תמיד אהבנו לקרוא למניית ענקית הגנריקה הישראלית, טבע, "מניית העם". המניה שכולם, כמעט בלי יוצא מן הכלל, מושקעים בה, עוקבים אחריה, מוקסמים ממנה, מורווחים עליה, מאוהבים בה ומה לא. בשנה האחרונה ניזוקה מעט התדמית של החברה. ציבור המשקיעים למד שמניית טבע יכולה לרדת בחדות, ממש כפי שהיא עולה בחדות, ובכל זאת היא נותרה "מניית העם" (על אפם וחמתם של חובבי מניות הנפט והגז).
המסמך השנתי שפרסמה החברה בשבוע שעבר מוכיח כי מניית טבע היא גם סוג של "מניית העובדים". האופציות למניות שחילקה החברה במהלך שנות פעילותה לאלפי עובדים ברחבי העולם העשירו את חשבונות העו"ש שלהם, והפכו את הבכירים שבהם לאנשים די עשירים. טבע אומנם לא מחלקת אופציות לכל עובד, אך ההטבה הגלומה באותן אופציות שמומשו למניות על ידי עובדיה במהלך העשור האחרון, הופך את טבע לאחת משתי החברות הישראליות היחידות כנראה (יחד עם צ'ק פוינט), שההטבה הזו נאמדת אצלן במיליארדי דולרים.
בעקבות פרסום המסמך השנתי בחרנו לבדוק מה הייתה ההטבה הכוללת שנוצרה לעובדי החברה מהאופציות למניות שמומשו על ידם במהלך עשר השנים האחרונות. אספנו את הנתונים מהמסמכים השנתיים של החברה, ובכל שנה ושנה חישבנו את שווי ההטבה על בסיס המחיר הממוצע של המניה בשוק ההון באותה השנה. הנחת הבסיס שלנו הייתה שרוב עובדי טבע ממירים את האופציה למניה, ומיד לאחר מכן מוכרים את המניה כדי לממן את תשלום מחיר המימוש של האופציה. את הסכום הדולרי תרגמנו לשקלים לפי שער הדולר הממוצע באותה שנה.
וכך הגענו למספר 1.5 מיליארד דולר או 6.3 מיליארד שקל - שווי ההטבה הכוללת שגילמו אותן אופציות שמומשו במהלך עשר השנים האחרונות. 1.5 מיליארד דולר שזרמו לכיסיהם של אלפי עובדים, והוכיחו שבטווח הארוך כנראה תמיד שווה להשקיע בטבע.
טבע תמיד מעניקה אופציות הניתנות להמרה למניות לפי מחירי השוק, והטבלה המצורפת ממחישה שוב את הדרך הארוכה שעשתה המניה. בשנת 2001 עמד מחיר המימוש הממוצע של האופציות על 5.22 דולר - עשירית מהמחיר הנוכחי, ואילו אשתקד עמד מחיר המימוש על 24.53 דולר - כמחצית מהמחיר הנוכחי. במקרה של טבע, אופציות מבשילות לאורך תקופה של שבע שנים ואולי אף יותר, ולכן סביר להניח שאופציות שמומשו אשתקד, הוענקו במהלך 2003.
טבע נסחרת כרגע לפי שווי של 47 מיליארד דולר - ירידה של 10.4% בשנה האחרונה. החברה מעסיקה 39,660 עובדים ברחבי העולם - 6,774 מהם בארץ (17% מהסך).
רכשה מניות בזמן
בעקבות פרסום המסמך השנתי החלטנו לבדוק גם עד כמה רכישות חוזרות שביצעה החברה בעבר (Buy Back) הוכיחו עצמן. במהלך עשר השנים האחרונות ביצעה טבע רכישות חוזרות במהלך חמש שנים בלבד (ראו טבלה). אלו הוכיחו עצמן כנכונות (גם אם לא היו האחראיות היחידות לגאות במחיר המניה). כך לדוגמה, במהלך 2004 השקיעה החברה 188.1 מיליון דולר ברכישת מניות לפי מחיר ממוצע של 27.45 דולר - פחות ממחצית מהמחיר הנוכחי.
11
מניות שנרכשות בחזרה, נזכיר, הופכות למניות רדומות (מניות אוצר), והחברה אינה מכירה בדו"חותיה ברווח או בהפסד שהיא רושמת עליהן, אלא אם הן מונפקות בחזרה.
ולסיום, דבר חשוב נוסף שהבהיר לנו המסמך השנתי האחרון: אלי הורביץ, היו"ר הקודם של החברה, כבר אינו מחזיק בתפקיד כלשהו בה (אף לא דירקטור). לכן, טבע אינה מחויבת לדווח על שיעור החזקתו בחברה, והוא אינו מחויב לדווח לרשות לני"ע האמריקנית על פעולות קנייה או מכירה שהוא מבצע מעתה והלאה במניות טבע. במילים אחרות, אם וכאשר הורביץ ימכור מניות, אנו לא נדע על כך. לפי המסמך השנתי הקודם של טבע, יש להורביץ החזקה ששווייה 522 מיליון דולר (1.9 מיליארד שקל).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
