יש משהו בהתייחסות הכללית לפרויקט ה-NGN של בזק, שהוא מעט לא הוגן. משום מה יש קושי מסוים ביכולת של בזק לתקשר את הפרויקט כמצליח במיוחד או כחדשני, והיא יותר ויותר מוצאת את עצמה בעמדת התגוננות ונאלצת להסביר מדוע הפרויקט שלה הוא מהמתקדמים בעולם ומדוע אין אח ורע לפרויקט כזה וכו'.
התוצאה הסופית מחמירה עם החברה ואינה במקומה, משום שבניית רשת תקשורת חדשה הוא משהו שמפעיל תקשורת לא עושה כל שנה וגם לא כל 5 שנים. זה פרויקט שבדרך-כלל עושים אותו כל 10-15 שנה, והוא בהרבה מקרים ומדינות כרוך בקשיים רציניים. בבזק עוברים אותו עם מינימום תקלות, וצריך להגיד מילה טובה על זה.
הבעיה שבזק לא מצליחה לתקשר את הפרויקט כמוצלח במיוחד נעוצה בסיבה אחת ויחידה: החברה לא מוכנה לתת את הגרוש ללירה, שבמקרה הזה הוא סיבים אופטיים לבתי הלקוחות, ואנחנו, הציבור, רוצה לראות אותה עושה את זה, אפילו במחיר הפסד כלכלי בטווח הקצר.
בזק יכולה לבחור להתכחש לתחושות הציבור ויכולה להקריב משהו לטובתו, הבחירה בידה. אבל ביום שבו מתפרסמת כתבה בתקשורת על כך שבדרום קוריאה מחברים לקוחות לבתים בסיבים אופטיים במהירויות של 1 ג'יגה (אלף מגה), הוזלת התעריפים של בזק לחבילות ה-20 וה-30 מגה נראית לא משהו.
ככל שעובר הזמן ובזק לא מוכנה "לתת" משהו, הגרוש יעשה את ההבדל תמיד. ישבחו אותה על המהירויות ועל המחירים ויגידו שהיא עושה אחלה פרויקט, אבל במקביל יזכירו לה שזה לא על גבי סיבים אופטיים ושכמה חבל שאין לה.
יש תחושה שבזק קצת הולכת בכוונה נגד המגמה ורוצה להוכיח שלא צריך סיבים אופטיים, והיא עושה זאת על-ידי הבלטה והדגשה שהרשת החדשה שלה תוכל לספק איזה שירותים שרוצים, ושזה מה שקובע, ולא האם מגיע סיב עד הבית או לא.
הרצל עוזר, מנכ"ל הוט, עמד לפני מספר ימים בכנס איגוד האינטרנט וזעק שיש לו 100 מגה בכל הארץ. מהקהל נשמעה ביקורת, וצעקו לו בחזרה: "רוצים 100 מגה סימטרי, הרצל".
איפה הדיבידנדים
נראה כי הסירוב של בזק הוא מטעמים טקטיים בלבד. החברה יכלה להציע לחבר יישוב קטן בסיבים אופטיים ולבנות תוכנית עתידית לפריסה מדורגת (שבכל מקרה תבוא בסופו של דבר) בתוך 10, 20 שנה של כל הארץ, אבל החברה מתעקשת לא לתת אפילו דוגמית לסיב, אפילו במסגרת של ניסוי.
בלי להיכנס עכשיו לכלכלת רשתות וכמה הפרויקט הזה יעלה לה, וכיצד ישפיע על שורת הרווח, תמיד יגידו שהדיבידנדים שמושכים בעלי המניות, בתוספת האופציות והשכר של ההנהלה, באים על חשבון הנחה של סיבים אופטיים.
זו קצת דמגוגיה, אבל כזו שיש בה גרעין של אמת. 3 מיליארד שקל דיבידנד לא יכלו להגיע לחיבור כמה ערים בישראל בסיבים אופטיים?
ונקודה נוספת: בזק הכריזה לפני מספר חודשים שהיא מתכוונת ללכת על פרויקט לסיבים אופטיים עד לבתי מגורים. מאז החברה לא דיווחה על אף בניין שחובר, לא ישן ולא חדש.
הסיבה היא החשש שחיבור בניין מסוים יוביל לדרישה ממשרד התקשורת לחיבור כל הבניינים בארץ עם סיבים אופטיים, שכן בזק מחויבת בשירות אוניברסלי.
חוסר האמון שבין החברה למשרד הוא כל-כך גבוה שאינו מאפשר דיאלוג רציני ביניהם. היה כבר מי שאמר בבזק שאם היה עם מי לדבר, החברה הייתה מרימה את הכפפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.