הזרם מופסק, המוסדיים בלחץ: "נחזור לחייך כשהגז יזרום"

ההודעה על דחייה נוספת במועד חידוש הזרמת הגז בצינור המצרי של EMG, מגבירה כמובן את חוסר הוודאות המרחף סביב השקעתם של גופים מוסדיים מקומיים בחברת EMG. עם המשקיעים המוסדיים, אשר רכשו ביוני 2007 4.3% מניות EMG מידי יוסי מימן תמורת 93 מיליון דולר (ששיקפו ל-EMG שווי של 2.2 מיליארד דולר), נמנים מנורה מבטחים, כלל, קרן תשתיות ישראל, פסגות והפניקס.

מבחינת הגופים המוסדיים מדובר בהשקעה בלתי סחירה, שההחזר ממנה אמור להגיע בצורה של חלוקת דיבידנדים בהתאם למדיניותה של EMG. שנת 2011 אמורה להיות השנה הראשונה שבה תחלק EMG דיבידנד.

"בהנחה הסבירה שעדיין מדובר בעיכוב נקודתי אני לא חושב שזו דרמה", אמר היום מוסדי גדול בהתייחס להודעה. "אני גם לא ממש מופתע מדחיית המועד, משום שאובייקטיבית הכלכלה המצרית לא ממש עבדה בשבועות האחרונים ולכן צפוי עיכוב בחידוש הפעילות, מה גם שדברים כאלו יכולים לקרות".

"אני דואג לכל השקעותינו", הוסיף, "ולא השתנה דבר בהשקעה הזו, שיש בה סיכון פוליטי כל עוד האי ודאות במצרים עדיין קיימת".

משקיע מוסדי אחר דווקא הודה הבוקר כי "כולנו בעצבנות קלה עד שהגז יחזור לזרום. יחד עם זאת, ההודעה מהיום לא משנה הרבה. נחזור לחייך אחרי שהגז יחזור לזרום". מוסדי אחר הוסיף כי "כמובן שיש סכנה בהשקעה. בכל אופן, המצב כעת במצרים לא בהיר לנו ולאף אחד, ולדעתי יש לחכות חצי שנה עד שנדע מה השלטון החדש שם חושב בנושא. בחודשים הקרובים לא תהיה בהירות רבה בנושא".

ההשקעה של המוסדיים ב-EMG היא השקעה לא סחירה, ששוויה משוערך על ידי המוסדיים פעם בשנה, ובכל מקרה היא מהווה חלק מזערי מסך הנכסים המנוהלים על ידם. ככל שיש ירידה פרמננטית בערך יש לרשום זאת בשווי ההשקעה. "לפי שעה מסתמן כי אין ירידת ערך קבועה, ובוודאי שכעת לא ניתן להעריך שנקבע נזק קבוע", מסביר גורם הבקיא בנושא. הוא הוסיף כי "לכן הדחייה הזו לא חייבת להשפיע נכון לעכשיו על השערוך של שווי ההחזקה".