הכיוון האמיתי: זכייה ביורוליג

מכבי ת"א תפגוש הערב (ה') לא רק את היריבה הישירה שלה בקרב על ראשות הבית בטופ-16 של היורוליג, אלא בעצם את הקבוצה היחידה שניצחה אותה ב-22 המשחקים האחרונים. כדי להיזכר איך מכבי מפסידה משחקים, צריך לחזור לאותו ערב בברצלונה לפני חודש: את המשחק ב"פלאו בלאוגראנה" הפסידה מכבי כששלושה שחקנים עושים את עיקר הנזק: נבארו, ריקי רוביו ואלן אנדרסון. נבארו אמנם עשה את הנזק "התדמיתי" יותר עם 24 נקודות, אבל ההשפעה שלו היתה דרמטית פחות על מהלך המשחק מרוביו ואנדרסון, שאת עוצמת הנזק שהם גרמו למכבי צריך לחפש מתחת למכסה המנוע של הסטטיסטיקה. רוביו ואנדרסון מציבים שני סימני שאלה גדולים, המונפים מול הסגל ושיטת האימון של דייויד בלאט.

רוביו סיים את המשחק הקודם עם נקודה אחת בלבד ומדד חמש, לכאורה לא משחק לכתוב עליו הביתה. אבל הוא היה אחראי כמעט בלעדית לנטרול שמירת הלחץ של מכבי ת"א: בכל פעם שמכבי התארגנה ללחץ המפורסם שלה אחרי סל, עוד לפני שהשחקנים הגיעו לעמדות המפתח לתחילת התרגולת, רוביו כבר עבר את קו מחצית המגרש כשבמקום ללחוץ, הגארדים הצהובים היו עסוקים בלרדוף. תוסיפו לזה שמונה אסיסטים מול איבוד אחד והגנה מצוינת על פארגו ופרקינס, ותקבלו את ה-MVP הסודי של המשחק הקודם. לא לחינם הדקות הטובות של מכבי היו כשרוביו נח. כך שבלאט יצטרך להמציא מחר את הגנת הלחץ שלו מחדש, או לפחות לתזמן אותה לדקות שבהן רוביו יירד לנוח.

ממשחק הליגה בחיפה ביום ראשון, למרות שהיה עוד טיול ערב עבור מכבי, צריך בלאט לקחת משהו משמעותי אחד: התפוקה של פרנק רובינסון. רובינסון בשבילכם הוא מהדורה מוקטנת והרבה פחות מוכשרת של אלן אנדרסון, שאילולא העייפות בסוף המשחק היה קולע יותר מ-18 נקודות. ביום חמישי האורגינל מגיע להיכל. הנזק שאנדרסון גרם במשחק הראשון היה בעל ערך סגולי גדול הרבה יותר מ-16 הנקודות שלו. זה התחיל בסלים הקריטיים במחצית השנייה כשמכבי חזרה למשחק, והסתיים בעבירות הקריטיות שסחט מפרקינס ופארגו שיצאו בחמש עבירות.

בלאט יצטרך למצוא פתרון יצירתי לבעיית אנדרסון. עם כל הכבוד לפרקינס ופארגו, אין להם את הגוף לשים, ואת העבירות לתת כדי לשמור עליו. בלאט צריך לשקול להציב ברגעי ההכרעה את ליאור אליהו לשמור על אנדרסון - אליהו הוא היחיד במכבי שמבחינת כוח ואתלטיות מסוגל לשמור עליו. אליהו עשה השנה קפיצת מדרגה מבחינה הגנתית, הגיע הזמן לעלות לרמה הבאה. מול בארסה זאת הזדמנות מצוינת להתחיל.

 יאקה לאקוביץ', חואן קרלוס נבארו, ברצלונה, יורוליג / צילום: רויטרס

***

למשחק מול ברצלונה יש חשיבות גדולה הרבה מעבר לקרב על המקום הראשון בבית. המשחק יקבע את גובה רף הציפיות החדש של בלאט, ההנהלה, ובעיקר של האוהדים. ניצחון דחוק ישלח את ראשוני האופטימיים להזמין חבילות לברצלונה. ניצחון בעשר הפרש ומעלה, וזה לא יסתיים במשרד הנסיעות, אלא בהכרה אמיתית - לראשונה העונה - שלמכבי יש קבוצה שיכולה ללכת עד הסוף.

כדי להזין עוד יותר את מדורת האופטימיות נלך לטבלת הסטטיסטיקה של מוליכי הטופ-16 של היורוליג. ראשון ובולט מכולם הוא פארגו, שמוביל את היורוליג במדד היעילות בשלב השני. אבל לא רק הוא - למכבי יש שלושה שחקנים: פארגו, אליהו ופרקינס, בין עשרת השחקנים המובילים את מדד היעילות. זה לא קרה מעולם, כולל לא בקבוצה הגדולה של פארקר, שאראס ו-וויצ'יץ'.

שלושת הכוכבים של מכבי כמעט הכפילו את התפוקה המשותפת שלהם מ-30.5 נקודות מדד בשלב הבתים ל-55.5 בטופ-16. אם רק אידסון, שחורציאניטיס ופניני יחזרו לתת תפוקה כמו בשלב הראשון, יש סיכוי יותר מסביר שמכבי של עונת 2010/11 תיעצר בדיוק בנקודה שהקבוצה ההיא עמדה בה.