"יש הרבה קבוצות שרוצות את כספי"

1. השבועיים האחרונים של לוס אנג'לס לייקרס היו כרוניקה מאלפת. היא התחילה אותם עם הפסד ביתי לבוסטון שהכותרת שלו היתה: עכשיו זה 0 מ-5 העונה במשחקים מול הקבוצות עם המאזן הטוב בליגה (סן אנטוניו, מיאמי, בוסטון, דאלאס). לא רק עיתונאים השתלחו בלייקרס. מג'יק ג'ונסון, לא גורם מאוד עוין, אמר שהלייקרס לא שומרים ושבהתקפה כולם עומדים ומסתכלים על קובי בראיינט. ג'רי ווסט, גדול הלייקרים בכל הזמנים אם מחשיבים גם קריירת ניהול, אמר שהלייקרס "זקנים מדי". ד"ר ג'רי באס, הבעלים בן ה-77 שכבר שנים לא מעורב ביומיום של הקבוצה, הגיע לאימון קליעות.

הלייקרס גירדו איכשהו ניצחון בהארכה בבית על יוסטון, ויומיים אחר כך הפסידו בשנייה האחרונה לסן אנטוניו, במשחק האחרון בסטייפלס סנטר לפני מסע של שבעה משחקי חוץ. התחילו דיבורים על טרייד בומבסטי: אנדרו ביינום, הסנטר הצעיר והמוכשר אך נוטה להיפצע, תמורת כרמלו אנתוני שמחפש דרך יציאה מדנבר כל העונה. "את הדיבורים האלה צריך לשמוע באוזן יותר מחשדנית", אומר מארק סטיין, שמסקר את ה-NBA בשביל ESPN, בשיחה עם "גלובס", "כי ג'ים באס, הבן של ג'רי באס וסגן הנשיא לענייני כוח אדם, הוא זה שבחר בביינום בדראפט. הוא הפרויקט שלו ובאס יעשה הכל למנוע טרייד על ביינום".

רק שני אנשים לא הבינו על מה ההתרגשות: פיל ג'קסון, ששאל את העיתונאים אם "הפלייאוף התחיל?"; ובראיינט, שהיה קצת פחות דיפלומטי ואמר שכל המבקרים "Can kiss my ass, ביוני הם לא יגידו כלום". כדי להשתיק את הרעש הנוכחי סביב הלייקרס, בראיינט הנהיג אותם לארבעה ניצחונות רצופים בחוץ: בניו אורלינס (קבוצת פלייאוף), בממפיס (מתמודדת על מקום בפלייאוף), בבוסטון - הניצחון המרשים ביותר של הלייקרס העונה, ובמדיסון סקוור גארדן על הניקס האנרגטיים.

המשותף לכל הניצחונות: הלייקרס שיחקו הגנה (ספגו רק 90 נק' למשחק לעומת ממוצע עונתי של 96). הגנה היא יותר מהכל פונקציה של רצון. וזה השיעור הראשון שהכרוניקה האחרונה של הלייקרס מלמדת: שהמשתנה שיכריע את גורל העונה של הלייקרס הוא לא היכולת, אלא הרצון.

השיעור השני קצת יותר חשוב והנושא שלו הוא בראיינט. קובי קיבל הרבה מחמאות בשלוש השנים האחרונות על הרפורמות שהוא עשה במשטר שלו בלייקרס. הוא נצבע בצבעים בוגרים יותר, רכים יותר. הוא היה קובי החדש, שמשתף יותר ובעיקר סומך יותר על החברים. העונה בראיינט נראה לפרקים ברגרסיה. הוא משחק פחות (33.8 דקות למשחק לעומת 38.8 בעונה שעברה) אבל זורק יותר בממוצע (19.4 זריקות למשחק לעומת 21.5 לפני שנה). בהפסד הביתי לבוסטון הוא זרק לסל 10 התקפות רצופות, שבדיעבד הפסידו ללייקרס את המשחק, והפך את הרביעייה שלצדו לחבורת ניצבים. "כשדברים לא הולכים טוב", אומר סטיין, "המנטליות של קובי היא לנסות להשתלט על הכל".

כשבראיינט מנסה להשתלט על הכל, הלייקרס בדרך כלל מפסידים. בינתיים במסע החוץ הוא לא נדרש לזה. בבוסטון הוא חזר למגרש 5 דקות לסיום כשהלייקרס ביתרון, וחיסל את המשחק עם 6 נק' רצופות. בניו יורק הוא התפוצץ ל-19 נק' ברבע הראשון אבל התוצאה הייתה רק 28-30 ללייקרס. ברבע השני, שברובו בראיינט היה על הספסל, הלייקרס פתחו פער דו ספרתי. בראיינט חזר ברבע השלישי ורצח את המשחק עם 10 נק' (33 סה"כ). כלומר: העונה של הלייקרס תקום ותיפול על הצוות המסייע. הם היחידים שיכולים להציל את בראיינט מעצמו.

2. עונת 2010/11 עלולה להיות האחרונה שבה הצוות המסייע הנוכחי של הלייקרס ינסה להציל את בראיינט מעצמו. בסוף העונה יפוג חוזה העבודה הקיבוצי בין הליגה לארגון השחקנים, ואחריו שום דבר לא ייראה אותו דבר. התמונה לכאורה לא חדשה: 17 מ-30 הקבוצות ב-NBA סיימו את 2010 במינוס תפעולי. לפי הקומישינר דייויד סטרן, בעלי הקבוצות מפסידים ביחד 350-400 מיליון דולר בשנה. לכן הבעלים רוצים לקצץ 750 מיליון דולר (כ-30%) בשנה במשכורות, כלומר להוריד את תקרת השכר לקבוצה. השחקנים לא מאמינים לבעלים (תגובת בילי האנטר, יו"ר ארגון השחקנים, לנתונים של סטרן: "הוא טועה בערך ב-350-400 מיליון דולר בשנה"), ובוודאי לא מוכנים לקיצוץ כל כך חד.

אם כך, מדוע הכל עומד להשתנות? כי הבעלים ב-NBA השתנו. "דייויד סטרן לא רוצה שתהיה שביתה", אומר סטיין, "הוא מתקרב לסוף והוא לא רוצה עוד שביתה במורשת שלו. אבל יש הרבה בעלים צעירים וחדשים בליגה. ב-1999, בשביתה האחרונה, לכולם היה ברור שהבעלים יעשו מה שסטרן יגיד להם לעשות. זה כבר לא המצב. יש בעלים בליגה שמעדיפים לא לשחק בעונה הבאה. הם חוסכים יותר כסף בלי לשחק".

המיליטנטיות של הבעלים החדשים היא לא הבשורה היחידה. הם רוצים משהו שאין כרגע ב-NBA: חלוקת הכנסות שווה. "היום קבוצות כמו ממפיס או אינדיאנה או אטלנטה", אומר סטיין, "מרגישות שהן לא יכולות להתחרות בלייקרס או בניקס, בעיקר בגלל ההבדלים בין חוזי הטלוויזיה המקומיים. הן רוצות שוויון". שוויון הוא בהחלט אלמנט שחסר ב-NBA. הבעיה שהדרך אליו היא כמעט תמיד ארוכה ומייסרת.

3. הדיבור על הטרייד הפוטנציאלי בין אנדרו ביינום מהלייקרס לכרמלו אנתוני מדנבר נולד גם בשל הסמיכות לדד-ליין לטריידים העונה: ה-24 בפברואר. לפני קצת יותר מחודש סטיין פרסם כי ניו יורק ניקס ושיקגו בולס שוקלות להציע לסקרמנטו טרייד בשביל עומרי כספי. מאז הניקס היו עסוקים בניסיון לתפור עסקה שתביא את אנתוני דווקא אליהם, שיקגו הייתה עסוקה בלנצח (מאזן 16-36, מקום שלישי במזרח), וכספי מסמר את עצמו מחדש לרוטציה של סקרמנטו עם כמה משחקים טובים.

"עדיין יש הרבה קבוצות שהיו רוצות אותו", אומר סטיין, שביקר בישראל כמה פעמים ועוקב מקרוב אחרי כספי. "הוא שחקן שמביא המון אנרגיה, הוא יכול לקלוע, והוא מרוויח כלום (1.25 מיליון דולר בעונה, א"ז) במונחים של ה-NBA. הבעיה היא שסקרמנטו אפילו לא תשקול טרייד עליו אם שני שחקנים אחרים שלה, בנו אודריך ופרנסיסקו גרסיה, לא יהיו בעסקה, ובנוסף הם רוצים משהו טוב בחזרה. במציאות הנוכחית, כשסכסוך עבודה מתקרב, אף אחד לא רוצה לקחת על עצמו חוזים גדולים וארוכים כמו של גרסיה ואודריך. חוץ מזה, האחים מאלוף, הבעלים של סקרמנטו, אוהבים את כספי. כך שנראה לי שלא יקרה שום דבר בחזית הזאת".