תקן חדש לבנייה ירוקה: "לא נופל באיכותו מהאמריקני"

בתום בחינה מדוקדקת של תנאי האקלים בארץ וניתוח המשברים המקומיים במשקי האנרגיה והמים, השלימו מכון התקנים, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה והחברה הבריטית BRE את הרביזיה בתקן הישראלי לבנייה ירוקה, המכונה תקן 5281.

התקן החדש עבר בחצי השנה האחרונה שדרוג מקיף בניסיון להפוך אותו לנגיש ולרלוונטי יותר עבור הישראלים. זאת, על רקע נתונים מאכזבים על היקף הבנייה הירוקה בישראל לפי התקן, שגובש לראשונה כבר ב-2005. התקן שודרג בעלות של 2.5 מיליון שקל, במימון המשרד להגנת הסביבה.

עם השלמת הרביזיה, הודיע מכון התקנים כי יעמיד את התקן המשודרג בחודשיים הקרובים לביקורת ולהערות מצד הציבור, כמו גם מצד קבלנים, אדריכלים ומשרדי ממשלה. ההערות שיגיעו, ייבדקו ויותאמו אל התקן ואל יעדיו עד חודש יוני הקרוב. לאחר מכן, ייכנס לתוקף.

במכון התקנים אומרים כי אחד העקרונות המנחים בשדרוג התקן הוא פשטות, אך עם זאת, הוא הורחב לתחומים רבים יותר מאלה שכיסה מאז נוסח לראשונה. "מעתה, כל אחד יוכל להבחין בין מבנים ירוקים שהוקמו על פי תקן 5281 לבין מבנים שרק משווקים כירוקים ובפועל לא עונים על הקריטריונים שבתקן. אנחנו מקווים שבקרוב נוכל לראות מבנים רבים בישראל המתאימים לתקן זה", הכריז מנכ"ל מכון התקנים, דני גולדשטיין.

עידוד מצוינות

בשונה מקודמו, התקן החדש אמור להקיף מגוון רחב יותר של מבנים ומעמיד לפני יזמים וקבלנים תנאים ברורים להפיכת המבנה שבכוונתם להקים לירוק. כך, התקן נותן את דעתו גם למצב של שיפוץ מבנים קיימים והפיכתם לירוקים. במכון התקנים אמרו כי באמצעות התקן המחודש, ניתן יהיה לקבוע אמות מידה ברורות לבניית בנייני מגורים ומשרדים ולהקמת בתי ספר; מוסדות בריאות; בתי מלון; מבנים למטרות מסחר; מתנ"סים ועוד- ברוח העקרונות של הבנייה הירוקה. התקן הישן התייחס לבנייה למגורים ולמשרדים בלבד.

הקפדה של יזמים על שורה ארוכה של מדדים במסגרת התקן תאפשר לקבוע גם את איכות הבנייה הירוקה שהנהיגו, וזאת באמצעות נוסחת ניקוד הנהוגה גם בתקנים מובילים אחרים בעולם כמו LEED האמריקני ו-BREEAM הבריטי. ככל שיזם יצבור יותר נקודות, התו שיקבל למבנה הירוק שהקים ייחשב יוקרתי יותר. התו הבסיסי יהיה ירוק ואחריו - תווי כסף, זהב, פלטינום ויהלום.

"הדגשים המרכזיים שלגביהם יינתן הניקוד חולקו לשורה של נושאים רחבים כמו תחבורה; איכות האוויר בתוך המבנה; טיפול נכון בפסולת; ניהול אתר הבנייה עוד טרם הושלמה הקמת המבנה; שימוש בחומרים ייעודיים לבנייה ירוקה ושילוב של טכנולוגיות חדשות שבכוחן להפחית את צריכת האנרגיה למיזוג אוויר או תאורה", אמרה ל"גלובס" מנהלת אגף התקינה במכון התקנים, הלן עטרות. "הדירוג שקבענו במסגרת התקן ושיטת הניקוד החדשה, תעודד מצוינות בקרב יזמים וככל שישאפו להשיג את התו המתקדם ביותר, יהיו מחויבים להשקיע יותר במבנה".

"מותר לחלום"

במכון התקנים סבורים כי הכוונה לשלב טכנולוגיות חדשות בתחום תאיץ מלאכת מחקר ופיתוח בנושא ותהיה מנוף לקידום ענפי תעשייה רבים. "יש בכך כדי לעודד יזמים להיכנס אל התחום ולהשקיע בפיתוח של טכנולוגיות רלוונטיות שישרתו את ענף הבנייה העתידי. מתבקש להשקיע במחקר על שימוש חוזר בפסולת; במים אפורים; במערכות מתוחכמות שיצמצמו את צריכת האנרגיה ויתאימו את פעילותן לדפוסי ההתנהגות של דיירים במבנה מסוים. זה נשמע כמו חלום, אבל מותר לחלום ולכוון את השאיפות שלנו", אומרת עטרות.

אחד הקשיים המרכזיים שמנעו בשנים האחרונות את התרוממות תקן 5281 היה בהטמעתו. מאז גובש לראשונה, הוקמו ברוחו כ-7 מבנים בלבד ברחבי הארץ, וזאת בעוד חברות רבות בארץ החלו להאיץ תוכניות להקמת מבנים ירוקים על פי תקנים נחשבים יותר בעולם. במכון התקנים הדגישו כי "התקן הישראלי המשודרג לא נופל באיכותו מהתקן האמריקני ומהתקן הבריטי".

על רקע אלה, בכוונת מכון התקנים והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה לפתוח בקרוב בקמפיין נרחב שיעלה את קרנו של התקן המחודש ולהרחיב את קהל המתעניינים בו, לצד קיום ימי עיון וסדנאות בנושא, קורסים ייעודיים לבעלי מלאכה שיבקשו לעסוק בתחום והכשרת צוותים מקצועיים שילוו את היזמים שייגשו לבנייה ירוקה.