הסיוע לישראל, למצרים ולרוב הלקוחות האחרים של תכנית סיוע החוץ האמריקנית נותר על כנו בהצעת התקציב של ממשל אובמה לשנת הכספים 2012 (שתחל ב-1 באוקטובר 2011), אבל כלל לא ברור מה יישאר מחבילת סיוע החוץ לאחר שהצעת התקציב תעבור במגרסות בית-הנבחרים והסנט.
הצעת התקציב של הממשל, שהונחה אתמול (ב') על שולחן הקונגרס, קוראת לתת לישראל בשנת הכספים הבאה 3.075 מיליארד דולר כסיוע צבאי. זו תוספת של 75 מיליון בהשוואה לשנת הכספים 2011, לפי מזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב לישראל ב-16 באוגוסט 2007. בשנת הכספים 2013 יועלה סכום הסיוע ב-25 מיליון דולר לרמה של 3.1 מיליארד דולר, וזו תהיה רמת הסיוע הצבאי השנתי לישראל עד 2018, אם תכנית סיוע החוץ אכן תימשך עד אז. כן צפויה ישראל לקבל 20 מיליון כסיוע לקליטת פליטים.
לתכניות המשותפות לישראל ולארה"ב להגנה מפני טילים, כ"חץ", "קלע דוד" ותכניות אחרות, מקציב ממשל אובמה 106.1 מיליון דולר ב-2012. באופן מסורתי נוהג הקונגרס להוסיף עשרות מיליוני דולר להצעות הבסיס של הממשל בתכניות אלה. לא בטוח שזה יקרה גם השנה.
מצרים צפויה לקבל 1.3 מיליארד דולר כסיוע צבאי ו-250 מיליון דולר כסיוע כלכלי (הכסף ישמש בין היתר לקידום זכויות האדם ולסיפוק צרכי "אזרחים מן השורה"). הפלסטינים בגדה ובעזה: 400.4 מיליון דולר. ירדן: 300 מיליון דולר כסיוע צבאי, 360 מיליון דולר כסיוע כלכלי. לבנון: 100 מיליון דולר כסיוע צבאי, 100 מיליון דולר כסיוע כלכלי (רק בכפוף לאישורה של שרת-החוץ, הילארי קלינטון, בציפיה לתסיסה של חיזבאללה בלבנון על רקע פרסום ממצאי הוועדה לחקירת רצח חרירי).
כאמור, אין ודאות אלו חלקים מספר התקציב ישרדו את גרזני הקיצוץ של הקונגרס. "הצעות התקציב של הממשל בארה"ב הן, מטבען, רק טיוטה, וכך היה מאז ומתמיד, אבל בעידן 'מסיבת התה' זה כך יותר מאשר אי פעם", אמר לגלובס עוזר למחוקק על גבעת הקפיטול. שני המשפטים השכיחים ביותר בהצהרות של מחוקקים רפובליקניים אתמול: "הצעת התקציב של אובמה מגיע אלינו מתה" ו"הצעת התקציב של הנשיא היא רק משאלת לב, שלא תתגשם לעולם". או, כפי שכתב אתמול "לוס אנג'לס טיימס": "שלא תהיה לכם טעות; זה לא התקציב שהקונגרס יאשר".
המובאות לעיל אינן מתייחסות לסיוע החוץ באופן ספציפי, אבל, הסיוע למדינות זרות הוא המטרה הנוחה ביותר למחוקקים רפובליקניים (ומעט דמוקרטיים), שמתחרים למי יש גרזן קיצוץ גדול יותר. סקר של מכון המחקר Pew Research העלה, כי בקרב תושבי ארה"ב יש רוב יחסי (45%) לקיצוץ רק בתכנית אחת: סיוע החוץ. כפי שאפשר לנחש, מעט מאוד תומכים בקיצוץ תשלומי ביטוח לאומי לגימלאים, למשל, או בקיצוץ מתן ביטוח רפואי לאזרחים מעל גיל 67 או לנזקקי סעד, שהם סעיפי ההוצאה המכבידים ביותר על התקציב.
מנהיגי הסיעה הרפובליקנית בבית-הנבחרים השיקו ביום ו' יזמה ל"חקיקה מתמשכת" (continuing resolution), שתהיה בתוקף עד סוף שנת הכספים הנוכחית. החקיקה הזו מגלחת אחוזים רבים מתקציבי התפעול של כל משרדי הממשל. לפי יזמת החקיקה, יקוצץ תקציב משרד החוץ וסיוע החוץ ב-3.8 מיליארד דולר ( 8%), בהשוואה לתקציבם בשנת הכספים 2011, או ב-11.7 מיליארד דולר (21%), בהשוואה לבקשת התקציב של הממשל לשנת הכספים הנוכחית. התכתשויות פרלמנטריות רבות צפויות להעכיר את שלוות הקונגרס לפני שיזמה כזו תיכנס לתוקף, אבל זה ענן נוסף שמרחף מעל סיוע החוץ.
"אני לא מסמן את ישראל"
ובינתיים מוסיף לבחוש בקלחת הסיוע הסנטור הרפובליקני החדש ראנד פול, יקיר זרם "מסיבת התה". פול הוא אחד מהמנהיגים הבולטים של קמפיין הקיצוצים הרפובליקני. הוא טרם נתקל בקיצוץ שלא יאהב. בעוד שהסיעה הרפובליקנית פועלת לקצץ 100 מיליארד דולר מהתקציב הפדרלי לשנת הכספים הנוכחית, פול קורא לקצץ 500 מיליארד דולר. אבל משום מה הוא אוהב להתמקד בצורך לבטל את הסיוע לישראל, אולי מפני שהצהרות על ישראל מבטיחות לו זמן אוויר או כותרות בעיתונים.
אחת מהדוגמאות האחרונות היא ראיון שהעניק פול ל-ABC בתחילת החודש, שבו יצא שוב נגד הסיוע האמריקני לישראל. "אני לא מסמן את ישראל", אמר הסנטור. "אני תומך בישראל. אני רוצה להיות ידוע בציבור כידיד של ישראל, אבל לא עם כסף שאין לי. פשוט איננו יכולים ללוות מעתיד ילדינו ולתת את הכסף למדינות (זרות), גם אם מדינות אלה הן ידידותינו".
מחוקקים רבים, בעיקר דמוקרטים, מתחו ביקורת על פול בסוגיית הסיוע לישראל, אך הוא טוען, שלישראל יש מספיק משאבים פיננסיים כדי לדאוג לעצמה.
"אני חושב שישראל היא בעלת ברית חשובה", אמר פול בראיון. "אבל אני חושב גם שההכנסה לנפש בישראל גדולה קרוב לוודאי יותר מאשר בשלושה רבעים ממדינות תבל. האם אנו צריכים לתת תשלומי כסף חינם או תשלומי סעד למדינה עשירה? אינני סבור כך".
ומה לגבי סיוע צבאי? פול אומר, כי "הישראלים מתקדמים קרוב לוודאי ב-10 שנים מאשר כל המדינות השכנות... מערכות ההגנה שלהם משמעותיות מאוד וכנראה הרבה יותר מתקדמות בהשוואה לכל אויב פוטנציאלי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
