הזירה החמה בתחום הבריאות: רפואה וטכנולוגיות מידע

הזירה החמה כיום בתחום המכשור הרפואי היא שילוב של טכנולוגיות מידע חדשניות עם העולם הרפואי - כך עולה מפאנל שנערך היום (ב') בכנס של קרן לנדמרק ונצ'רס בתל אביב, שבו השתתפו אפי כהן ארזי, שותף בקרן ריינבו מדיקל; ד"ר אבי לודמירסקי, שותף בקרן ויטהלייף; ג'ון סטדמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת המכשור הרפואי האמריקנית Welch Allyn; וצבי סלובין, ראש תחום המכשור הרפואי באלרון וקבוצת אי.די.בי, שגם הנחה את הפאנל.

הדוברים טענו כי טכנולוגיות המידע יעזרו להתמודד עם העומס הכלכלי שמוטל על מערכות הבריאות, וכן יאפשרו הנגשת רפואה לפריפריות של מדינות עולם שלישי ומדינות מתפתחות.

"בבתי החולים של העתיד יישארו ארבע מחלקות: חדר מיון, חדר ניתוח, טיפול נמרץ ומיילדות. כל יתר החולים ישלחו הביתה", אמר לודמירסקי. "כדי לבצע את המעבר הזה בהצלחה, חייבים מכשירים מהירים ומדויקים לניטור החולים. יש צורך במערכת תקשורת עם הרופאים". הוא הוסיף, כי "רוב התקציב של מערכות הבריאות כיום הולך לטיפול כולל במחלות כרוניות, הדורש שיתוף פעולה של חברות האבחון, המכשור הרפואי וטכנולוגיות המידע".

"ה-FDA לא מקבלת חדשנות בתחום"

סלובין אמר כי, "האתגר של תחום טכנולוגיות המידע ברפואה דומה לזה שעמד בפני המסחר האלקטרוני בעבר, כלומר השאלה כיצד עושים מזה כסף".

עוד נושא שעלה בפאנל הוא ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב), שלטענת הדוברים לא יודעת כיצד "לאכול" מגמות חדשות בתחום הרפואי. לודמירסקי אמר כי "אנחנו כקרן משקיעים משאבים רבים בתכנון מדוקדק של מפת הדרכים של חברה - לוח הזמנים ודרישות ההון. לעיתים, אנחנו נפגשים עם ה-FDA, מקבלים מהם הנחיות ולאחר חודשים אחדים הדרישות עולות פי שניים-שלושה".

כהן ארזי, שמייצג בקרן ריינבו הן את החברות והן את המשקיעים, שכן הקרן מייסדת בעצמה את הסטארט-אפים שבהם היא משקיעה, הוסיף כי אמנם ה-FDA עושה חיים קשים לתעשייה, אולם החברות מתמודדות עם הבעיה על-ידי שיווק מוצרים מחוץ לארה"ב וכן על-ידי יצירת קשר עם חברות מכשור רפואי מובילות בשלב מוקדם יחסית לבעבר.

"כאשר הטכנולוגיה באמת פורצת דרך, החברות מוכנות להשקיע מוקדם, ללא תלות ב-FDA. ריינבו גייסה הון מחברות מכשור רפואי מובילות, והן מלוות את הסטארט-אפים שלנו משלבים מוקדמים", אמר.

סלובין ציין כי להחמרה בדרישות ה-FDA יש לפחות יתרון אחד, והוא שהדרישות הללו דומות היום יותר מאשר בעבר לדרישות של חברות הביטוח, שצריכות לתת שיפוי עבור השימוש במוצרים.

"לא מרגישים את קרנות הביומד בשוק"

כהן ארזי דיבר על כך שה-FDA צריך לאשר את רישום המוצר לשימוש המדויק שאליו יועד. "עידוד לשימוש במוצר להתוויה שונה מזו שלה הוא אושר (שימוש אוף לייבל) הוא עבירה פלילית", הוא אומר, "יש חברות לא מנוסות שמנסות למצוא קיצורי דרך לאישור FDA, אך לרוב עדיף ללכת בדרך הארוכה כדי לקבל אישור רחב יותר. כך אתם מאפשרים לאנשי המכירות להגיד את כל הדברים הדרושים על-מנת למכור את המוצר".

בפאנל עלה נושא הפחתת העלויות של המוצרים. "אם נצליח להציע את אותם מוצרים בעלויות מופחתות, נוכל לספק גם את הצרכים של מערכת הבריאות האמריקנית של אחרי הרפורמה של אובמה, וגם את הצרכים של המדינות המתפתחות", אמר סטדמן.

עלויות נמוכות הן גם שם המשחק בניהול החברות עצמן.

לודמירסקי ציין כי קרנות ישראליות רבות בתחום הביומד מגיעות לסופן וצריכות לצאת לגייס הון, משימה לא קלה בתנאי השוק הנוכחיים.

כהן ארזי דיבר על החממות והמעורבות הממשלתית, "לא מרגישים בשוק את ההשפעה של קרנות הביומד הממשלתיות.

"היה ניתן לחשוב שהשוק יתעורר בציפייה לכניסה של עשרות מיליוני דולרים מן הממשלה. אם זה לא קרה, אז לכסף הזה אין משמעות".

לודמירסקי סיים בנימה אופטימית כשציין כי החתונה בין טכנולוגיות מכשור רפואי לטכנולוגיות מידע, מביאה לתחום הביומד גם קרנות מעולם טכנולוגיות המידע, שלא השקיעו בתחום בעבר.