החייל המשוחרר ע"ש שרה והלל נאמבר" בראשל"צ, הכולל 120 דירות בשכר דירה חודשי נמוך לחיילים משוחררים יוצאי יחידות קרביות.
אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא עזרי נאמבר, שצמח בתוך עשור ממהגר פשוט לטייקון של ממש, עם בעלות על 150 בנייני משרדים ומגורים בעיקר בחוף המערבי של ארה"ב. בהמשך, רכש מלונות ואת השליטה בבנק מקומי.
אחרי שנכנס לחובות (שגם סיבכו לא מעט חברים בקהילה היהודית-פרסית בלוס אנג'לס), כפה עליו משרד המשפטים האמריקני בדצמבר 2008 להכריז על עצמו ועל החברה, Namco, פושטי רגל. רגע לפני פשיטת הרגל, העביר נאמבר את הבעלות על נאמ 5 הישראלית לאחיו, כך דיווח ה-Business Insider, שחשף באוגוסט 2010 כי נאמבר חשוד שהעלים, לכאורה, 500 מיליון דולר ממשפחות שהשקיעו את הונן אצלו. זאת, בכתבה שכותרתה "פגוש את ברני מיידוף של בברלי הילס".
נאמבר, שטען בבית המשפט לחפותו באוקטובר 2010 ושוחרר בערבות, ממתין כעת למשפט נוסף בפרשה, שיתחיל במאי בלוס אנג'לס, כך דיווח לאחרונה ה-Beverly Hills Courier.
דודי שירזי, קרוב משפחה המנהל את עסקיה בארץ - ובעיקר את פרויקט הדגל בפארק צמרת בתל אביב - אמר ל"גלובס" כי לפרשה היתה השפעה מסוימת על הפרויקט: "להגיד לך שזה לא השפיע? זה השפיע מבחינה מורלית, אבל לא מבחינה כספית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.