פרשת ליברמן: לאן נעלם השוחד?

עם כל הכבוד לאלוף יואב גלנט והמסקנות המשפטיות שהובילו לביטול מינויו לרמטכ"ל, תיק אביגדור ליברמן הוא התיק המרכזי, המשמעותי, המעצב את תקופת כהונתו הראשונה של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

במשך יותר משנה, מיומו הראשון בתפקיד, הוא מתמודד עם התיק. מתאגרף עמו, סובב סביבו, עוקץ וסופג. תוצרי חיקורי דין שנחתו על שולחנו בחודשים האחרונים סייעו במאבק עם התיק האימתני. עכשיו הגיעה שעת הכרעה.

וינשטיין יודע כי פניו ל-3 חזיתות - משפטית, פוליטית ותקשורתית. לא בהכרח בסדר הזה. לא קשה לנחש שההתמקדות התקשורתית הראשונית, אחרי פרסום החלטת היועץ להעמיד לדין את ליברמן בכפוף לשימוע, תהיה בגניזת עבירת השוחד.

ליברמן, יועציו ועורכי דינו יסייעו בשמחה למקד את הפרשנים והדעתנים למיניהם בכישלונה של הפרקליטות לבסס אישום שוחד נגד שר החוץ.

מהעבר השני, ארגונים ציבוריים עוד עלולים לעתור לבג"ץ ולחייב את היועץ לנמק מדוע העדיף את עבירת הפרת האמונים על פני שוחד. במצב של סגירת תיק, היה היועץ מנמק זאת בדוח הציבורי; אך במצב של החלטה על כתב אישום, אין דוח ואין הנמקה.

ההודעה שתפורסם צפויה להיות לאקונית. למרות זאת, היועץ והפרקליטות ימצאו דרך להסביר כי מבחינתם, עבירת הפרת האמונים איננה פחותה בחומרתה משוחד, והעובדה שהעונש הקבוע בצד עבירת השוחד כבד הרבה יותר היא אנקדוטה שולית ותו לא.

שחיתות או היטפלות?

בזירה הפוליטית, המהלכים ימשיכו להיגזר מלוח הזמנים של הפרשה. ליברמן כבר הודיע בעבר כי לא יוותר על שימוע. כתוצאה מכך, רק במועד שבו תתקבל החלטה סופית על העמדתו לדין, אחרי שקילת טענותיו בשימוע, יחויב ראש הממשלה להעביר את ליברמן מכהונת שר.

עד אז צפויים חודשים ארוכים, אף שוינשטיין ופרקליט המדינה לדור הכריזו על קיצור כללי במשכי הזמן הניתנים לסנגורים ללמוד את חומרי החקירה לפני שימועים.

כל התפתחות אחרת במישור הפוליטי - בין אם בדמות פרישת סיעתו של ליברמן מהקואליציה, הקדמת הבחירות או תוכנית מדינית חדשה - תתורגם מיידית ללחצים ישירים ועקיפים על לשכת היועץ המשפטי.

אפשר שתקום דרישה לאתרג את ליברמן ולמנוע ממנו את הטרדה הכרוכה בהעמדה לדין, בשעה שבפיו בשורה מדינית או פוליטית חדשה.

מבחנו של וינשטיין יהיה בהותרת כל השיקולים הזרים מחוץ לחדר. מבחן בוזגלו מעולם לא היה רלוונטי יותר.

במישור המשפטי, יהיה עיקר מבחנה של הפרקליטות בתחום הראייתי, ובתרגומן להתנהלות עבריינית. בשיח המשפטי בישראל, התקבעה בשנים האחרונות תפישה ולפיה קיימת פליליזציית-יתר בתחום מימון המפלגות.

ככל שהמסכת הראייתית בתיק ליברמן תתקרב לתחום זה, או תיתפס ככזו - כך יקל על ליברמן לטעון שמפלילים אותו על אותם מעשים שבגינם סגרו את התיק נגד אהוד ברק ואריאל שרון.

הפרקליטות תצטרך גם להמחיש המחש היטב מדוע העברות כספים אל חשבונותיו של ליברמן ומהם אינן העברות תמימות של כספים מותרים. במילים אחרות, מדוע מדובר בכסף מושחת.

ההתמקדות תהיה בכהונתו הציבורית של ליברמן, כשר וכחבר כנסת, ובצורך להסביר את הפסול שבקשרי הון-שלטון, או ליתר דיוק - את האיסור על מי שבשלטון לגרוף לכיסיו הון.