ציפי לבני חיה בסרט

מסכנה ציפי. איזה יופי ללבני. צרות ולכלוכים נדבקים אליה. סקרים מחייכים אליה. גברת כתמים והעלמה ניקיון. בפרשת רשות המסים 2, שפרצה השבוע למקומותינו, חשודים שניים ממיטב אנשיה, הצמודים אליה, במתן ותיווך לשוחד.

משה שחורי הוביל את התמודדותה על ראשות "קדימה" (מול שאול מופז) והיא, חשדנית שכמותה, נתנה בידיו את תפקיד-הכוח של מנכ"ל המפלגה שלה. יואל מוגמי הוא קבלן הקולות הכי גדול שלה, יד ימינה הפוליטי. אותו הציבה כסגן מנכ"ל. איזו בושה. היא, שביססה ומבססת את מקומה, יותר נכון את דבריה, על ניקיון, יושר ויושרה, לא מצליחה לצאת ממבוך הלכלוכים.

גיחוך הגורל: היא קראה תיגר על עובדות החיים וביוהרה רבה התכחשה לפרקים האפלים של השמות שיצרו אותה והובילו את המפלגה שהיא הפכה למנהיגה שלה. אריאל שרון, אהוד אולמרט, חיים רמון, אברהם הירשזון, צחי הנגבי, עומרי שרון, גלעד שרון. איש איש - תיק תיק.

היא דיברה הרבה על עצמה כנקיית -צמרת, גברת אקונומיקה - ומאז היא חוטפת את זה. סיפור אחר סיפור. השבוע, שחורי ומוגמי, לפני שבוע יוחאי תירוש ורותם תירוש, בעלה ובתה של ח"כ קדימה, רונית תירוש, הנחשדים במעורבות בעבירות מס וזיוף מסמכים. קצת קודם, צעד שלומי לחיאני, בעיצומן של חקירות משטרה, עם אלף מאנשיו, היישר אל בין זרועותיה וזרועות קדימה.

וגלעד שרון. לפני כחודש הצטרף לאביו ואחיו והתפקד לקדימה. זמן מה אחרי הודיעה המשטרה כי היא ממליצה להגיש כתב אישום נגד גלעד ועומרי שרון, שכבר ישב בכלא על עבירות הקשורות לבחירות, באשמת תיווך בשוחד בפרשת סיריל קרן, בחשד ש-4.5 מיליון דולר הועברו אליהם מחשבונו של מרטין שלאף (איש שהצליח להשחית כאן שני דורות של בכירים ו"מקורבים").

גלעד אמנם רק נחשד במעורבות ב"פרשת האי היווני", אך לא הוגש נגדו כתב אישום. הוא קיבל 650 אלף דולר מדוד אפל והבטחה לבונוס כולל של 3 מיליון דולר, תמורת חיפוש באתרי אינטרנט...

קצת לפני כן הצטרפו לקדימה-לבני עוד כמה שלא ברור מה יביאו לה. דן חלוץ - רמטכ"ל מלחמת לבנון הכושלת. אליק רון - מפקד המחוז הצפוני באירועי אוקטובר 2000. יעקב פרי - רב התפקידים והמשכורות.

העיקר שכחנו. שנתיים לבחירות. יום שלישי השבוע, התוכנית "פוליטיקה" בערוץ 1. הסוקר אבי דגני מציג: 31 מנדטים ללבני. 26 לנתניהו. 17 לליברמן. איזה ניצחון! ניצחון? ממש לא. לבני רק "זוכה מההפקר". ממשלת נתניהו לא יציבה. הבערה החברתית מבעבעת. ביבי עצמו - חלש, מניפולטיבי, לחיץ, היסטרי משהו. אז "מכניסים" לו דרך הבחירה באופוזיציה. תסמונת אמצע קדנציה.

אופוזיציה? גם זה ממש לא. קדימה יכלה להיות האופוזיציה האולטימטיבית. היא גדולה, מאוחדת, עם "נבחרת חלומות" בכנסת. אין נושא שהח"כים של קדימה לא יכולים להתעמת איתו: חינוך. בריאות. ביטחון. אוצר. חברה. בתי סוהר. שב"כ. רשויות מקומיות. סוכנות. העם היהודי. כל פוליטיקאי היה חולם שיהיה לו "רזומה". וזו ההחמצה הכי גדולה של לבני. 12 הח"כים של הליכוד בכנסת הקודמת תיזזו לממשלת קדימה את הנשמה. אבל 29 מומחי קדימה בכנסת הזו לא מסוגלים להעביר הצבעה או חוק, אלא אם הקואליציה מצטרפת אליהם.

בשנתיים לא הצליחה לבני לבנות אופוזיציה. היא חשדנית, לא מפרגנת. אנשיה מרגישים שהיא פוגעת, מזלזלת ולא מאמינה לאנשיה - הם לא סומכים עליה, לא סובלים אותה. בכיר בתנועה: מרוב שהיא פוחדת וחסרת ביטחון, היא מסרסת את כולנו.

יום שני, 14:30. ישיבת סיעת קדימה בכנסת. מעט מאוד עניינים מהותיים. הרוב דיונים טכניים. שיחות לקוניות. קר. במקרים שמישהו מנסה לסתור את עמדתה היא מגיבה בתוקפנות רבה ורגליה נוקשות בעצבנות. סיום. הודעת המנהיגה. נכנסים עיתונאים, חיוך רחב. ציפי פורחת: משתלחת בביבי. חברי הכנסת שלה בדיכאון. נכסי המפלגה נשדדים על ידי אויביה. הם דיברו משילות - ליברמן לקח וביבי מינה ועדה. דיברו על שתי מדינות לשני עמים - ביבי אימץ. לא נשארה אג'נדה.

המנהיגה מעבירה את ימיה בניסוח סלוגנים קליטים, בתקווה שיככבו בכותרות. היא משחקת ב"נדמה לי", אומר בכיר קדימה, חושבת שהיא קופירייטרית במשרד פרסום, אבל בסך הכול חולמת להיות שרת החוץ - חליפות, חיוכים, דיבורים. זהו זה. לא צריך לעשות כלום.