יורק הפכה לבעלת המניות השנייה בגודלה ברדוור

כמעט אף פעם אי אפשר להפסיד ממעקב אחר תנועות בעלי עניין, ולא רק פנימיים (כמו בעלי שליטה ו/או נושאי משרה בכירה). גם מעקב אחר תנועות בעלי עניין של גופים מוסדיים - ובארה"ב אלו נמנים עם בעלי העניין העיקריים בחברות הציבוריות - יכול לגלות לאן נושבת הרוח.

בימים אלו, ולפי חוקי רשות ני"ע האמריקנית, מחויבים הגופים המוסדיים בארה"ב לדווח על החזקותיהם נכון לסוף השנה שעברה. החברות הציבוריות בארה"ב, כולל הישראליות, מגישות רק לקראת סוף אפריל את מסמכיהן השנתיים - אלו שמגלים את רשימת בעלי העניין בהן - ולכן הדיווחים הנוכחיים מקדימים את המסמכים השנתיים, ומגלים מי מאותם בעלי עניין הקטין החזקותיו, מי הגדיל, ומי בחר להפוך לראשונה לבעל עניין בחברה שעד לאותו רגע לא נכללה בפורטפוליו שלו.

עקב כך בחרנו לאסוף עבורכם את השינויים שנרשמו ברשימת בעלי העניין המוסדיים בחברות הישראליות הנסחרות בארה"ב, ולנסות ללמוד מהם לאן נושבת הרוח בכל חברה וחברה.

מהנתונים שאספנו עולה כי ארבע חברות ישראליות - צורן, רדוור, ביגבנד ודי.אס.פי.ג'י - קיבלו לזרועותיהן בעלי עניין חדשים, והבולט מביניהם היא קרן יורק (אותה קרן יורק שנמנתה עם בעלי המניות בגילת לוויינים ואותה קרן שהייתה בעלת השליטה בבית ההשקעות "פסגות"). קרן יורק הגיעה להחזקה לא מבוטלת של 10.7% - שנייה בלבד להחזקה של יהודה זיסאפל (16.9%).

בעל עניין חדש גם בצורן

יורק הופכת לבעלת עניין ברדוור, המתמחה בניתוב עומסים ברשת האינטרנט, לאחר שזו יותר מהכפילה את שווייה במהלך השנה האחרונה. השווי הנוכחי של רדוור הוא 792 מיליון דולר והוא משקף מכפיל רווח חזוי של 29. רדוור, נזכיר, נסקה לרמות אלו בעקבות הערכות שפורסמו ב"גלובס" לפיהן החברה מועמדת לרכישה בידי HP או IBM.

צורן, שעדיין נאבקת בקרן הגידור Ramius, עדכנה את רשימת בעלי העניין בה והוסיפה את קרן Pzena. להבדיל מקרן Ramius, לקרן Pzena אין כוונה לשנות את הרכב הדירקטוריון של צורן, כך לפי המסמך שהגישה בסוף השבוע האחרון.

בחברות אחרות, דוגמת אמדוקס, אורבוטק, רדוויז'ן וסרגון, בעלי העניין הרבו לממש חלק מהחזקותיהם, אך אף אחד מהם לא חיסל לחלוטין את החזקתו. מספר בעלי העניין שהקטינו את החזקותיהם גדול מאלו שהגדילו את החזקותיהם, והדבר נכון בעיקר בחברות שמניותיהן נסקו בשנה האחרונה. במילים אחרות, בעלי העניין נוהגים בזהירות. מממשים רווחים באופן חלקי, וממשיכים להחזיק בחלק מהמניות מתוך תקווה כי יש עוד אפסייד בחברה.