"תגליות הגז מול חופי ישראל - ביטחון אנרגטי לאירופה"

"תגליות הגז הטבעי במימי ישראל יכולות למלא תפקיד חיובי בתמהיל האנרגיה של האיחוד האירופי, הן מגדילות את הביטחון האנרגטי של אירופה ויכולות להיות אלטרנטיבה למקורות אספקת הגז הנוכחיים של היבשת", כך אומר ל"גלובס" סגן השר היווני לענייני אנרגיה, איכות הסביבה והשינוי האקלימי, יאניס מאניאטיס.

מדובר בהתייחסות פומבית נדירה של פוליטיקאי בכיר באיחוד האירופי, הסובל מתלות באספקת גז טבעי מרוסיה. מאניאטיס הגיע אתמול לביקור בזק בישראל כדי להכין את ביקורו של ראש ממשלת יוון ג'ורג' פפנדראו בחודש הבא. במהלך הביקור נפגש מאניאטיס עם שרי התשתיות והגנת הסביבה ודן עמם בחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומי אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית וניהול מים.

"גלובס" דיווח בעבר כי בין ישראל ויוון מתנהלים מגעים חשאיים לאספקת גז טבעי, ככל הנראה באמצעות צינור תת-ימי שיונח ממאגר לוויתן. מאניאטיס אמר כי הנושא לא נדון בשיחותיו עם שרי הממשלה אך ציין כי יוון שואפת להפוך לשער הכניסה של האיחוד האירופי, ובשטחה מתוכננים לעבור לפחות שלושה צינורות לייבוא גז טבעי ממדינות במרכז אסיה. יוון מייבאת כ-70% מהגז שלה מרוסיה והיתר ממרכז אסיה ומאלג'יריה.

"היקף השימוש בגז טבעי ביוון נמוך בכמחצית מהממוצע הכלל אירופי, ואנחנו רוצים לסגור את הפער הזה", אומר סגן השר. צריכת הגז הטבעי של יוון עומדת כיום על 3.75 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, לעומת 5.2 BCM בישראל, והיא צפויה לגדול ל-9.3 עד 2020.

יוון, שפיגרה אחרי מדינות אירופה האחרות, אימצה בשנתיים האחרונות מדיניות אגרסיבית בתחום קידום האנרגיות המתחדשות. אחד התמריצים העיקריים לכך, אומר מאניאטיס, היה איומי האיחוד האירופי להטיל קנסות כבדים על המדינה אם לא תצמצם במידה משמעותית את פליטות הפחמן הדו-חמצני שלה. שיעור השימוש במזוט ובסולר מזהמים לייצור חשמל ביוון גבוה משמעותית מזה של מדינות אירופיות אחרות, מה גם שרשת החשמל הארצית אינה מחברת את מאות האיים היווניים ואלה נאלצים לספק את תצרוכת החשמל שלהם בעצמם.

לדברי מאניאטיס, "אם נמשיך במדיניות של 'עסקים כרגיל', חברת החשמל הלאומית שלנו תתחיל לשלם 800 מיליון אירו קנסות בגלל פליטות מ-2013. אז החלטנו שעדיף שנשקיע אותו סכום בפיתוח אנרגיות מתחדשות".

במסגרת מדיניות הממשלה הנוכחית, נקבעו יעדים שאפתניים להחדרת אנרגיה ממקורות מתחדשים: עד 20% מיצור החשמל ביוון אמור לבוא ממקורות אלה עד שנת 2020 - יעד גבוה מהרף של 18% שקבע האיחוד האירופי למדינות החברות בו, וגבוה כפליים מהיעד שקבעה לעצמה ישראל.

בין היתר מתכוונת יוון להקים מתקני ייצור חשמל ברוח בהיקף כולל של 7,500 מגוואט ומתקנים סולאריים בהיקף של 2,500 מגוואט. בקרוב תפרסם יוון גם מכרזים לאנרגיה גיאותרמית, ולדברי מאניאטיס חברות ישראליות שיבקשו להתמודד במכרזים, כמו אורמת, יתקבלו בברכה.

התעריפים הכי טובים

יזמי הקלינטק הישראלים, שנוהרים באחרונה לאיטליה, מיעטו עד היום בהשקעות בתחומי הרוח והסולארי ביוון, בעיקר על רקע הליכי הרישוי הידועים לשמצה באיטיותם. "היו לנו עיכובים ממושכים ב-PV וברוח", מודה מאיניאטיס, "אבל הצלחנו לקצר את משך הזמן ל-8-10 חודשים. יש לנו היום התעריפים הכי טובים ביבשת למתקנים סולאריים ולרוח שמובטחים למשך 25 שנים".

יוון מקווה שתוכל להיעזר בידע ישראלי בתחום ניהול המים, התפלה ומניעת דליפות. "הידע הישראלי חשוב לנו מאוד", אומר מאניאטיס. "הגענו למצב שבו 25% משטח המדינה שלנו נמצא בסכנת מדבור בגלל ניצול יתר של מקורות המים".

התחום שבו יכולה יוון לתרום לישראל, אומר מניאטיס, הוא התייעלות אנרגטית. יוון השיקה באחרונה תוכנית בהיקף 1.2 מיליארד אירו, ששליש ממנה מכספי האיחוד האירופי, להרחבת שימוש בחומרי בנייה חוסכי אנרגיה ב-100 בתי אב. בסך הכול יושקעו 70 מיליארד אירו בעשור הקרוב. "יוון היא מהמדינות הכי בזבזניות באנרגיה באירופה. הצריכה שלנו למשק בית גבוהה פי 3 מבפינלנד. אנחנו רוצים להיות חלוצים בתחום הזה של התייעלות אנרגטית בבניינים".