אפרופו נתוני הצמיחה הטריים והמפתיעים, כדאי לזכור שגם לעליית מחירי הדירות ישנה השפעה חיובית על 'אפקט העושר' של הציבור הישראלי - שרובו עדיין מחזיק בדירה משלו.
דירה ישנה שהייתה שווה 600 או 800 אלף שקל לפני שנתיים שווה היום מיליון ואפילו 1.5 מיליון שקל, מה שאומר שאפשר לייצר יותר, לצרוך יותר ולחגוג יותר את מצבנו הנפלא ואת הכלכלה הישראלית שהפכה את מרבית הישראלים למיליונרים - לאחר שמחיר הדירה הממוצעת חצה ב-2010 לראשונה את רף מיליון השקלים והוא עומד על 1.07 מיליון שקל.
אבל הכול, או כמעט הכול, רק משחקים בכאילו. רוב רובם של הישראלים עשירים יותר "על הנייר" בלבד, בעוד שהדרך שלהם לשדרוג לדירה הבאה הפכה להרבה יותר ארוכה (ודאי כשהריבית תהיה טיפה יותר גבוהה).
והרבה יותר גרוע: החוגגים הם הישראלים של אתמול. הישראלים של היום, אלא שמתחתנים כעת, משתכרים ממש לא רע ומגרדים שקל לשקל כדי לשלם דמי שכירות, אפילו לא מצליחים לחלום לקנות דירה וליהנות מהשבחת הנכס.
הישראלים של היום לא מבינים למה בנק ישראל ומשרד השיכון מתעקשים שמאז 1968 ועד 2010 חלה עלייה שנתית ריאלית של 2.1% בלבד במחירי הדירות, בזמן שהם רק רואים עלייה של 40% בשלוש שנים.
מבחינתם, צמיחה כלכלית מקפיצה את האינפלציה, מעלה מחירי דירות וריבית - ולא ממש נותנת להם סיבה לחגיגה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
