ההתמחרות על קרקע ברמלה בוטלה - הרוכש מערער לעליון

נאחז בקרקע:‏‎ ‎איש העסקים יעקב דושינסקי הגיש ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שפסק‎ ‎כי הנאמן לביצוע הסדר הנושים של חברת הבנייה‎ רסידו ‎שנקלעה לקשיים, רשאי לקיים התמחרות חדשה על מגרש לבניית 270 יחידות דיור במרכז רמלה.

התביעה למחוזי הוגשה על-ידי חברת רוזניו נגד הנאמן של רסידו ונגד דושינסקי, בשל‎ ‎מחלוקת בין רוזניו לדושינסקי לגבי מי משניהם הוא הזוכה במכרז, וזאת לאחר שבוטלה העסקה לרכישת הקרקע על-ידי דושינסקי.‏ בתביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי, טען דושינסקי כי הנאמן פעל "בחוסר‎ ‎תום-לב נוכח עליית מחיר הקרקע". אך השופטת‎ ‎ורדה‎ ‎אלשיך קבעה‎ ‎כי הנאמן יוכל לערוך מכרז חדש.

כפי שנחשף ב"גלובס", חברת "מקימים" סיכמה לקנות את המגרש מדושינסקי (שהציע עליו 17.5‏‎ ‎מיליון‎ ‎שקל) ב-25 מיליון שקל. וכעת מערער דושינסקי על החלטת המחוזי לביהמ"ש העליון, באמצעות עורכי הדין רון רוה וסיגל בנימין ממשרד אגמון ושות'.

טענותיו העיקריות הן שהשופטת אלשיך טעתה כאשר החליטה לבטל את העסקה, וקבעה כי לנאמן היתה זכות בלתי מסויגת להפעלת הסעיף. בערעורו טוען דושינסקי כי פרשנותו הנכונה של אותו סעיף היא כי הוא "מאפשר לצדדים לבטל את ההסכם, אם בית המשפט של פירוק מעורר קשיים באישור ההסכם השומטים את הבסיס לעסקה. שאם לא כן, משמעותו של הסעיף היא כי ההסכם הינו חסר תוקף כבר מתחילתו", כך על פי כתב הערעור.

עוד נטען בערעור, כי משמעות הסעיף המאפשר את ביטול המכירה היא כי הצדדים יוכלו לבטל את ההסכם בהודעה בכתב, כלומר, נדרשת הסכמה הדדית על ביטולו: "פרשנות מילולית דווקנית מובילה למסקנה כי אין צד אחד רשאי לבטל את ההסכם ללא הסכמת הצד השני, בהסתמך על היעדר אישור של בית המשפט להסכם", לשון הערעור.

בתגובה, מסר עו"ד שלום גולדבלט המייצג את הנאמן של חברת רסידו, כי טענותיו של דושינסקי "כולן נידונו והוכרעו בהחלטתה המפורטת של כבוד השופטת אלשיך", שקבעה כי "פעולותיו של הנאמן נעשו כדין, בתום לב ותוך שקילת כל המשמעויות הנובעות מהחלטתו זו כלפי נושי החברה".

‏גולדבלט הוסיף כי "החלטת השופטת אלשיך עסקה בבקשת הנאמן למשוך את בקשתו לאישור הסכם מכר, הסכם שכלל לא נחתם ומעולם לא אושר על-ידי בית המשפט. ניסיונו של דושינסקי לטעון כי עסקינן בביטול הסכם, בטעות יסודה. עסקינן בהסכם המותנה באישור ביהמ"ש, וככל שאישור זה לא ניתן, הרי שההסכם כלל לא נכנס לתוקף, וכל אחד מהצדדים רשאי לסגת ממנו, כקבוע בהצעה לרכישה שנחתמה על-ידי דושינסקי. מדובר בניסיון של המערער להפיק רווח שלא כדין על גבם של נושי החברה". ‏‎‎‏