"מהפיכת פייסבוק כמו במצרים לא יכולה להתרחש בישראל"

היקף הגלישה בישראל: 16 שעות בשבוע

היקף השימוש באינטרנט בקרב המגזר הערבי בישראל נמצא במגמת עלייה - בדומה למגמה החיובית בקרב המגזר היהודי בישראל, ומסתמנת מגמה ברורה של צמצום פערים, ובפרט בקרב בני הנוער. אולם, קיימים עדיין הבדלים לא זניחים בהרגלי השימוש באינטרנט.

על-פי הממצאים, 61.3% מהבוגרים (מעל גיל 18) במגזר הערבי בישראל הצהירו כי הם נוהגים לגלוש באינטרנט, בהשוואה לשיעור של 77.4% מהבוגרים במגזר היהודי. הפערים הללו כמעט ונעלמים כשבוחנים את הרגלי השימוש בקרב בני הנוער - 91.7% מבני הנוער במגזר הערבי גולשים באינטרנט, בהשוואה ל-94.4% בקרב המגזר היהודי.

22.6% מהיהודים הצהירו כי אינם נוהגים לגלוש באינטרנט כלל, לעומת 38.7% במגזר הערבי. בקרב בני הנוער, בשני המגזרים הוצגו תוצאות כמעט זהות, העומדות על מתחת ל-8%. הסיבות העיקריות לחוסר שימוש באינטרנט הן חוסר עניין, חוסר ידע בתפעול או מחסור במחשב.

לגבי שעות גלישה ממוצעות בשבוע, נמצא כי היקף הגלישה בקרב המגזר הערבי זהה לזה של המגזר היהודי ועומד על כ-16 שעות בשבוע בממוצע. אולם, כשבוחנים את דפוסי הגלישה מהבית וממקומות העבודה, מתגלה תמונה קצת אחרת. הפרופורציה בין שימוש באינטרנט מהבית לבין שימוש מהעבודה במגזר הערבי עומד על כ-1:5, בהשוואה ליחס של כ-1:2 במגזר היהודי.

פועל יוצא מכך הוא שהמשתמש הערבי גולש יותר זמן מהבית מאשר הגולש היהודי, אולם המצב מתהפך כאשר מדובר בגלישה ממקומות העבודה.

ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגי של האינטרנט במרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר: "הפערים בגלישה ממקומות העבודה משקפים את הבדלי העיסוק בין המגזרים. הפערים הסוציו-אקונומיים משליכים גם על סוג המקצוע - לא בכל מקום עבודה במגזר הערבי אפשר לגלוש מהאינטרנט".

דפוסי הגלישה ממכשיר הסלולר מצביעים על מגמה דומה - בעוד ש-27.7% מהגולשים במגזר היהודי הצהירו כי הם גולשים מהסלולרי, רק 20.8% במגזר הערבי הצהירו על כך גם כן.

 גלישה

לא מאמינים בכוח הפוליטי של האינטרנט

על רקע המהפכה שהתרחשה במצרים, אפשר לקבוע כי בישראל אין כוח פוליטי ממשי ברשת. הפוליטיקה בישראל, מסתבר, מופיעה ברשת רק בתקופת בחירות.

הפלטפורמה המקוונת, בדומה למדיומים האחרים, הפכה בשנים האחרונות גם לזירה שבה מתיימרים נבחרי הציבור לנהל קשר דו-כיווני עם האזרחים. המגמה הזו הגיעה לשיאה בארה"ב, בזמן מסע הבחירות לנשיאות ב-2008, וגם בבחירות הכלליות בתחילת 2009 בישראל, כשהמפלגות הגדולות והמועמדים המובילים החלו לפעול ביתר שאת בפייסבוק, יו-טיוב וטוויטר.

אולם, המאמצים לייצר נוכחות רציפה ברשת כמעט שנעלמו לאחר תקופת הבחירות, ולמעט מספר זעום של פוליטיקאים, מרבית נבחרי הציבור לא מנצלים את המדיום המקוון. מציאות זו תואמת את ממצאי הסקר - בכל הקשור לנושאים פוליטיים, משתתפי המחקר הצהירו כי הם אינם מרגישים שהאינטרנט הגביר את כוחם להשפיע ברמה הזו, ולא מאמינים כי לנבחרי הציבור יהיה אכפת יותר מדעתם, בעקבות השימוש באינטרנט.

'לדברי ד"ר עמיחי-המבורגר, מדובר בנתון עגום המעיד על 'תקיעות'. "ייתכן שזה קשור לתפיסה הכללית של הציבור בישראל לגבי הפוליטיקה, ולתחושת האכזבה מהנבחרים, לה שותפים שני המגזרים", הוא סבור.

ד"ר עמיחי-המבורגר מספק לממצאים הללו הסבר נוסף. "הנתונים הללו מלמדים על כך שלמרות שמדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בתחום הממשל המקוון, המיזמים השלטוניים הם במידה רבה חד-כיווניים ומיועדים, למשל, לצורך תשלומים ומילוי טפסים ברשת", הוא אומר. "לכן, האינטרנט איננו משמש עדיין, בצורה מספקת, כלי להעצמה אזרחית ולקשר בין אזרחים לבין גורמי השלטון".

לדבריו, "אחד האתגרים המשמעותיים המונחים לפתחה של המדינה, כמו גם של אזרחים וקבוצות אזרחיות, הוא קידום ועידוד של תהליך ההעצמה האזרחית מול השלטון באמצעות המדיום המקוון. יש פער גדול בין המצב בישראל לזה שבמדינות אירופה או ארה"ב, שם רואים כי כוחו של האזרח גדל בזכות האינטרנט".

יש לציין כי התחושה שלנבחרי הציבור יהיה אכפת יותר מהאזרח הודות לשימוש באינטרנט הייתה חיובית יותר בקרב המגזר היהודי, בקבוצת הגיל הבוגרת, מה שיכול להעיד על תחושת התסכול של המגזר הערבי בישראל בכל הנוגע לאופי הסבוך של הפוליטיקה המקומית.

 גלישה

מנותקים מול המחשב? לא ממש

בני נוער מעידים כי השימוש ברשתות חברתיות דווקא העמיק את הקשרים המשפחתיים:

ההשלכות הפסיכולוגיות של דפוסי השימוש באינטרנט הן אחת הסוגיות המעניינות שעולות מהחדירה המסיבית של אתרים חברתיים לחיינו, כדוגמת פייסבוק. חוקרים רבים טוענים כי העובדה שיותר ויותר צעירים מעבירים את רוב היום שלהם בפלטפורמה המקוונת ומנהלים את הקשרים החברתיים שלהם בסביבה הווירטואלית, פוגמת באיכות הקשרים החברתיים והמשפחתיים שלהם.

אולם, ממצאי הסקר מעידים כי למרות הסטיגמות השליליות של האינטרנט והתחושה שהוא משפיע שלילית על החיים החברתיים, רוב בני הנוער בשני המגזרים הצהירו כי הם הגבירו את הקשרים החברתיים שלהם עם החברים ועם המשפחה דרך הרשת, כשגם בקרב קהילת הבוגרים חל שיפור, אבל מינורי יותר. לא נצפו הבדלים מהותיים בין המגזרים.

"יש לכך משמעויות פסיכולוגיות מדהימות", סבור ד"ר עמיחי-המבורגר. "הממצאים מצביעים על כך שהמשמעות של הקבוצה הווירטואלית הולכת וגדלה, והיא הופכת להיות הקבוצה האמיתית - זאת שנמצאת איתך בכל מקום וזמינה בכל שעה".

ד"ר עמיחי-המבורגר מוסיף כי לממצאים הללו יש חשיבות גבוהה מאוד בעיקר עבור ילדים שגולשים באינטרנט. "מבוגרים חייבים להפנים שהדימוי העצמי של ילדים ובני נוער מתעצב בפייסבוק, על חשבון מסגרות אחרות. לא מדובר בתחליף אלא בעולם האמיתי שלהם".

השימוש של בני הנוער באינטרנט, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי, עשיר ומגוון יותר מאשר של המבוגרים. בני הנוער בשני המגזרים שולחים יותר מסרונים, מצו'טטים, מדברים בטלפון דרך האינטרנט, משתתפים בקבוצות דיון, מעדכנים סטטוסים בפייסבוק ועוד. האוכלוסייה הבוגרת, לעומת זאת, צורכת בעיקר תוכן בנושאי חדשות, תיירות ובריאות.

 גלישה

היקף הרכישות באינטרנט - מהנמוכים בעולם המערבי

מעל ל-50% מהגולשים בישראל לא מבצעים כלל רכישות באינטרנט: היקף הרכישות באינטרנט בישראל אינו גבוה, בהשוואה למדינות מערביות אחרות, אבל הוא נמצא במגמת גידול מתמדת. יותר ויותר דפוסי צריכה נגישים גם באינטרנט, כגון רכישות מוצרים, תשלום חשבונות ושירותים פיננסיים, ואלו מוכרים גם בקרב קהילת הגולשים של ערבי ישראל, אם כי במידה פחותה.

על-פי הסקר, 78.7% מקהילת הגולשים הבוגרת במגזר הערבי כלל לא מבצעים רכישות באינטרנט, בהשוואה ל-53.7% בקרב הקהילה הבוגרת במגזר היהודי. עוד עולה מהסקר כי גם בתחום זה, הפערים הסוציו-אקונומיים שבין המגזר הערבי והיהודי בישראל באים לידי ביטוי. ל-28.9% מקהילת הגולשים הבוגרת במגזר הערבי כלל אין כרטיס אשראי, מציאות שמונעת מהם לרכוש באינטרנט. זאת בהשוואה ל-3.5% בלבד בקרב קהילת הגולשים הבוגרת של המגזר היהודי בישראל.

אולם, נדמה כי גם אלו שרוכשים באינטרנט או מזינים מידע פיננסי אישי ברשת, מודאגים מרמת אבטחת המידע. הדאגה הזו, יש לציין, כמעט ואינה נחלשת עם הזמן, למרות שיותר ויותר גולשים מבצעים רכישות באינטרנט ומוסרים מידע פרטי בפלטפורמה המקוונת.

"מממצאי הסקר עולה כי הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי מוטרדים מתחום אבטחת המידע ברשת, בכל הנוגע לפרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק בעת רכישה באינטרנט. אולם, במגזר היהודי נמצאה דאגה רבה יותר", אומר ד"ר עמיחי-המבורגר.

בקרב קהילת הגולשים הבוגרת, 23% מהמגזר היהודי מוטרד ביותר מאבטחת המידע, בהשוואה ל-11.9% במגזר הערבי. בנוסף, 18.5% מהמשתמשים הבוגרים במגזר הערבי כלל לא מוטרדים מנושא אבטחת המידע, בהשוואה ל-15.6% בקרב המגזר היהודי. "אין ספק שיש בממצאים הללו בעייתיות - חלק גדול מהמגזר הערבי כלל לא רוכש באינטרנט, וגם אלו שרוכשים - בשני המגזרים, עדיין לא סומכים על רמת האבטחה של האינטרנט הישראלי", מוסיף ד"ר עמיחי-המבורגר.

היהודים מכורים לפייסבוק, הערבים מכורים לחדשות

הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם כבשה בשלוש השנים האחרונות גם את השוק הישראלי, וגם המגזר הערבי בישראל לא נשאר אדיש לתופעה החברתית. אולם, השוואה של היקף החדירה של פייסבוק בקרב שני המגזרים, מעלה תמונה מורכבת.

לפי הממצאים, 73.1% מבני הנוער במגזר היהודי הצהירו כי הם גולשים ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק לפחות פעם אחת ביום. במגזר הערבי, לעומת זאת, השימוש באתרים החברתיים נמוך בהרבה - רק 24.2% הצהירו כי הם מבקרים ברשת חברתית לפחות פעם אחת ביום.

גם בקרב קהילת הגולשים הבוגרת מצטיירת תמונה דומה - 22.7% מהגולשים במגזר היהודי מבקרים ברשת חברתית לפחות פעם ביום, בהשוואה ל-16.4% בקרב המגזר הערבי. עוד עולה כי רק 14.9% מבני הנוער במגזר היהודי לא חברים ברשת חברתית, בהשוואה לכ-70% בקרב בני הנוער במגזר הערבי שלא נחשפים לרשתות חברתיות.

ד"ר עמיחי-המבורגר סבור כי הפערים בין המגזרים נובעים מכך שהמגזר הערבי בישראל חי בעולם מסורתי ודתי יותר, בהשוואה לחברה היהודית, ולחברות מערביות אחרות". עם זאת, הוא מסכים כי מדובר בהסבר חלקי. "אין ספק שזה לא הסבר ממצה, אם כי לא מדובר בממצא חד-פעמי".

לדבריו, השימושים הגוברים באינטרנט במדינות הערביות, אותם אנו רואים באחרונה באירועים באירן, תוניסיה, מצרים ומדינות נוספות, הם תוצר של חשיפה לכלי תקשורת אובייקטיביים יותר, בהשוואה לערוצי הטלוויזיה הרשמיים של השלטונות השונים.

עם זאת, המגזר הערבי משתמש באינטרנט כפלטפורמה לצריכת תוכן חדשותי, כשממצאי הסקר מעידים על כך שקהילת הגולשים הערבית בישראל "מכורה" לחדשות הרבה יותר מאשר קהילת הגולשים היהודית, ונוטה לצרוך יותר תכנים חדשותיים מהארץ ומהעולם.

על-פי הנתונים, 35.5% מקהילת הגולשים הבוגרת במגזר הערבי הצהירו כי הם קוראים באינטרנט חדשות מהארץ ומהעולם מספר פעמים ביום, בהשוואה לכ-20% במגזר היהודי.

 גלישה

כיצד נעשה המחקר?

הסקר התבצע כחלק מפרויקט המחקר העולמי - World Internet Project, במסגרתו מתבצעים מדגמים מייצגים ב-35 מדינות (כולל ישראל), במטרה ללמוד מהן על המגמות העולמיות בתחום הרגלי השימוש באינטרנט. הסקר בדק 504 יהודים ו-151 ערבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית.

את הסקר ערך בישראל ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגי של האינטרנט במרכז הבינתחומי הרצליה, המייצג את ישראל במיזם העולמי, בשיתוף פעולה עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר התבצע על-ידי מכון הסקרים טלסקר.