מחר העולם יהיה יקר יותר

השבוע אציג בפניכם נכסים העוסקים באינפלציה בחו"ל ובאמריקה בפרט בהמשך לסקירה של שבוע שעבר, אשר עסקה בחלקה באינפלציה המקומית. הנכסים הם שני חוזים עתידיים על הנפט, וחוזה עתידי על מחיר אגרת החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב.

כפי שציינתי בעבר, אני עדיין רואה את מרכזו של המשבר הכלכלי המתמשך, במדינה ענקית וחשובה זו. חובותיה, אשר צמחו למימדים מפלצתיים (כ-14.2 טריליון דולר או 127 אלף לכל אזרח משלם מיסים) הפכו לבעיה אשר פתרונה עוד לפנינו. השינויים הפוליטיים שמטרתם להביא לריסון בהוצאות הממשלתיות התופחות אמנם מתרחשים אבל בקצב ובהיקף מאכזבים.

כל עוד הציפיות לאינפלציה, ומדדי המחירים ליצרן ולצרכן נמצאו בתחומי הסביר בעיני הבנק המרכזי והממשל, שני גופים אלו יכלו להמשיך ולנקוט במדיניות חסרת רסן מבחינה מונטארית ופיסקאלית. אך כעת, כאשר יוקר המחיה מתחיל להרים ראש, קשה יותר לבצע את אותה מדיניות ומכאן חשיבותה של זיהוי תחילתה של האינפלציה בזמן.

תחילה אציג את שני חוזי הנפט, Brent ו-WTI:

 משה שלום טי

 משה שלום ברנט

מחיר הנפט הוא תחילתם של הרבה תהליכי ייצור, והשפעתו על המחירים יכול להיות אדיר הן ישירות (במוצרי האנרגיה) והן בעקיפין כמו בתעשיות כמו הכימיה, הפלסטיק ואף החקלאות.

ניתן לראות בגרפים שכמעט כל שנות 2009 ו-2010, שני הנכסים התבססו בתחום רחב הנמצא באמצע הדרך שבין השיא והתחתית של 2008. התייצבות זו קרתה למרות שהעולם המפותח כולו היה עדיין בעיצומו של מיתון. בזכות העובדה שהמדינות המתפתחות כמו סין נמצאות בצמיחה אמיתית, סחורות אלו שמרו על דשדוש עולה ואיטי.

אלמנט התקווה, אשר מלווה עדיין את מדיניות ההרחבה האמריקאית שהזכרתי קודם, החל את תהליך היציאה מן התחום המדשדש. כעת כל העולם דורש יותר מן המשאב הזה. בנוסף למה שהשינוי הזה בכלכלה האמיתית גורם, חורף קשה יחסית ומצב גיאו-פוליטי הולך ומחמיר במזרח התיכון רק מקצינים זאת.

בצד הטכני של הגרפים, שני אלמנטים תומכים בהמשך המגמה העולה: המחירים של שני סוגי הנפט נמצאים בחלק העליון של תעלות המחיר (12 שבועות) והמצאות מתנד ה-RSI (גם הוא 12 שבועות) מעל רמת ה-50.

אגב, ההבדל בין שני החוזים מוסבר על ידי הצפתו של טרמינל הנפט ב-Cushing (הקובע את מחיר ה-WTI) בסחורה שאוחסנה במיכליות כאשר המחיר התדרדר לאזור ה-30 דולר בשנת 2008. רבים וטובים חושבים שפער זה ייסגר, ושהברנט מציג לנו כעת את המחיר האמיתי יותר של המשאב היקר.

כמו כן, גורמים נוספים תומכים גם הם בעלייה במחיר הנפט: חוסר במציאת מקורות חדשים של נפט נוזלי, זול וזמין וצריכה מוגברת של היצרנים עצמם, המביאה פחות סחורה לשוק החופשי.

הגרף הבא מציג את אגרת החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב:

 משה שלום אגח

בניגוד גמור למצופה, ערכן של אגרות אלו ירד, ולא עלה, מאז שהפד החל בחלקה השני של תוכנית ההרחבה הכמותית הידועה כ-QE2. מטרתו המוצהרת להעלות את שוק המניות (כדי לייצר אפקט עושר המקדם את הצריכה, הייצור והתעסוקה) אמנם הצליחה, אבל על חשבון ירידת ערכן של האגרות ארוכות הטווח.

כך גם עלו תשואותיהן החשובות כל כך לשוק האשראי והנדל"ן. בנוסף להפסדים שנגרמו למחזיקי האג"חים האלו, עליית התשואות מייצרת בעצמה אינפלציה עקב הגידול בהוצאות מימון הנובעות מכך. וזה כמובן תורם לאינפלציה הנבנית בשוק המוצרים והשירותים המקומיים.

העולם של מחר

כמו בשבוע שעבר, מטרת הסקירה של השבוע היא להביא בפניכם סוגיה בתחילת היווצרותה. תהליכים אלו קורים באיטיות עד ש"נופל האסימון" למי שקובע ורק אז מתחילה הפאניקה הרלוונטית.

עדיין לא הגענו לנקודת זו, אבל אני בהחלט חושב שהגרפים והבנת הרקע של היווצרות עולם יקר יותר בנקודה כה קריטית בכלכלה העולמית שווה מחשבה.

יש גם לקחת בחשבון שככל שהאינפלציה תהפוך לנושא שיחה תדיר יותר ויותר במדיה הכלכלית השפעתה השלילית תגבר על הנכסים ה"לא צמודים" והחיובית על עולם הנכסים התפוסים כ-"צמודים".

משה שלום הינו אנליסט בכיר בחברת FXCM, ומרצה במכללת מגמות.

ניתן לפנות אליו ישירות לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הגרפים נוצרו באתר Barchart.com וזאת בעזרת הכלים הקיימים שם בחינם. כמו כן, כל הגרפים מייצגים חוזים עתידיים שבועיים של הנכסים המוצגים