רישיון להיות הורה

לפי סקר שהתפרסם השבוע על-ידי המועצה לשלום הילד, 38% מההורים סבורים כי טרם הקמת משפחה, ההורים המיועדים צריכים לעבור מבדקים שיזכו אותם ב"רישיון הורות".

באינטרנט מסתובבת מזה חודשים עצומה הקוראת לחקיקת "חוק לרישיון הורות", בטענה כי לא ייתכן שצריך רישיון כדי לנהוג או לתת ייעוץ פסיכולוגי - אבל אין צורך ברישיון כדי לגדל ילדים.

הדרישה להעביר את כל אזרחי ישראל מבחנים בטרם יהיו רשאים להפוך להורים היא מרחיקת לכת. גם מי שחושב שה"רישיון" נחוץ, ימצא את עצמו מתמודד עם בעיות מעשיות רבות ביישום מבחני ההורות, כמו השאלה מה יעלה בגורלו של ילד שאמו הרתה בטרם עברה את המבדקים.

יתרה מכך, למרבה הצער, גם הורים שיעברו את המבחן התיאורטי טרום הורות לא בהכרח יצליחו לעמוד ביישומו בפועל, ואף אם יצליחו - אין זאת תעודת ביטוח.

מי שעוסק בתחום דיני המשפחה עומד משתאה פעם אחר פעם להיווכח כיצד הליך גירושים מלחמתי עלול להפוך במקרים קיצוניים את מי שכבר תיפקדו כהורים נורמטיביים - להורים שאיבדו את מסוגלותם ההורית.

נזק נפשי לילדים

ביום רביעי שעבר ניתנו שני פסקי דין על-ידי אותו הרכב בבית הדין הרבני בנתניה, ושניהם מהווים דוגמאות אומללות להורים שאיבדו את יכולת האבחנה בין טובת הילדים למאבקם זה בזה.

במקרה הראשון מדובר בהורים שהגישו תביעות משמורת הדדיות, ושניהם סירבו לקיום משמורת משותפת. בית הדין, כנהוג וכראוי במקרים אלה, הפנה את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית במכון פרטי, שהעלתה כי מדובר באנשים שהוגדרו כ"מלח הארץ", אנשים מוצלחים ומצליחים בכל תחום בחייהם, למעט בכל הנוגע ליחסים עם בן-הזוג לשעבר. שנאתם אחד לשני הציבה את הילדים במרכזו של "משפט שלמה", ואין זה מפתיע כי הילדים פיתחו הפרעות נפשיות.

פסק הדין השני עוסק באם, שמסרבת מזה שנה לקיים הסדרי ראייה בין הילדים לאביהם. האב נאלץ, לכן, לבקש הסדרי ראייה במרכז קשר, אך האם נהגה באלימות ואיומים כלפי עובדי המרכז, עד כי הם עצמם סירבו לאפשר את המפגשים. כצפוי, גם במקרה זה הילדים פיתחו הפרעות נפשיות.

טיפול והדרכה

הדילמה הקשה, בפניה ניצב בית הדין, מציפה את הבעייתיות שבתרגום שלילת ה"רישיון ההורי" לחיי המציאות, שכן בית הדין לא שלל את משמורתן של האמהות, למרות שבשני המקרים התנהגותן מטילה ספק קשה ביכולתן ההורית.

לפני שנה הוגשה בכנסת הצעת חוק "אכיפת הסדרי ראייה", המבקשת לעגן בחוק את הקריטריונים להטלת סנקציות כספיות על הורה הפוגע בקיום הסדרי ראייה כנהוג כיום, ובית הדין הרבני אכן קנס את האם, סרבנית הקשר, ב-27 אלף שקל ואף עיקל 180 אלף שקל נוספים המגיעים לה, עד שתאפשר הסדרי ראייה תקינים בין האב לילדיו.

ואולם, בכך אין די. הסנקציות הכספיות מטפלות בסימפטומים של הבעיה ולא בשורש המחלה עצמה.

וכאן אולי המקום לשלב את נושא רישיון ההורות - במקרים המתאימים יש לתת לבית הדין ולבית המשפט את הסמכות לחייב הורים לעבור טיפול והדרכה יסודיים, כתנאי להמשך "הורותם" על ילדיהם כבעלי משמרות או כאפוטרופסים ראויים.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא מומחית לדיני משפחה וירושה.