ממשל אובמה: אין לפרש את ההצבעה כתמיכה בהתנחלויות

בהצבעה במועצת הביטחון, בליל שבת, הטילה ארה"ב וטו על הצעת החלטה פלסטינית שמגנה את ישראל בגין הרחבת ההתנחלויות ושמכריזה על ההתנחלויות כבלתי-חוקיות. כל 14 החברות האחרות במועצה, לרבות צרפת, בריטניה וגרמניה, הצביעו בעד ההחלטה.

שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, אמרה בעקבות ההצבעה, כי ארה"ב הצביעה אמנם נגד הצעת ההחלטה, אך אין לפרש הצבעה זו כתמיכה של ארה"ב בפעילות ההתנחלויות..

"להיפך", אמרה רייס. "אנו דוחים, באופן התקיף ביותר, את הלגיטימיות של פעילות נמשכת של ההתנחלויות. במשך למעלה מארבעה עשורים ערערה פעילות ההתנחלויות את הביטחון... שחקה את התקוות לשלום ולביטחון... הפעילות הזו מפרה מחויבויות בינלאומיות ומאיימת על הסיכויים לשלום".

הוסיפה רייס: "כל פעולה פוטנציאלית צריכה להימדד בהשוואה לסטנדארד אחד שלו החשיבות הגדולה ביותר: האם הצעד המוצע יקרב את הצדדים למו"מ ולהסכם? החלטת מועצת הביטחון (אם היתה מתקבלת), היתה מקשיחה את עמדות שני הצדדים". היא ציינה שארה"ב השקיעה מאמצים רבים לקידום השלום, אך הדרך היחידה להשיג את השלום המיוחל היא במו"מ בין הצדדים בתיווכה של ארה"ב.

שגרירי מדינות מערביות אחרות הביעו דעה דומה. שגריר בריטניה באו"ם, מארק גרנט, אמר שארצו החליטה לתמוך בהצעת ההחלטה מפני שהבניה בהתנחלויות אינה חוקית ופוגעת בסכויים לשלום. הוא קרא להפסקה "מיידית" של כל פעולות הבניה בשטחים, לרבות במזרח ירושלים.

כצפוי, מותחים הפלסטינים ביקורת נוקבת על הווטו האמריקני. בראיון ל-CNN אמרה חנן אשראווי, חברה בוועד הפועל של אש"ף, כי בהטלת הווטו הפגינה ארה"ב לעיני העולם כולו את עובדת היותה מוטה לטובת ישראל. לפי ידיעות באמצעי תקשורת אמריקניים, אומרים דוברים פלסטיניים כי הרשות תבחן מחדש את נכונותה לחדש את שיחות השלום מפני שארה"ב אינה יכולה להיות מתווך הוגן. עד לרגע האחרון לא היה ברור אם 15 חברות המועצה יצביעו על החלטה בעלת תוקף מחייב, או על הצהרה נשיאותית, מסמך בלתי מחייב, שאמור להביע גינוי מוסרי בלבד.

במאמץ להימנע מהטלת וטו על החלטה בעלת תוקף מחייב, הראשון בנשיאותו של ברק אובמה, החליט הבית הלבן לתמוך בהצהרת נשיאותית של מועצת הביטחון, שתדגיש את העמדה המסורתית של ארה"ב: ההתנחלויות אינן חוקיות. במגעים עם הרשות הפלסטינית, לרבות בשיחה בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה לנשיא הרשות, מחמוד עבאס, הובהר לפלסטינים שארה"ב תטיל וטו על החלטה בעלת תוקף מחייב וכי העסקה הטובה ביותר שיוכלו הפלסטינים לקבל היא הצהרה נשיאותית, שהמועצה תקבל פה אחד, לרבות בתמיכת ארה"ב.

אך הפלסטינים הוסיפו לדבוק בדרישה שהמועצה צריכה להצביע על החלטה בעלת תוקף מחייב על גינוי ההתנחלויות. ארה"ב הודיעה כמה פעמים, שתטיל וטו החלטה כזו, וכך אמנם עשתה. היו שהאמינו בממשל, כי ההתעקשות הפלסטינית נועדה לצרכי מיקוח בלבד, כדי לסחוט הטבות נוספות מהאמריקנים.

ממשל אובמה התמודד עם דילמה קשה. הטלת וטו על החלטה בגנות ישראל צפויה לחולל זעם בעולם הערבי בדיוק בתקופה הרגישה של התקוממויות עממיות בכמה מדינות ערביות. מנגד, אי הטלת וטו היתה מחוללת זעם רב לא רק בקהילה היהודית בארה"ב, אלא גם במפלגה הרפובליקנית, שאינה מחמיצה אף הזדמנות לנגח את הממשל. לאחר הכל, הבחירות לנשיאות כבר מסתמנות באופק. מבול הודעות מחאה על "הבגידה בישראל" כבר עושה כותרות בארה"ב.

כאמור, הבית הלבן הלבן בחר ברעה הראשונה: מוטב להתעסק עם הערבים מאשר עם האופוזיציה הביתית. מכל מקום, נכונות ארה"ב לתמוך בהצהרה נשיאותית של מועצת הביטחון בגנות ישראל, אם הפלסטינים אכן היו מתקפלים, מהווה מפנה משמעותי בגישה האמריקנית לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפעם האחרונה שבה תמכה ארה"ב בהצהרה כזו היתה ב-2006, ונוסח אותה הצהרה מתח ביקורת הן על ישראל והן על הפלסטינים.

גורם ישראלי אמר באמצע השבוע ל"גלובס", כי ישראל מודעת לכך שארה"ב מקיימת מו"מ עם הגוש הערבי, אך ירושלים מצפה שבסופו של דבר תטיל ארה"ב וטו על "כל יזמה בלתי מאוזנת" במועצת הביטחון. בתשובה לשאלה האם ישראל תהיה מוכנה להסתפק בהימנעות אמריקנית, אמר הגורם: "ברור שהימנעות עדיפה על הצבעה בעד, אך לא נראה שנגיע לידי כך". הגורם צדק.

הדילמה הגדולה של ממשל אובמה היתה, שהמסמך שעמד להצבעה (בין אם יוגדר כהצהרה או כהחלטה) מנוסח כך שאין בו שום דבר שנוגד את העמדה המוצהרת של ארה"ב כלפי ההתנחלויות. כל הממשלים בוושינגטון אחרי מלחמת ששת הימים, דמוקרטים ורפובליקנים, ראו בהתנחלויות מיזמים בלתי חוקיים. המשפט האופרטיבי בנוסח המסמך הוא: "(מועצת הביטחון) אינה מקבלת את הלגיטימיות של פעילות ההתנחלויות הנמשכת של ישראל". הנוסח גם מגנה את "כל צורות האלימות, לרבות ירי רקטות מעזה", ומדגיש את הצורך ברגיעה ובביטחון לשני העמים.

לפי הערכות בוושינגטון, הסכמת ארה"ב לתמוך בגינוי ישראל, ולו רק במתכונת של "הצהרה", היתה מעניקה לגיטימציה למועצת הביטחון, שישראל רואה בה גוף מוטה שאין לו תקנה. יתר על כן, צעד זה היה בגדר הושטת עלה זית למנהיגי מדינות ערב, אולי מאמץ לרצות אותם על העלאת חוסני מובארק על מזבח הדמוקרטיה. מעל לכל, הנכונות הזו, שאמנם לא מומשה אך הממשל לא הכחיש אותה, היא איתות ברור לממשלת ישראל שממשל אובמה מאבד את הסבלנות. צעד זה הוא סטירת לחי פומבית לישראל, או, כפי שמגדיר זאת האתר "פוליטיקו", "קרע דרמטי עם בעלת ברית".

לדברי "פוליטיקו", נכונות ארה"ב לתמוך ב"הצהרת" גינוי לישראל, משקפת "קריסה אמיתית של היחסים בין אובמה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאותו רואה הבית הלבן כעיקש חסר תקנה". לפי האתר, נכונות זו תחולל עימות משמעותי של ממשל אובמה עם פוליטיקאים פרו-ישראלים משתי המפלגות, בארה"ב.

כך, למשל, פרסם ציר בית-הנבחרים אנתוני וויינר, דמוקרט מניו-יורק, את ההודעה הבאה: "זה צעד שמנסה להיות מחוכם ולמעשה הוא אווילי. במקום לעשות את הדבר הנכון ולהטיל וטו על החלטה שגויה ובלתי הולמת, פתח הממשל דלת ליותר ויותר יזמות אנטי-ישראליות על במת או"ם. הערוץ המתאים לדיונים על ההתנחלויות והיבטים אחרים של תכנית השלום הוא שולחן הדיונים. נקודה".

טים פולנטי, אחד המתמודדים על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ב-2012, אמר: "ממשל אובמה מפגין אי נכונות מדהימה להתייצב לצידה של ישראל באו"ם, ארגון עם רקורד ארוך של האשמת ישראל בכל בעיה במזה"ת. הגיע הזמן ששגרירתנו באו"ם תפגין מנהיגות, תמתח קו בחול ותגן על בעלת הברית ההיסטורית שלנו. הביטחון הגלובלי תלוי עתה, יותר מתמיד, באמריקה מעוררת כבוד, אמריקה שנאמנה לבעלות בריתה ושמביטה בעין מפוכחת על כוונות הזדון של יריבותיה".

ואלה היו רק הודעות המחאה הראשונות. המבול הזה פעל את פעולתו. יריבי ישראל יאמרו שוב, שהלובי הישראלי בוושינגטון ניצח.