בעוד הבנקים מנהלים ברעש גדול תחרות על משקי הבית, בבנק הדואר נפתחים בשקט-בשקט בכל חודש 5,000 חשבונות חדשים. "60 אלף חשבונות נפתחים אצלנו בשנה וללא פרסום", אומר מנכ"ל בנק הדואר, יואל נוה, שמציג נתונים מרשימים: 350 אלף חשבונות עו"ש פעילים יש בבנק הדואר, ויתרת הפיקדונות בהם מסתכמת במיליארד שקל.
נוה משתמש במילה בנק - למען הנוחות - וזה קצת מטעה. בנק הדואר אינו בנק במובן המקובל של המילה. כיום הוא לא יכול לתת ללקוחותיו אשראי, לשלם להם ריבית או לאפשר להם כניסה ליתרת חובה בחשבון. אבל הדגש הוא על "כיום".
לאחר חמש שנים של אינקובציה, בנק הדואר מתקדם בדרך להיות בנק אמיתי. הסכמות בין רשות החברות למשרד התקשורת כבר גובשו, ותזכיר חוק שמאפשר לבנק הדואר לתת שירותים בנקאיים נמצא בדרך לוועדת השרים לענייני חקיקה.
נוה, לשעבר סגן ראש אגף תקציבים באוצר ומנכ"ל קרן הפנסיה מקפת, נמצא בתפקידו הנוכחי כבר שנתיים, והוא אופטימי מאוד. "בנק הדואר יהיה בנק יום אחד, השאלה היא רק מתי זה יקרה", הוא אומר. "כבר היום חשבון בבנק הדואר מאפשר ללקוח לקבל שירותים בסיסיים שברובם נעשים ללא עמלה. למשל, ניהול תזרים, הוצאת פנקס צ'קים, קבלת קצבה לחשבון, תשלום בהוראת קבע, כרטיס חיוב debit (כרטיס בו הכסף שמשלם הלקוח עבור קנייה יורד באופן מיידי מחשבון הבנק שלו - ע' פ'). משיכה וקבלת מזומן".
- למה לקוחות פותחים חשבון בבנק הדואר?
"קיימים הרבה מאוד אנשים שלא מקבלים שירות במערכת הבנקאית ואין להם נגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים, וכאן אנחנו נכנסים. הבנק המסחרי לא רוצה אותם, ולהם נוח לחיות דרך חשבון בלי מסגרת כי הם לא רוצים לחרוג מאמצעיהם.
"יש גם כאלו שמבחינה הלכתית נוח להם עם היעדר הריבית, יש כאלו שהנגישות חשובה להם. הרי יש בישראל מאה ישובים שאין בהם סניף בנק בכלל, אבל סניף דואר יש ליד כל בית. ויש סתם כאלו שלא רוצים לשלם עמלות גבוהות. אצלנו יש עמלות מסוימות כמו משיכת מזומנים, אבל אין עמלת שורה או דמי ניהול".
- מי הלקוחות שלך?
"לקוחות הבנק הם משקי בית במעמד סוציו-אקונומי נמוך יחסית, בני מיעוטים, עובדים זרים, חרדים, ויש גם כמות לא מבוטלת של לקוחות שיש להם גם חשבון רגיל בבנק מסחרי".
- היכן עומד תזכיר החוק בעניינכם?
"המהלך להפוך את בנק הדואר לחברה בת במלוא מובן המילה מתקדם. זה יעד לאומי להגדיל את הנגישות לשירותים פיננסים בעשירונים הנמוכים. היום אין לבנק עובדים, נכסים, הון עצמי או רווח - יש רק הכנסות. כדי להרחיב את הפעילות צריך לצקת תוכן: להגדיר את הנכסים, להעמיד הון עצמי, לקבוע דירקטוריון. יש תזכיר חוק שנמצא בדרך לחקיקה. ששי שילה (יו"ר הדואר - ע' פ') משקיע בזה מאמץ רב, ויצליח לחלץ את העגלה ולהניע אותה קדימה".
"חצי מהלך קדימה"
לפני שיוכל להפוך ל"בנק החברתי" וכדי שהוא יהיה בנק לכל דבר ועניין, בנק הדואר צריך קודם כל לצאת מפיקוח משרד התקשורת, ולעבור לפיקוח בנק ישראל.
בעניין זה נוה מפוכח. "כדי שאהפוך לבנק מסחרי נדרש שינוי חקיקה. אני לא רואה את זה קורה בטווח הקצר, כל עוד הבנק בבעלות ממשלתית, אבל לא בגלל סוגיית המעבר ממשרד התקשורת לבנק ישראל. זו בעיה שולית, ובטח לא הנימוק המכריע.
"הנימוק המרכזי הוא האם הממשלה רוצה להקים בנק מסחרי שיהיה מאה אחוז בבעלותה? כנראה שלא. אבל אין כאן מצב של אפס או אחת. בין בנק מסחרי מלא בפיקוח בנק ישראל לבין המצב הנוכחי, יש עוד הרבה מה לעשות".
- מה למשל?
"חצי מהלך קדימה. התשתית כבר קיימת. בואו נרחיב אותה ונאפשר לבנק הדואר לתת יותר שירותים פיננסיים מבלי להפוך אותו לבנק מלא. לא אני חייב להיות זה שיספק את השירותים, אפשר לתת אשראי ומוצרי חיסכון על ידי גורם שלישי".
- בשיתוף פעולה עם גוף פיננסי קיים?
"זה המודל. לתת שירותים פיננסיים סמי-בנקאיים על בסיס התשתיות שלי. ניצור שיתוף פעולה עם תאגיד בנקאי, שיעמיד דרכי מוצרי חיסכון ללקוחות שלי. נעמיד לבעלי החשבון תוכניות חיסכון לשנה ומעלה, בהוראת קבע או בהפקדה חד פעמית, מחשבון הלקוח בבנק הדואר לחשבון תמורה בבנק המסחרי. הפרונט והשירות יהיו בבנק הדואר, וכשהחיסכון יסתיים הכסף יחזור ללקוח. כרגע הנושא נמצא בתהליך לקבלת אישור בבנק ישראל".
- מה אתה מרוויח מזה?
"אני מרוויח עמלה בדרך. לא מרווח ענקי, אבל במהות זה חשוב. בקרב הלקוחות הסטנדרטיים שלי יש צורך במוצרי חיסכון, וכך אני נותן להם את האפשרות. אם המוצרים יהיו טובים נראה גם לקוחות נוספים שיצטרפו אלי".
- למה שמישהו ירצה לפתוח חיסכון אצלך ולא בבנק הרגיל שלו?
"כי החיסכון יהיה מאוד אטרקטיבי, המוצר יהיה תחרותי, ועלות ניהול החשבון אצלי כמעט אפסית".
- נטען שיש שיחות בנושא שיתוף פעולה בין בנק הדואר לבנק ירושלים.
"לא אתייחס לגוף ספציפי".
- ואיך תיתן אשראי?
"שוב, בשיתוף פעולה דרך צד ג'. נוכל לתת ללקוח מסגרת אשראי אותה יעמיד בנק מסחרי או גוף חוץ בנקאי, שגם ייקח על עצמו את סיכון האשראי. ויש מתעניינים".
- בעצם אתה עוקף את החוק שלא מאפשר לך להיות בנק.
"אני רוצה להיות יצרן מוצרי חיסכון, אבל זה דורש שינויי חקיקה לכן אני רץ במקביל. אני מקים בנק וירטואלי. מצד אחד אקח חיסכון, ומצד שני אתן אשראי. הלקוח שלי יוכל לעשות הכל. אסור לחכות כי אין זמן, יש ייעוד וצריך להגשים אותו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
