"פרשת רשות המסים 2"

אתמול (ג') בערב, שעות אחדות לאחר שחקירת השוחד החדשה ברשות המסים יצאה משלב החקירה הסמויה לשלב המעצרים והפרסום, היו מכונסים פקידי שומה מאגף החקירות של רשות המסים בהשתלמות באחד המלונות בים המלח. באולם שררה אווירת נכאים.

רשות המסים, אחד הגופים הרגישים ביותר במדינה, הצליחה בשנתיים האחרונות, בהנהגתו של ראש הרשות יהודה נסרדישי, לעמוד מחדש על רגליה - ושבה להיות אחד מגופי האכיפה האפקטיביים והתכליתיים שבנמצא. באה פרשת השוחד הזו ומאיימת לקבור את כל ההישגים.

ממרחק של יום אחד לאחר ההתרגשות הראשונית, חשוב להבהיר: אין כל קשר, ולו ברמז, בין פרשת רשות המסים המקורית, שבמסגרתה הורשע באחרונה ראש הרשות ג'קי מצא, בעוד ששותפיו למסכת הפלילית עדיין עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה - לבין פרשת השוחד החדשה.

מיתוגה התקשורתי של פרשה זו, אפוא, כ"פרשת רשות המסים 2" הוא אולי מפתה - אך שגוי מן היסוד. התמונה שנחשפה אתמול איננה קצה הקרחון ואיננה מייצגת תופעה של שחיתות מערכתית רחבת היקף.

מה בכל זאת מלמדת הפרשה החדשה? למשל, שלאור הזהירות המתמדת, הגובלת בחרדה פתולוגית, השוררת בקרב הפקידים מקבלי ההחלטות ברשות המסים, כמעט שלא יכול להיווצר מצב שבו פקיד ברשות סורח בלי שהדבר נחשף.

במובן הזה, אומרים היום במערכת אכיפת החוק, חשיפת החשדות מלמדת דווקא על חוסנו של הארגון ועל ניקיונו - ולא על עבריינות סדרתית השוררת בו.

עבירות שוחד, כידוע, הן עבירות חשיפה, המטופלות כתוצאה מפעילות מודיעינית של גופים חוקרים דוגמת המשטרה, ולא כתוצאה מתלונה שמגיש צד נפגע כלשהו.

מסכת לחצים

רשות המסים, זה לא סוד, היתה מצויה בשפל גדול בימים שלאחר התפוצצות פרשת ג'קי מצא ושותפיו. אלא שאת התרוממותו והתייצבותו של הארגון בחזרה על רגליו ניתן לראות בכל הפרמטרים המדידים.

שיעור הגבייה נמצא בשיא של כל הזמנים; אנשי הרשות משתתפים בכוחות המשימה המשולבים, לצד אנשי להב 433 במשטרה, רשות הלבנת הון והפרקליטות, המטפלים בכל תיק פלילי שיש בו היבטי אכיפה נוספים, כגון שומת מס, חילוט נכסים או אכיפה מינהלית; יחידת "עוז" ברשות המסים חוקרת באופן אוטונומי עבירות מס הנגזרות מפשיעה חמורה.

כמה פרשות פליליות גדולות שבהן מעורבים היבטי מס אמורות לצאת בשבועות הקרובים משלב החקירה סמויה - ובכולן מעורבים אנשי רשות המסים, כחוקרים וכשותפי אכיפה, לא כחשודים.

עם זאת, קשה לדמיין את מסכת הלחצים היומיומית המופעלת על-ידי גורמים מעוניינים, המונעים על-ידי אינטרסים של מיליונים, על פקידי הרשות.

הלחצים הללו מופעלים מכל הכיוונים - מהשוק הפרטי, מהמערכת הפוליטית, מצד אילי הון וגורמי כוח בממסד. בתוך ארגון הכולל 5,000 איש - יש מי שמתפתים.

מאחר שמדובר בגוף העוסק בתחום הרגיש כל-כך של גבייה ויצירת הכנסות למדינה, האמור לפעול על-פי פרמטרים של שוויון, שקיפות ואכיפה יעילה, אסור להשלים אפילו עם קיומם של תפוחים רקובים בודדים.

הפתרון איננו ביצירת ביורוקרטיה נוספת, דוגמת הוספת גורמים מאשרים להסכמי פשרה והחלטות כופר.

אפשר שהפתרון נעוץ בהקשחת ההנחיות לסוכנים העובדים מול הרשות - מייצגים, יועצי מס ועורכי דין בתחום המיסוי, האמורים לתפקד מול פקידי הרשות, המחזיקים בסמכויות מעין-שיפוטיות, כפי שמקובל לפעול כלפי בתי המשפט ממש.

אפשר שעיקרון השקיפות, החל כיום על החלטות כופר, צריך להתרחב גם להסכמי פשרה שפקידי רשות המסים חותמים עם אילי הון ושאר נישומים.