שוקן: מתן קרדיט לעיתונאים בכתבות הוא קלקול

מו"ל עיתון "הארץ", עמוס שוקן, טוען כי מתן קרדיט לעיתונאים הוא סוג של קלקול, ואם הדבר היה תלוי בו בלבד - לא בהכרח היה נותן קרדיט לכתביו.

הדברים נאמרו במהלך עדות שנתן שוקן בתיק התביעה של "מעריב" נגד העיתון "דה מרקר", בו הוא מאשים את העיתון בגניבת 500 כתבות. גובה התביעה עומד על 16 מיליון שקל.

באשר לפרסום של שם הכתב ליד כתבתו, אמר שוקן לשאלת התובעת מטעם "מעריב", עו"ד רקפת פלד, המייצגת את העיתון יחד עם עו"ד צביקה בר-נתן ממשרד מ.זלגימן ושות', כי "זאת הפרקטיקה הנוהגת ברוב גדול של המקרים".

כאשר נשאל שוקן "למה עושים כך", הוא ענה כי מדובר ב"סוג של קלקול", ובהמשך הסביר את דבריו: "לפני שנים ב'הארץ' רוב הבייליינס היה מאת סופר 'הארץ' לענייני תחבורה או בתחום אחר, ושמות נראו הרבה פחות. הייתי אומר שזה נעשה אולי כדי לרצות את האגו של העיתונאים. בהדרגה זה השתנה".

לדבריו, "אני לא בטוח שיש לזה תרומה נורא חשובה לקורא, והדוגמה הכי טובה בעניין הזה היא אחד העיתונים הכי איכותיים בעולם, 'האקונומיסט' הבריטי. בעיתון זה אין קרדיט לאף עיתונאי. העיתון נחשב לאיכותי מאוד וגם מצליח מבחינה כלכלית. בעצם זה אומר שאולי צריך היה להידמות אליו גם בעניין הזה".

לשאלה מדוע אין הוא מתקן את ה"קלקול" עליו הוא דיבר, ענה שוקן: "לא בכל דבר אתה רוצה לעסוק, וגם כאשר הדבר כבר הופך להיות נהוג באמצעי תקשורת רבים, אז הרצון להיות 'המשוגע' היחיד בכל תחום הוא קטן".

לשאלה אם לדעתו האישית היה ראוי להסיר את שמות הכתבים מעל דפי עיתון "הארץ", ענה: "בעולם אידיאלי הרבה דברים רצויים. יש לזה יתרונות, אבל אנחנו כבר עברנו את השלב הזה".

בהמשך אמר שוקן כי "יש עוד דבר שצריך להבין בשיטת העבודה בעיתון - הידיעה שהביא עיתונאי מסוים היא לאו דווקא פרי עבודתו. היא פרי עבודה של מערכת בצורות מגוונות".

בחקירת ההגנה התבקש שוקן להבהיר שוב מדוע השתמש במונח "קלקול", ואמר כי אמר זאת על "דרך ההפרזה". לדבריו, הוא שם לב ש"אין התלהבות" לכתוב את מאמר המערכת של "הארץ", משום שלא ניתן בו קרדיט, ולאור "מתן משקל יתר ל'אני' לעומת מתן משקל יתר לעניין, אני מעדיף את המשקל של העניין. זה הכול. גם השם שלי לא מופיע בעיתון. זה כנראה קלקול אנושי מבחינתי".

סקירת עיתונות יומית

במהלך הדיון המשפטי הוצג נושא סקירת העיתונות היומית שנהג העיתון "גלובס" לפרסם, ושוקן נשאל האם הוא לא תבע את "גלובס" על כך, משום שלא ראה בעיתון תחרות, לאור העובדה שבשונה מ"הארץ" הוא יוצא בערב.

המו"ל הכחיש את הדברים, ואמר כי ההיפך הוא הנכון. "'גלובס' התחרה ב'הארץ', 'גלובס' לקח קוראים מ'הארץ'", אמר שוקן. "עד ש'גלובס' יצא, 'הארץ' נחשב לעיתון הכלכלי של ישראל למרות שהיה עיתון כללי, ו'גלובס' בהחלט במקום הזה של המעמד שהיה ל'הארץ' כעיתון כלכלי".

נושא סקירת העיתונים שהייתה נהוגה ב"גלובס" במשך 15 שנה, עד לראשית שנות ה-2000, עמד במרכז חלק ניכר מעדותו של שוקן. על-פי עדותו, עם הקמתו של "דה מרקר" החליט אף הוא לצאת בסקירת עיתונות, משום שהוא "באמת יצא להתחרות נגד 'גלובס', וכנראה שהעורכים שלו חשבו שזה מדור מעניין ומועיל ומשלים את התמונה כמו ב'גלובס', והם החליטו לעשות את זה גם".

שוקן הסכים בעדותו כי עיתונים נוהגים לשלם בעבור תוכן לעיתונים אחרים תמורת שימוש מלא בתכנים.

בשאלה שהפנתה התובעת כלפי שוקן היא טוענת לכאורה כי "דה מרקר" העתיק מ"מעריב" ומ"ידיעות אחרונות" במקום לשים עוד כתב שיביא סיפורים "שלא הספיקו להגיע אליהם". על כך ענה שוקן: "גם".

לשאלה האם מדובר היה בחיסכון בכסף, ענה שוקן: "העולם יותר מורכב ויכול מקור להחליט שסיפור מסוים הוא נותן לעיתונאי מסוים ולא לעיתונאי אחר מכל מיני סיבות, והסיבות לא קשורות לעיתונאי המוכשר שלא עובד אצלי, אלא הן יכולות להיות קשורות לעיתונאי המוכשר שעובד אצלך, או לכך שהמקור רוצה שידיעה מסוימת תופיע בעיתון שבו אותו עיתונאי מוכשר שלך עובד".

התובעת שאלה את שוקן: "בטח תסכים אתי שהיום אתר 'דה מרקר' הוא אתר חסר, כי אין בו את אותו שירות של סקירת עיתונים שמשלים לציבור הקוראים את כל מה שקורה מסביב".

על כך ענה שוקן: "זו אמירה קצת מרחיקת לכת, 'כל מה שקורה מסביב'. בואי לא ניתן לסקירת העיתונות משקל מעבר למה שראוי שניתן לה. ברור שאילו הנוהג של סקירות היה נמשך כפי שהוא היה, בעיניי זה היה מוסיף".

התובעת אמרה: "אני מבינה שאתה לטענתך לא לקחת חלק בקבלת החלטה לעשות סקירת עיתונים ב'דה מרקר', אלא דבר זה הוחלט על-ידי העורך, גיא רולניק, ואיתן אבריאל". שוקן ענה: "נכון".

בהמשך עולה מעדותו של שוקן כי אתר וואלה שילם 1,500 דולר לחודש ל"דה מרקר" בעבור שימוש בידיעותיו באתר. "תסכים אתי שבגלל ש'הארץ' הייתה בעלת מניות בוואלה, וואלה גם קיבל תנאים נוחים בסיכום שלו עם 'דה מרקר' בנושא התוכן?", נשאל שוקן - ועל כך הוא ענה: "ממש לא".