אוסקר לילדים המגורשים

רק אנחנו יכולים להיות כל-כך טיפשים. איך אמר מישהו? טיפש שזורק אבן אחת, מאה חכמים לא יוכלו להוציא. רק טיפשים יכולים להוציא לתקשורת תמונות של תא המעצר בנמל-התעופה בן-גוריון, המיועד למשפחות עם ילדים לפני גירוש. גם 10 מדבקות בוב ספוג ופו הדב על הקיר, בובה בתוך כיסא תינוק וכמה מגלשות בחצר ליד דגלי ישראל, לא יהפכו את הכלא הזה ל"מתקן שהייה", או כל מונח מכובס אחר. האבן נזרקה. לכו תוציאו אותה עכשיו.

העיתוי מדהים. דווקא הערב יכולנו לקבל מנת הסברה חיובית מלאה כל טוב, בדיוק כשהתדמית שלנו בקרשים, צה"ל נראה כמו בריון שכונתי שמשתולל על המרמרה, והחלטת הגינוי באו"ם על הבנייה בהתנחלויות נמנעה רק בזכות הווטו של ארה"ב, בדיוק כשאנחנו זקוקים לכל מילה טובה, יתמודד בטקס האוסקר, סרט דוקומנטרי קטן, בשם "לא עוד זרים", שעושה עבודת הסברה טובה לישראל יותר מעשרים נאומים של שמעון פרס.

הסרט שצולם על-ידי קירק סיימון וקארן גודמן, בשיתוף עם רשת HBO האמריקנית, מועמד לפרס האוסקר לקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הקצר הטוב ביותר, ומביא את סיפורם של 3 ילדים, פליטים מסודן, אריתריאה ודארפור, שחוו זוועות איומות עד שהגיעו לישראל, ואת סיפורו המרגש של בית-הספר "ביאליק רוגוזין" בתל-אביב, שמעניק להם תמיכה, בסיס חינוכי וליווי בהשתלבותם בארץ.

סיימון וגודמן דיברו על הסרט במונחים של נס ועל "ביאליק רוגוזין" כמקום הומאני, חם, מקבל, ייחודי בעולם, שנותן לילדים האלה תקווה לחיים טובים יותר ותחושה שהם "לא עוד זרים".

במשרד החוץ הבינו מיד את הפוטנציאל ההסברתי והחלו להפיץ אותו ברחבי העולם, ככרטיס ביקור שיש להתפאר בו. כאילו אין תא קטן, עמוס במיטות קומותיים בנתב"ג, שבו עלולים 3 הילדים האלה לבלות לפני שישלחו בחזרה לארצם. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, ואנחנו משלמים את המחיר על מוטיבציית יתר לסלק אלפיים ילדים קטנים.

בהנחה שהמהלך הזה ייצא לפועל בסופו של דבר, שהרי מישהו השקיע כמה עשרות שקלים בשיפוץ אותו "מתקן שהייה" או איך שתקראו לו, ואין לבזבז כספי ציבור, ייעצר הילד הראשון, שיצרח מבכי, והתמונות יתפרסמו בעולם, ואף אחד לא ידבר על נס, ורגש, והומאניות, אלא על אטימות שמתאימה למשטרו של קדאפי ולא לדמוקרטיה שמכבדת זכויות אדם וזכויות ילדים.

במקביל יערכו ארגוני הסיוע קמפיין אמוציונלי נגד המהלך ונגד שר הפנים, אלי ישי, ששוב יתלונן שמתנפלים עליו בגלל שהוא מזרחי וחרדי, וביבי נתניהו ייבהל מעוצמת המחאה הציבורית, יעשה סיבוב פרסה וימנה עוד וועדה שתשקול מה לעשות בסופה של עוד שנת לימודים.

השיא יהיה אם הסרט יזכה באוסקר. האם ביבי נתניהו ירים טלפון לילדים ויברך אותם על ההישג? או שמא ישסה בהם את פקחי יחידת עוז כדי שיבדקו להם ניירות? או אולי סוף-סוף הוא יבין שלא כל אבן שמפריעה בדרך צריך לזרוק לקיבינימט, בלי לקחת בחשבון שמישהו יכול לזרוק אותה עלינו בחזרה וגם לפגוע. נמאס לנו לנסות להוציא את האבנים שזורקת הממשלה הזאת.