מעסיקים, היכונו לפקחי ההסתדרות

באחד מן הדיונים שעסקו בגיבוש הצעת החוק הממשלתית להגברת האכיפה בשוק העבודה, חוק שתקוע כבר שנתיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אגב, הציע יו"ר ההסתדרות עופר עיני להעמיד פקחים מטעם הארגון כדי לתגבר את מערך האכיפה הקיים.

70 פקחים בלבד מעסיקה המדינה, מספר מגוחך ביחס לתקן של ה-OECD, אבל נציגי הממשלה דחו בנימוס את ההצעה. אכיפה זה התפקיד שלנו, אמרו לעיני, והוסיפו כמה סטודנטים לתגבור המערך.

אבל ביום חמישי האחרון התקבלה פסיקה תקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, שעשויה להפוך את ההצעה של עיני למציאות בשטח. נשיא בית הדין הפורש, סטיב אדלר, הפך החלטה קודמת של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, וקבע כי מבצע האכיפה שאליו יצאו צעירי הנוער העובד והלומד בחסות ההסתדרות בקיץ 2007 הוא כשר למהדרין.

במסגרת המבצע ביקרו חניכי התנועה במאות בתי עסק ורשתות שיווק, ותיעדו בתצהירים ובצילומים את כל בתי העסק שעברו לכאורה על החוק שמחייב הצבת כיסא למוכרים ולעובדי קופה.

התיעוד הזה הפך במהרה לתביעה חסרת תקדים של ההסתדרות כנגד 61 חברות ורשתות.

מרבית החברות הגיעו לפשרה עם ההסתדרות, כך שבסוף נותרו 21 חברות שסירבו להיכנע - בהן ניתן למנות את סופר-פארם, קסטרו, פלאפון, רנואר והוניגמן. כל אחת נתבעה לשלם קנס של 200 אלף שקל - הסכום המרבי שקבע החוק.

משמעות הפסיקה של אדלר היא למעשה כי מעתה ההסתדרות תוכל לתבוע פיצוי כספי לעובדים מכל מעסיק שהפר את "חוק הכיסאות".

הפסיקה של אדלר התאפשרה במידה רבה בזכות סעיף בחוק הכיסאות, שאותו יזמה ח"כ שלי יחימוביץ'. הסעיף הזה, שניסח עו"ד ערן גולן, חבר הנהלת קו לעובד, קובע כי ארגון עובדים יכול לתבוע הפרה של החוק גם אם הוא אינו מייצג את העובדים במקום העבודה שבו נרשמה ההפרה - וזאת כל עוד ארגון העובדים נחשב ליציג בענף שאליו משתייך מקום העבודה המדובר.

לכאורה אפשר להסיק כי ארגון הוא "יציג" בענף מסוים אם מרבית העובדים בענף מאוגדים תחתיו, או אם הארגון חתם על הסכם קיבוצי ענפי עם ארגון המעסיקים בענף - כפי שעשתה ההסתדרות בענפי השמירה והניקיון למשל. אבל מה הקשר בין ההסתדרות לקסטרו? או להוניגמן?

אדלר בחר בפרשנות המרחיבה: ארגון יציג בענף פירושו ארגון שחתם על הסכם קיבוצי כלשהו בענף מסוים, וזאת במקביל לתנאי שלפיו הארגון מייצג בענף הזה יותר עובדים ביחס לארגון עובדים אחר הפעיל בענף.

מבחינה תיאורטית, אם בענף מסוים ישנם 10 חברים בהסתדרות ו-3 בלבד בארגון אחר - אזי ההסתדרות היא הארגון היציג, ובלבד שהיא חתמה על הסכם קיבוצי בענף הזה.

אם חוזרים לדוגמה של קסטרו, הרי ההסתדרות חתומה על הסכם קיבוצי עם האיגוד הארצי למסחר, שכולל את ענף ההלבשה והצעצועים. את אדלר זה סיפק. הוא קבע אפילו כי ההסתדרות היא בבחינת הארגון היציג בענף הטלפוניה משום שהיא חתומה על הסכם קיבוצי בבזק, ולכן פלאפון לא פטורה מהתיק הזה.

השאלה הגדולה ביותר היא כיצד ינהגו בתי הדין לעבודה אם תחליט ההסתדרות לצאת למבצעי אכיפה שלא נוגעים בהכרח לחוק הכיסאות, כלומר אכיפה שתעסוק בחוקים שבהם אין סעיף מפורש המתיר לארגון עובדים להגיש תביעה גם ללא הסכמת העובדים.

עו"ד ערן גולן, שניסח כאמור את אותו סעיף בחוק של יחימוביץ', סבור כי ההסתדרות תוכל לפנות אל ערוץ התובענות הייצוגיות - שם היא אינה חייבת להופיע כצד בסכסוך קיבוצי.

רק לאחרונה אישר בית הדין הארצי תובענה ייצוגית נגד חברה בענף השמירה, ובאותה פסיקה ביקר דווקא את ההסתדרות כמי שחתומה על הסכם קיבוצי בענף ולא דאגה לאכוף אותו.

"בתי הדין לעבודה נמנעים בדרך-כלל לאשר תובענות ייצוגיות (כי הם מעדיפים בירור פרטני של העובדות עבור כל עובד ועובד - ש.נ), אבל אם ארגוני עובדים וההסתדרות בפרט יגישו תביעות כאלה - בתי הדין יהיו הרבה פחות חשדניים ויעניקו הרבה הנחות", טוען גולן.

לדבריו, הפסיקה של אדלר תקל על אישור תובענות שכאלה בגלל אותה פרשנות מרחיבה בשאלת היציגות של ארגוני עובדים.

גם בענף הביטוח

"הפסיקה של בית הדין לעבודה העניקה בעצם להסתדרות מנדט לשמש גורם אכיפה, ומבחינתנו צריך לראות איך ממנפים את הדבר הזה הלאה", מודה היועץ המשפטי הפורש של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד שי תקן.

לדבריו, בעיית האכיפה בישראל היא אקוטית, ולכן אכיפה אזרחית היא הפתרון היעיל ביותר. "ישנם 120 סעיפים בחוקי העבודה שהפרתם נחשבת לעבירה פלילית, אבל מתוכם משרד התמ"ת מנסה לאכוף רק שלושה. אחד הסעיפים האלה אוסר על מעסיק למנוע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום העבודה, אבל שום מעסיק לא פחד עד היום מהסעיף הזה. רק כשהכנסנו במסגרת עסקת החבילה קנס כספי למי שמפר את הסעיף, כולם נבהלו", מספר תקן.

אז האם נראה את ההסתדרות יוזמת מבצעי אכיפה נוספים, למשל בענף הביטוח? "תיאורטית", מסביר תקן, "יש לנו הסכמים קיבוציים בקרנות הפנסיה, ולכן לפי הגישה של אדלר אנחנו ארגון יציג בענף הביטוח".

ומה לגבי הגישה של הנשיאה החדשה, נילי ארד? ימים יגידו.