שופרסל יצאה לאחרונה במבצע למכירת כלי רכב בסניפיה.
מדובר ברכב צנוע (סקודה פאביה), עם מנוע קטן (1.4 ליטר), במינימום פסיליטיז (גיר ידני), אבל במחיר שאמור למשוך את הקהל - 77,777 שקל. בסוף ינואר הסתיים מבצע דומה של רשת המשביר לצרכן. ברשת הכלבו הישראלית הציעו לחברי המועדון רכב קטן עוד יותר (פיאט פנדה), עם גיר ידני ומנוע של 1.2 ליטר, במחיר 67 אלף שקל בלבד.
בעידן שחיקת כוח הקנייה של מעמד הביניים, התשובה של היצרנים מגיעה אלינו בעיקר דרך מנעד המחירים. יותר טיסות לואו-קוסט, יותר רכבים פשוטים וזולים, יותר מוצרי חלב בסיסיים ועוד. רק ענף הנדל"ן למגורים המקומי - שמספק צורך לא פחות חשוב מחופשה שנתית בחו"ל, נסיעה לעבודה ברכב פרטי, ואפילו תוספת סידן לגוף - ממש לא נמצא שם.
הספקטרום של מחירי הדירות החדשות בישראל הוא גיאוגרפי בלבד, בלי פתרונות רחבים לכל אזור ואזור.
אם נעזוב לרגע מגדלים נוצצים בלב ת"א, כל בנייני המגורים החדשים נראים לגמרי דומים - לובי כפול, שתי מעליות, גינה קטנה מסביב, ודירות 5-4 חדרים לפחות. המחיר - מיליון שקל ומעלה - הוא הפרמטר היחיד שיגלה אם הדירה עומדת בנתניה, בהרצליה, בפתח תקווה או בצפון תל אביב.
דירת "סקודה" בפתח-תקווה
למה, מול כוחו הדל של מעמד הביניים ושל הזוגות הצעירים, אף אחד לא מייצר דירת "סקודה פאביה" זולה ובסיסית בפתח תקווה, או אפילו בנתניה? כי על מדף הנדל"ן הישראלי - שבשנה שעברה, אחרי כל הרעש שהענף ייצר, נמכרו בסך הכול 21,498 דירות חדשות מתוך 102.8 אלף עסקאות בשוק המגורים - אין מקום לקשת רחבה של מוצרים. למעט בערים ובשכונות החרדיות, אף אחד לא מנסה היום להציע למשל דירות בלי מרפסת ענקית ולובי מרשים.
המאיון העליון של ישראל כולל גם הוא, ראו זה פלא, 21 אלף משקי בית - כמספר הדירות החדשות שנמכרו כאן אשתקד. מדובר ב=21 אלף משקי בית שמביאים הביתה כל שנה לפחות מיליון שקל כמשכורת, מלבד הרווחים מריבית שהם רואים מהשקעות ומנכסים ישנים. 21 אלף משקי בית יכולים כל שנה לקנות די בקלות (עוד) דירה חדשה לאוסף, "צריך או לא צריך". אז למה שיזמים - שגם ככה קונים קרקעות במחירים מופלגים - יחפשו קהל יעד אחר, כזה שאפילו סקודה לא קונה בקלות?
לכן, מאחר ואם להיות אמיתיים, אין למדינת ישראל יכולת לקפוץ בהרבה מעל 30-20 אלף דירות חדשות בשנה, המשימה היא להכריח את השוק - את ראשי הרשויות ואת היזמים - לייצר קשת רחבה של פתרונות מגורים, כולל דירות פשוטות וזולות, קטנות וגדולות, שגם האחזקה השוטפת שלהן תהיה סבירה יחסית.
פעם בנינו בזול - גם באזורי ביקוש - כדי לקלוט את מיליוני העולים. היום צריך לבנות בזול כדי לקלוט את העשירונים התחתונים (גם אם זה יהיה בשכירות, אגב). לא שצריך להחזיר את שיכוני הרכבת המכוערים, אבל לא יקרה כלום אם ינמיכו קצת את הלובי.
בשביל זה צריך תכנון ממשלתי. וכבר אמרנו כבר לא פעם: ברשויות התכנון שבמשרד הפנים - אין מי שיענה לטלפונים ברשויות התכנון שבמשרד הפנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.