אלן דרשוביץ, מרצה למשפטים באוניברסיטת הארווארד ואחד מעורכי-הדין הידועים ביותר בארה"ב, מצטרף לצוות ההגנה המשפטית של ג'וליאן אסאנג', מייסד וויקיליקס. אסאנג' משמש מטרה לחקירות אינטנסיביות של משרד המשפטים האמריקני שנועדו לבדוק האם יהיה אפשר לדרוש את הסגרתו לארה"ב בגלל עבירות הקשורות בפגיעה בביטחון הלאומי.
אסאנג', השוהה עתה בבריטניה, נאבק בדרישת שלטונות שוודיה להסגירו לידיהם בגלל תלונות של שתי אזרחיות שוודיות שהוא ביצע בהן עבירות מין. אסאנג' מכחיש את ההאשמות וטוען כי הסגרתו לשוודיה תסלול את הדרך להסגרתו האפשרית לארה"ב.
מכל מקום, פרופ' דרשוביץ יתמקד בצד האמריקני של הפרשה, לרבות דרישת משרד המשפטים האמריקני מטוויטר לחשוף את רשימת לקוחות האתר שתקשרו עם אסאנג'.
בראיון בתכנית פארקר אנד ספיצר, ב-CNN, הבהיר דרשוביץ, כי בשלב זה הוא אינו פרקליטו של אסאנג' באופן רשמי מפני שאסאנג' אינו זקוק לעורך-דין והוא לא עשה דבר בארה"ב שנמצא תחת סמכות בית-משפט אמריקני. לדבריו, הוא עובד עתה עם הצוות המשפטי הבריטי של אסאנג' על ההיבטים האמריקניים של הפשרה, ו"במיוחד התיקונים הראשון והרביעי לחוקה" (חירות הביטוי, הדת, העיתונות וההתכנסות, והאיסור על השלטונות לערוך חיפושים או להחרים בלי בסיס סביר).
לדברי דרשוביץ, הודיע משרד המשפטים בוושינגטון שאנשיו נמצאים "בשלבים הראשוניים של חקירה פלילית... ואנו חייבים להניח שוויקיליקס ו/או אסאנג' הם בין מטרות החקירה". במסגרת זו נתבעת טוויטר לספק את רשימת לקוחותיה שקיימו תקשורות עם וויקיליקס.
האם היחס לאסאנג' צריך להיות זהה לזה שניתן לאמצעי תקשורת ממוסדים, למשל "ניו יורק טיימס"? דרשוביץ טוען שהתשובה חיובית והעובדה שממשל אובמה אינו נוהג כך מראה שהוא נוקט יחס של איפה ואיפה ושיש לו מוסר כפול.
"אנו טוענים שהסוגיה שנמצאת בחזית אירועי העשור היא החלת התיקונים הראשון והרביעי לחוקה על המדיה החברתית, על העיתונות האלקטרונית, על אמצעי התקשורת החדשים", אמר דרשוביץ. "ארה"ב מעודדת כמובן את התקשורת החדשה באיראן, במצרים ובמקומות אחרים בעולם, אך בה בעת היא מבקלהגביל את השימוש באמצעי התקשורת החדשים בכך שהיא מבקשת לקבל מידע על משתמשי טוויטר שתקשרו עם וויקיליקס".
מה לגבי הטענות שוויקיליקס ואסאנג' פגעו בביטחון הלאומי של ארה"ב? דרשוביץ טוען, כי התיקון הראשון לחוקה מגן על חירות הביטוי גם כאשר ביטוי מסוים נתפס ע"י אחרים כמסוכן או כמאיים. הוא סיפר, שהיה מעורב בפרשת מסמכי הפנטגון (מסמכי ממשל סודיים על מלחמת וייטנאם שהודלפו ל"ניו יורק טיימס"; הממשל ניסה, ונכשל, למנוע את הפרסום) והטענה שפרסום המסמכים יפגע בביטחון הלאומי אכן הועלתה ע"י הממשל.
"מתברר שפרסום המסמכים הועיל בסופו של דבר לאמריקה", אמר דרשוביץ. "כל אימת שיש ספקות, צריך לקבל החלטה שמאפשרת פרסום מידע".
לדבריו, המאמצים לקבל מידע על משתמשי טוויטר וקשריהם לוויקיליקס הם "התקפה שערורייתית של ממשל אובמה על הפרטיות ועל זכויות חירות הביטוי של המשתמשים".
דרשוביץ, אגב, הוא אחד מהידידים הנאמנים של ישראל בארה"ב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.