בובה של תוכנית

הבובה מגיעה לטלוויזיה

"רד בנד", יום ה' 22:30, ערוץ HOT קומדי סנטרל

בפתח העונה השנייה, אפשר לקבוע בוודאות שמדובר בהברקה: "רד בנד", הפקת מקור ישראלית ולא שגרתית, היא ה"אס" החזק ביותר בשרוולו של ערוץ הקומדיה החדש שהחליף את "ביפ".

כמו כל הברקה, גם חוכמתה של הסדרה הזאת היא בפשטותה: בובות מדברות, שמתוקף חוסר אנושיותן, מרשות לעצמן לומר ולעשות דברים ששום בן אנוש לא יכול היה לעשות ולומר בלי להיחשב לגס רוח.

זה לא ש"רד בנד" המציאו את הז'אנר הזה: מאיזופוס, קרילוב ופונטיין, דרך משפחת סימפסון ו"איש משפחה" - לדמויות מונפשות מותר מה שאסור לבני אדם, וכך גם "רד בנד", להקה שהיא אוסף קלישאות על כוכבי רוק מזדקנים, מרשה לעצמה להתפרע ולהתחרע.

במרכז הפרק הראשון של העונה החדשה, יעמוד המפגש של חברי הלהקה עם "משינה", שלפחות מבחינת הגיל והוותק בתעשייה, היא כמעט קרובה מדי ללהקת הבובות, ומה עושים כשרוצים להאריך את שלהי הקריירה המפוארת? פרובוקציה! במקרה דנן, לנגן בעירום. בכל מסגרת אחרת זה היה יכול להיות פתטי, אבל ב"רד בנד" זה חינני. על התסריט אחראי דרור נובלמן שממשיך לבסס את מעמדו כאחד היוצרים הקומיים הטובים ביותר כרגע.

באווירה אינדיאנית ים-תיכונית

"אינדי סיטי", במשך כל סוף השבוע, ערוץ 8 (הוט)

אני מתנצל בפני כל מי שקורא את השורות האלה כרגע כדי למצוא בהן תוכנית לצפייה: הערב (ו') אתם מוזמנים לצפות נניח ב"ארץ נהדרת" (הבטיחו לנו קדאפי, מה כבר יכול להיות רע?), בתנאי שבהפסקות הפרסומת תשלטטו לערוץ 8.

לא בכדי פתחנו בקדאפי: במשך שנים סופגים תושבי תל-אביב (או הנאמנים לאורח החיים שהיא מייצגת) השפלות קשות על חוסר הנכונות להתגייס למען הרעיון הציוני.

אלא שכמו שמוכיח "אביב העמים" הנוכחי של מדינות ערב, התערובת המזוקקת של סקס, סמים ורוקנרול, כשהיא נשלחת לחבר תימני או שמא לובי בפייסבוק, היא קטלנית למנהיגי ערב יותר מכל פצצה חכמה שעליה שוקדים עכשיו ברפא"ל. וכדי שלא אצא כאן סיקסטיז לגמרי, אבהיר ואציין שלמרבה הצער, יש לנו עדיין צורך גם באחרונה)

הזדמנות למצוא פינות מוכרות של העיר

ברוח זו, קבלו גלויה מתל-אביב: להקות שונות, אלטרנטיביות לשמות המפוצצים שמפארים את האייטם הקודם (רד בנד), תיעדו את עצמן בקליפים בני "שוט" אחד של כארבע דקות, בפינות שונות של העיר.

בכל מקום אחר אפשר היה לכנות אותן בקלות "להקות שוליים", אבל בעיר כמו תל-אביב שמקדשת במקרים רבים את השוליים, מדובר בסוג של גיבורי תרבות מקומית.

עברתי על רשימת הלהקות שמונצחות בקליפים, הצלחתי לזהות בהן שני שמות מוכרים, שזו על פניה אולי סתירה מסוימת לרוח ערוץ המדע במקור, שהיה לערוץ תרבות שמיועד לקהל מבוגר יחסית.

מצד שני, אולי משום כך זה דווקא מעניין "דינוזאורים" מסוגי, שהיכרותם עם המוזיקה הישראלית העכשווית הסתיימה, רחמנא ליצלן, בערך בימי "משינה" דלעיל.

מעבר לכך, זו הזדמנות טובה למצוא כל מיני פינות מוכרות של העיר. סוף השבוע הקרוב יוקדש לקליפים של "אלקטרה", "מורחת לקום", ו"ג'ק בקופסה".

גם אם השמות הללו לא אומרים לכם (עדיין) כלום, כדאי להכיר. הציון הוא כמובן לא לקליפים עצמם, אלא יותר לרעיון הדוברותי-יצירתי שעומד בבסיס הפרויקט.