פרשת יורם זק: הצד שלה

יורם זק, במאי "האח הגדול", אמר דבר מטופש. נקודה. לא משנה אם שמעו את זה 15 אנשי הצוות של "האח הגדול", או עשרת אלפים גולשים שבדיוק נכנסו לאתר הבית של התוכנית.

בדרך-כלל, כשעושים משהו טיפשי מבקשים מיד סליחה, או מנסים למצוא תירוץ משכנע שיסביר את המצב המביך. להגיד שההערה הסקסיסטית והמיותרת של זק קשורה באיזשהו אופן לקוד גנטי גברי שאותו הוא חולק עם שאר זכרי האלפא של הלהקה - לא רק שזה תירוץ בלתי סביר בעליל, אלא זה גם הופך את זק ואת אלה שמאמינים בתזה המופרכת הזאת לעדר של בבונים.

הדיבורים על החבר'ה מהמילואים התאימו, אולי, לתקופת הפריחה של האתוס הצה"לי, בואכה שנות ה-70. יכול להיות שהשיח המצ'ואיסטי הזה עדיין תופס פה ושם ביחידות שדה, של מורעלים שלא רואים בחורות ובית במשך כמה שבועות טובים ופורקים את המתח המיני שלהם בדיבורים מלוכלכים.

אולי אני נאיבית, אבל לא נראה לי שמה שמעסיק את החבר'ה באפסנאות של תל-השומר או בחמ"ל של סיירת זה רק ציצים. אפשר להניח שהם מדברים יותר על כדורגל.

לטעון שמותר להתייחס לבחורות כמו אל פסולת מינית כשאין אישה בסביבה שתקשור להם את הקרנף - מעליב אפילו את המין החזק.

מאז ימי המאצ'ו על מדי ה-ב', עם הארונות על הכתף ועם הג'יפ שהיה מרעיד לנו את הקורקבן, עבר הגבר הישראלי תהליך אבולוציוני מבורך שבקצהו נמצא כיום המטרוסקסואל. לא שאני מתה על גברים שעושים מניקור מדי שבוע, אבל אני מעדיפה אותם על שאקלים שרואים בנו אובייקטים מיניים שאפשר להגיד עליהם כל מה שמתחשק.

זה אולי יפתיע חלק מכם, אבל אנחנו לא מתפעלות מגברים שמשחררים את הקרנפים שלהם. באותה מידה גם אנחנו יכולות לשחרר את הלביאה שבנו, ולתת לה להתנפל באופן מילולי על צייד מזדמן.

זה אולי מפתיע, אבל אף פעם לא הייתי נוכחת בשיחה שדנה באיכות החבילה של הזכר התורן או על גודל הפטמות שלו.

תאמינו לי שאין לנו בעיה לדבר גסויות, אבל בשביל מה בדיוק? את מה הן אמורות לשרת? את התדמית שלנו? בואו נודה שהתכלית של דיבורי הזימה הבין-גבריים האלה היא לנפח להם קצת את האגו השמוט.

וזאת בדיוק הנקודה. דיבורים מהסוג של אלה שפלט זק הם רק אוויר. הם לא תורמים הרי שום דבר לאף אחד, גם כשהם נאמרים רק בין החבר'ה.

ולכן ברור שהפליטה של זק הפכה לפרשה: הייתי מצפה שמי שמתפרנס מחזה הסיליקון של דנה רון ייתן לה קצת כבוד - גם אם זה עולה לו בחרמנות בלתי נשלטת.

טוב שגברים מסוימים חוטפים על הראש כשמחליק להם בטעות למיקרופון פתוח. אם הם לא מסוגלים להתייחס אלינו בשוויון - שלפחות יתרגלו לשתוק.