שר התיירות: "תיירים שהסתובבו במצרים מגיעים אלינו"

הקואליציה אמנם לא יציבה והמזרח התיכון בוער, אבל שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, מרוצה. הוא דווקא מודאג ממה שקורה במצרים, אבל בכיסא שלו הוא מרגיש מאוד בנוח.

"אני לא אמיר את המשרד שלי בשום משרה אחרת בקדנציה הזו, גם אם יציעו לי להשתדרג", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", רגע לפני ארוחת בוקר עם שר האוצר, יובל שטייניץ. "מבחינתי, הגעתי למשרד חשוב כלכלית וגם שדרגתי אותו".

אם להניח לרגע בצד את הציניות סביב תחרות ההתפארויות המתמדת בקרב השרים על הישגיהם והנטייה של כל שר לזקוף את פירות הצמיחה הכלכלית למדיניות שגיבש, יש למיסז'ניקוב מה להציג.

תקציב משרד התיירות ב-2011 עומד על 740 מיליון שקל, שזהו גידול משמעותי. מתוך זה, 265 מיליון שקל מופנים לשיווק - גידול של 10% ביחס לשנה שעברה ויותר מפי 2 מהסכום אליו הגיע תקציב השיווק טרם תקופת כהונתו.

ב-2010 הגיעו לישראל 3.45 מיליון תיירים - שיא של כל הזמנים בתיירות, שהצליח להביס את התחזיות המוקדמות של המשרד ולעקוף את היעד התלת-שנתי של מיסז'ניקוב ואנשיו, שהציבו כיעד עלייה הדרגתית ל-4 מיליון תיירים בשנה עד סוף 2012.

לפי הגרף הקיים מקווה כעת מיסז'ניקוב להקדים ולהשיג את היעד האמור כבר בסוף השנה הנוכחית. "זה הישג אדיר מבחינתנו, בעיקר לאור נתוני פתיחה צולעים ורעים שיש לנו באופן קבוע", מסביר מיסז'ניקוב. "אנחנו תמיד נמצאים בלב הסכסוך הגיאו-פוליטי, גם אם לא בפועל אז בתדמית. כל פיפס אצלנו נראה הרבה יותר ממה שהוא, והתקשורת העולמית הופכת צלי הרים להרים.

"בנוסף לאלה יש את המשבר הכלכלי, שגם אם לא פגע בנו בצורה דרמטית, הוא פגע בכל תעשיית התיירות העולמית. חוץ מאלה, התחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים פוגעת קשה ביצוא, וענף התיירות הוא ענף יצוא. לאלה נוסיף שאנחנו משמעותית יותר יקרים מהמדינות האחרות באזור".

- בנוגע לאותן נסיבות אזוריות - מצרים בוערת, בלוב יש רוחות הפיכה, טורקיה מתרחקת מאיתנו. זה לא מדאיג אותך?

"זה מדאיג אותי מאוד. לרוב הציבור בעולם אין מושג איפה מצרים ואיפה בחריין ולוב. מבחינתם, הכול זה באזור שלנו, ומהומות כאלה מוחקות אותנו מהמפה. התיירות היומית משארם, למשל, שאחראית למאות אלפי כניסות לישראל בשנה, פסקה לחלוטין מאז החלו המהומות, אבל אנחנו מקווים שמדובר בתופעה זמנית עד שהמצב יתייצב. עם זאת, אני מסכים עם מי שאומר שיש פה אפשרות לנצל הזדמנות, ואנחנו עושים את זה".

- אז הבעירה במצרים בכלל טובה לנו?

"גם כשר תיירות וגם כפוליטיקאי אני רוצה שהשקט יחזור למצרים. מבחינתי הרבה יותר טוב שאותם מיליונים שרוצים לבוא לאזור שלנו, לא יצטרכו לחשוש. עם זאת, יש כאן הזדמנות, והמספרים מדברים בעד עצמם.

"פברואר הוא בדרך-כלל חודש מת, הכי חלש מבחינה תיירותית, אבל הצלחנו להגביר בו את התנועה מרוסיה ב-30% ביחס לשנה שעברה. אנחנו מנהלים קמפיין חזק בשלטי חוצות ברוסיה כדי להדגיש שגם אילת נמצאת בים האדום, וזה בלי להזכיר את מצרים.

"האנשים שמגיעים הנה עכשיו הם אותם אלה שהסתובבו במצרים, טוניסיה ואפילו סודן. הם העדיפו לעשות שם שנורקלינג. עכשיו הם באים הנה. ההתמקדות היא בקמפיין פוזיטיבי עלינו ולא בקמפיין נגד השכנים".

ההסברה, מתברר, עומדת במרכז האסטרטגיה של מיסז'ניקוב. בימים אלה מבקרת בארץ משלחת של הכורים הצ'יליאנים, שחולצו מהמכרה בצ'ילה לפני מספר חודשים במסגרת מבצע שזכה לתשומת-לב תקשורתית אדירה.

"הצ'יליאנים עצמם לא מעניינים אותי", הוא אומר. "אני מסכים עם מי שאומר שזה גימיק, אבל זה גימיק מתבקש. המטרה שלנו היא להראות לכמה שיותר אנשים עד כמה מדובר במדינה נורמטיבית, מדינה עם הישגים רבים, נופים מדהימים ואנשים מיוחדים, ושיש לנו מוצר תיירותי משובח.

"כלי התקשורת בעולם מלווים את הכורים האלה מאז שהם יצאו על כל צעד ושעל. הזמנו את הכורים לבוא לברכת הגומל בארץ, ואנחנו רוכבים על כל היחצ"נות הזו. לא היינו זוכים בשום תשומת-לב תקשורתית בהיקף כזה עם שום קמפיין שהייתי משקיע בו מיליונים והיה נראה לא אובייקטיבי. ככל שאני חושב על זה יותר, אני מתרגש. באמת".

במשרד התיירות, אגב, מארחים מדי שנה לא פחות מ-4,000 מעצבי דעת קהל מכל העולם: שחקנים, כמרים, פוליטיקאים, עיתונאים, במאים וספורטאים. "אנחנו מקיימים בתקופה האחרונה מערכת של מודיעין עסקי, ממש ככה, בארצות המוצא כדי להביא הנה את האנשים הכי נכונים בעיתוי הכי נכון וזה דגש שהצבנו לאנשים שלנו בחו"ל".

"לא כל החוכמה מרוכזת באוצר"

באופן די יוצא דופן, למיסז'ניקוב אין תלונה אחת לגבי התקציב. חרב הקיצוץ הרוחבי שמונפת לעתים קרובות על כל משרדי הממשלה לא מדאיגה אותו, ואין לו שום דרישות. לטענתו, בממשלה מפנימים את החשיבות של התיירות כמנוע צמיחה חשוב במשק, והגידול במשאבים מדבר בעד עצמו.

"התקציב הוא מעל ומעבר. אני לא צריך אפילו עוד שקל", הוא אומר. ועם זאת, הוא מתקשה לשמור בבטן את הביקורת הקשה שלו על פקידי האוצר ועל אנשי מינהל מקרקעי ישראל.

לדבריו, "נוצר כאן מצב שלא ייאמן: הסרנו חסמים בביטול הצורך בוויזות לתיירים מרוסיה ולאחרונה גם מאוקראינה, העלינו באחוזים משמעותיים את התיירות הנכנסת, אנחנו מקדמים לשיא חדש את התיירות של הנוצרים האוונגליסטיים לארץ, אבל לאנשים אין איפה לישון.

"ב-2015 אנחנו צופים שיגיעו 5 מיליון תיירים, אבל בגרף הצמיחה, לפי הנתונים שלנו כבר ב-2012, יהיו חסרים לנו לפחות 20 אלף חדרים בבתי-מלון בכל רמות התיירות. אני לא צריך בשביל זה שקל אחד. אני רק צריך שיתנו לי את האוטונומיה לקבל החלטות ולנהל את התקציב שלי".

כיום מאפשרת המדינה מתן מענק בגובה 20% מגובה ההשקעה ליזמים המעוניינים להקים בתי-מלון באזורים שהוגדרו על-ידי הממשלה כבעלי עדיפות, בהם ירושלים וכן צפון הארץ ודרומה.

"אין שם את ים המלח, אין את אילת, ואין את תל-אביב", אומר בכעס מיסז'ניקוב. "אני בסך-הכול מבקש שיתנו לי לשחק עם האחוזים האלה ולתת מענקים מוגברים למקומות שיש בהם דרישה. יש לי בתקציב משהו כמו 900 מיליון שקל שאני יכול לתת ליזמים שרוצים לבנות במדינת ישראל. אם מכפילים את זה פי 5 רואים את העוצמה הכלכלית שחוזרת למדינת ישראל, אבל זה תקוע בגלל חסמים ביורוקרטיים".

- אפשר לנחש שפקידי האוצר לא ירצו להעביר לך את הסמכות הזו. הם לא זועקים?

"ועוד איך הם זועקים! אנשים מתייחסים אליי כמו ילד קטן שצריך עוד ללמד אותו ללכת. ואחר-כך, אחרי שמלמדים אותי ללכת, נתלים לי על הידיים והרגליים ולא נותנים לי לעבוד.

"אני מתכוון לבקש מפקידי האוצר שיתנו לי קרדיט ויבינו שאני מבין לא פחות מהם בתיירות, אולי קצת יותר אחרי התקופה שלי כשר הממונה על הנושא. צריך שאני והפקידים שלי נהיה האחראים על התחום. לא רק אצלם מרוכזת כל החוכמה. אבל אני חושב שנפל להם השבוע האסימון, ואפשר להגיע למצב של יותר חופש פעולה".

- מה זה אומר?

"אני רוצה להפוך את משרד התיירות לרגולטור שהוא 'וואן סטופ שופ' ליזמים, וזה צורך שמבין גם ראש הממשלה שמקדם רפורמה במינהל מקרקעי ישראל. רק אתמול הוא אמר לי שאם בתוך חודש הנושא לא יזוז, נעביר בחקיקה את העברת הסמכויות למשרד התיירות".

הזעם של מיסז'ניקוב מופנה בעיקר למינהל מקרקעי ישראל. לטענתו, הם עסוקים כל-כך במימוש המדיניות של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס לשחרר קרקעות לבנייה, ושוק התיירות הוא שמשלם את המחיר.

"יש פקק ענק בכל מה שקשור לשחרור קרקעות ליזמים בתחום התיירות", הוא אומר. "המינהל פשוט לא משרת את הקרקעות האלה. המלון האחרון נבנה באילת לפני 20 או 25 שנה. יש 6 פרויקטים יזמיים שם שאפשר להתחיל לבנות עכשיו, אבל במינהל טוענים שחסרים 5 תקנים ואין מי שישווק את הקרקע.

"אני אומר להם: 'חבר'ה, תנו לעבוד'. אתמול, בישיבה בנושא, ראש המנהל בקושי נזכר בשני פרויקטים של 600 חדרים בסך-הכול שהם עומדים להוציא. זה כלום. אני מדבר על בליץ של קרקעות ליזמים. מבחינתי, אגב, גם הרצליה ותל-אביב צריכים להיות אזורי עדיפות לאומית בתיירות, כי שם הביקושים, אבל על זה עוד מוקדם לדבר בשלב הזה".

לא מוותר על הקזינו

אחת הכותרות הראשונות שסיפק שר התיירות הנוכחי, ולא סיפקו לו יותר מדי יחסי ציבור חיוביים בחזרה, היא שאיפתו להקים קזינו באילת.

השאיפה של מיסז'ניקוב היא להפוך את בירת התיירות לבירת הימורים הצליחה להקים עליו רבים - ממומחים חברתיים שטענו כי מדובר במדרון חלקלק לפשיעה, ועד חברי כנסת מהקואליציה שטענו כי הוא מתמקד בדיוק בדברים הלא נכונים.

"אני לא מתבייש בעמדות שלי", הוא אומר, "אבל איכשהו גרמו לי להתבייש בהצהרות שלי בנושא, ולכן הצנעתי את הדיבור על עניין הקזינו. אבל אני עדיין חושב שמדובר בתהליך חשוב, ואני מקדם אותו".

- אז מתי נראה פה ז'יטונים?

"קזינו במדינת ישראל הוא אטרקציה מרכזית, שתשרת בעיקר את דרום הארץ - לא הקזינו כקזינו, אלא בהיותו חלק ממרקם של מרכזי ירידים וקונגרסים. זה גם יכול להילחם בתופעה של בתי הימורים בלתי חוקיים.

"כל הדוחות שעשו קודמיי בעניין תמכו בנושא, כשבצוותים ישבו אנשי רווחה, חינוך וביטחון פנים. אני מתכוון להקים בקרוב מועצה ציבורית בראשות שופט, שיחד אתי תקדם את זה בכנסת, ושם נצביע על הצורך להקים קזינו תחת פיקוח הדוק. המיזם הזה צריך לקום, גם אם לא במשמרת שלי".

- למה לא במשמרת שלך בעצם?

"אנחנו חיים במדינה מאוד דינמית וגם מאוד פופוליסטית. טרנדים שקמים פה מתעצמים וקוברים גם רעיון טוב בשם האג'נדה. תראה מה קרה עם הגז: אנשים השקיעו כספים אדירים, הסתכנו וגילו משאבים בלי תמיכת המדינה. בגלל טרנד פופוליסטי שמישהו מוביל, עצרו את הפיתוח עד שיבינו כמה הם צריכים לשלם למדינה. במקום שנהיה עכשיו תלויים בגז כחול-לבן הודות ליזמים האלה, אנחנו תלויים בצינור ממדינה במצב של חוסר יציבות קיצוני, בלי שיהיה לנו פתרון לסכנה שגורמים עוינים ישתלטו שם על הצינור. הכול בגלל צעדים פופוליסטיים שהובילו אנשים. אני מפחד שזה יקרה גם בנושא הזה".

- אם כבר טרנדים, בתור משרד הסברתי הנוכחות שלכם בפייסבוק לא מרשימה.

"אנחנו עוד לא נגענו אפילו בצ'ופצ'יק של הקומקום, וזה חבל. נצא עוד מספר חודשים בקמפיין גדול, שיהפוך כל אזרח לשגריר שלנו, שיפנה לאנשים מעבר לים וישווק את ישראל בעזרת תמונות וקטעי וידיאו".

סוכני הנסיעות אופטימיים: "ההיענות ממזרח אירופה מכסה על הביטולים"

גם בקרב סוכני הנסיעות מגלים אופטימיות באשר להשפעת האירועים במזרח התיכון על התיירות לישראל.

לדברי אפרים קרמר, מנכ"ל אשת טורס, "מצד אחד, אלה שבאים מיעדים רחוקים, כמו מדינות המזרח הרחוק או אמריקה, לרוב מגיעים לטיול מקיף במספר מדינות במזרח התיכון, ואז האירועים האחרונים מביאים לביטול החופשה. מצד שני, בתיירות מארצות קרובות יותר, כמו רוסיה, פולין והמדינות הבלטיות, ישראל תופסת את המקום של המדינות הערביות, ואפשר כבר עכשיו לראות התגברות בפניות".

להערכתו, העלייה בתנועה ממדינות מזרח אירופה תהיה גבוהה יותר מהירידה בתנועה ממדינות המקור הרחוקות.

לפי הערכות, 10 מיליון מתוך 20-25 מיליון התיירים שפוקדים את העולם המוסלמי מדי שנה מחפשים כעת יעד חלופי לחופשה שלהם.

לדברי קרמר, "יש סימן שבמצרים מחדשים כבר טיסות, אבל עדיין אנשים לא ממהרים לטוס לשם, ואנחנו הולכים ומתקרבים לעונת השיא. הדברים אולי יחזרו שם לפעילות, אבל לא באופן מלא.

"מרבית הנוסעים ימירו את החופשה שלהם ליעדים הנוצריים - ספרד, יוון ובולגריה, ויביאו לעליות מחירים שם. אנחנו מקווים ורואים שאכן חלק מהנוסעים יחליטו להגיע במקום לישראל".

 כניסת תיירים