האיש שיהפוך זהב לערימת אשפה

כדי להבין את ההשלכות של הטרייד הפנטסטי שהביא לניקס את כרמלו אנתוני השבוע יש להכיר את המושכים בחוטים. הבעלים של הניקס הוא ג'יימס דולן. דולן מנהל בשביל אבא שלו, צ'ארלס, קונגלומרט תקשורת ובידור (הניקס, ניו יורק ריינג'רס בהוקי, חברת הכבלים Cablevision בין היתר) ששווה מיליארדים. הוא קיבל את הג'וב ב-1999. דולן אינו מנהל מאוד מוצלח כשזה מגיע לספורט: בתקופתו כבוס, הריינג'רס - אחת משש הקבוצות המקוריות שהקימו את ליגת ההוקי- לא עלו לפלייאוף 8 שנים ברציפות. הרצף הכי ארוך בתולדות הארגון. הניקס לא ניצחו משחק פלייאוף או סיימו עונה במאזן חיובי מאז עונת 2000/1. דייויד סטרן אמר שהניקס הם "לא מודל לניהול אינטליגנטי".

באפריל 2008 ג'יימס דולן עשה פעולה אינטליגנטית: הוא מינה את דוני וולש לנשיא הניקס. וולש היה הג'נרל-מנג'ר ובהמשך גם הנשיא של אינדיאנה פייסרס במשך 20 שנה. בתקופה שלו הפייסרס, קבוצה קטנה ממדינה שלא סופרת כדורסל מקצועני (באינדיאנה כדורסל תיכונים הוא הספורט הכי פופולרי), הגיעו לפלייאוף 16 פעמים ופעם אחת לסדרת הגמר. וולש הגיע לניו יורק כדי להתחיל פרויקט על ההריסות שהשאיר אייזאה תומאס, קודמו בתפקיד וחברו הטוב של דולן. הצעד המשמעותי הראשון של וולש היה להיפטר מכל החוזים הגדולים מדי שתומאס נתן לשחקנים בינוניים מדי. הצעד המשמעותי השני היה להחתים את מייק דאנטוני, מאמן שמאמין שיש דרך אחת לשחק כדורסל: לרוץ.

וולש הרכיב סגל צעיר ואולטרה אתלטי, והאמין שהשילוב בין הפלטפורמה (מדיסון סקוור גארדן) והפילוסופיה של דאנטוני יספיק בשביל לשכנע את לברון ג'יימס לחתום בניקס בקיץ האחרון. הוא טעה. הניקס החתימו את אמרה סטודמאייר, שעלה לגדולה אצל דאנטוני בפיניקס, המשיכו להשתפר, וחיכו לסופרסטאר הבא שיתפנה. הסופרסטאר הזה, בפנטזיה של וולש ודאנטוני, היה או כריס פול מניו אורלינס או דרון וויליאמס מיוטה - שניהם בין חמשת הפוינט גארדים הטובים בליגה, שניהם מסיימים חוזה בקיץ 2012 ומכאן אופציות יותר מריאליות לטרייד כבר בסוף העונה הנוכחית (כי ניו אורלינס ויוטה היו מעדיפות לקבל עליהם משהו מאשר להישאר בלי כלום עוד שנה וחצי).

אבל אז המציאות מחקה את הפנטזיה של וולש ודאנטוני: כרמלו אנתוני הודיע, עוד לפני פתיחת העונה, שהוא רוצה לשחק בניקס.

***

אנתוני גדל בניו יורק. הוא עשה לעצמו שם במדיסון סקוור גארדן כבר ב-2003 כשהוביל את סירקיוז לאליפות המכללות. הוא רק בן 26 והוא קולע 25 נק' למשחק. אתה לא אומר לא כשיש לך אפשרות להביא את אנתוני. וולש ודאנטוני הבינו, אבל ביקשו לחכות לקיץ ולהחתים את אנתוני כשחקן חופשי כדי לפחות לא לפרק את מה שהם בנו עד עכשיו. בשלב הזה נכנס לסיפור מיכאיל פרוחורוב, האוליגרך הרוסי שקנה את ניו ג'רזי נטס. פרוחורוב יעביר את הנטס לאולם חדש בברוקלין בעוד שנה וזומם להשתלט על שוק הכדורסל העצום בניו יורק. הוא הגיש לדנבר הצעה על אנתוני והלחיץ את ג'יימס דולן לעשות מהלך. הדיבור בארה"ב הוא שמהצד השני של המהלך עמד אייזאה תומאס, שהוגלה לאמן מכללה מהדרג השני אך עדיין לוחש על אוזנו של דולן.

דולן עשה מהלך, ואתמול התברר שפרוחורוב תמרן אותו בצורה מושלמת: הנטס שילמו מחיר מצחיק (שחקן טוב+שחקן שאולי יהיה טוב+בחירות דראפט) ליוטה בשביל דרון וויליאמס, שחקן לא פחות גדול והרבה יותר מתאים לניקס מאנתוני. אנתוני הוא הסקורר הכי מהוקצע ב-NBA. אין דרך שהוא לא מכיר לעשות נקודות: עם הפנים לסל, עם הגב לסל, מחדירות, מחצי מרחק, מהעונשין, מהשלוש. אנתוני גם יכול לרוץ את המגרש פה ושם כמובן, אבל הוא לא אתלט בקליבר של לברון ג'יימס או דוויין ווייד: הוא שחקן של התקפה עומדת. הוא רוצה לקבל את הכדור 45 מעלות מהסל עם שומר על הגב - ואז לבחור איך להרוג אותו. בגלל אנתוני, דנבר הריצה יותר תרגילי בידוד מכל קבוצה אחרת בליגה בשנים האחרונות. דאנטוני אלרגי לתרגילי בידוד.

לדאנטוני גם אין עכשיו פוינט גארד שיריץ את הקבוצה. במסגרת הטרייד הניקס שלחו לדנבר את ריימונד פלטון האנרגטי וקיבלו את צ'ונסי בילאפס בן ה-34, שגם בימיו הנהדרים בדטרויט התמחה בעיקר בניהול משחק על חצי מגרש. הניקס כמובן לא עשו עסקה רעה: הם יהיו טובים יותר כבר העונה, הם יהיו מאוד רלוונטיים בשפיץ של המזרח בשנים הקרובות, והם רחוקים כמה מהלכים מהתמודדות על האליפות.

אחד המהלכים האלה, לצערו של וולש, חייב לכלול מכתב פיטורים לדאנטוני.