חוד לא מחודד

ההתפרקות המביכה של מכבי חיפה אתמול (א') בבלומפילד נובעת קודם כל מכשל מנטאלי. אתה יודע שאיזה בורג השתחרר מהראש של מועדון, כשאחד מהשחקנים שלו מתראיין שבוע לפני המשחק, ומשחרר הצהרות כניעה. "אם צריך להשוות ביננו להפועל תל אביב", אמר גוסטבו בוקולי ל"וואלה!", "אז הם יותר דומים לברצלונה, עם כדורגל שוטף, ואנחנו ריאל מדריד". זו אמירה תבוסתנית, אם נזכרים בשיעור המאלף שהעבירה בארסה לריאל העונה בקאמפ נואו.

בוקולי כמובן מגזים: גם אחרי המפלה אתמול, הפער בין שתי הקבוצות בטבלה הוא עדיין מינורי - נקודה אחת בלבד. זה לא שלטון היחיד שמנהיגה ברצלונה בספרד. אבל בחיפה כנראה נהנו להתכנס אל תוך בועת האנדרדוג בשבוע האחרון, האמינו בכל ליבם לאינספור הניתוחים שקבעו כי הפועל קבוצה טובה יותר ופייבוריטית לנצח את המשחק הזה, וקיבלו בראש תבוסה שתהדהד בראש שלהם הרבה זמן. מקרה קלאסי שבו מחשבה מייצרת מציאות.

***

אבל גם אם בוקולי נסחף מעט עם חוסר ההערכה שלו לחיפה, במהות הוא עדיין צודק: הפועל היא אכן הקבוצה הטובה בארץ, והיא לבטח יותר טובה מהקבוצה האפורה שיש כיום לחיפה. אפורה, כי לא רק שהיא כובשת פחות שערים מהפועל (16 פחות), היא גם הצליחה העונה לכבוש פחות מקבוצה כמו קרית שמונה, וכבשה את אותה הכמות של קבוצה כמו מכבי פ"ת. הליגה שלנו בדרך כלל מתגמלת קבוצות שיודעות לכבוש: את 10 מתוך 15 האליפויות האחרונות בישראל לקחו הקבוצות שגם כבשו הכי הרבה.

מצד שני, אי אפשר באמת לצפות ממועדון שאיבד בקיץ את הסקורר המצטיין שלו (שלומי ארבייטמן, 28 גולים אשתקד), ולא טרח להביא לו מחליף ראוי, להצטיין בכיבוש. כשאתה מחליף את היגואר שלך ביונדאי, אתה לא צריך להתפלא שפתאום קשה לך לסחוב בעליות. הטעות הזאת של חיפה הדהדה בקיץ וזעקה למרחקים בפעם השנייה בחלון ההעברות של ינואר, שגם בו בחרו בחיפה להסתפק בחומר הקיים הבינוני שלהם בחלק הקדמי.

מדיניות השכר הנוקשה של חיפה ידועה וברורה. לא משלמים לישראלים צעירים מעל 120 אלף דולר נטו בעונה (אפילו אם קוראים להם טוטו תמוז, אחד שהיה קרוב בקיץ לחיפה אבל בסוף העדיף את הכסף הגדול של הפועל). זה בסדר גמור ואולי מבטיח את קיומו הכלכלי של המועדון לאורך זמן. אבל יש למדיניות הזאת חסרון ברור: מחקרים רבים כבר הוכיחו את הקשר בין שכר שחקנים להצלחות על המגרש. פרופסור סטפן סיזמנסקי, כלכלן ספורט מבית הספר הלונדוני לעסקים CASS, בדק את נתוני השכר של כלל הקבוצות בשתי הליגות הבכירות באנגליה בין השנים 1998 ל-2007, ומצא קורלציה של 89% בין רמת המשכורות של המועדונים, לבין המיקום הסופי שלהם בליגות.

לחיפה יש את מחלקת הנוער הטובה בארץ, ותענוג לראות את כמות שחקני הבית שלה שמשתלבים בהצלחה בקבוצה הבוגרת. אבל הפרויקט הזה לא יכול לבוא על חשבון רכש - כי אפילו מחלקת הנוער הטובה ביותר לא מסוגלת לגדל 11 שחקנים מצוינים בדור אחד. בשנים שיש כאן כל מיני גולדהארים, גאידמקים וטביבים שגוזלים מחיפה את כל הישראלים הטובים הפנויים בשוק, חיפה תמיד תהיה כמו ריאל מדריד שמסתכלת בערגה על הברצלונות של הליגה.

***

את העובדה שחיפה רשמה אתמול רק את ההפסד השני שלה העונה, אי אפשר לקחת ממנה. אבל בואו לרגע נשחק במשחק ה"מה היה קורה אילו". מה היה קורה אם הפועל תל אביב לא היתה משחקת בצ'מפיונס ליג השנה, מפעל שאפקט השחיקה שלו על היכולת של הקבוצות הישראליות כבר הוכח (אף ישראלית עוד לא הצליחה לקחת אליפות בעונה שבה שיחקה בצ'מפיונס). בתקופה שהפועל עדיין שיחקה במקביל באירופה העונה, היא רשמה רק 64% הצלחה, כולל שלושה הפסדים. אחרי שהיא סיימה את חלקה בשלב הבתים של האלופות, עלו אחוזי ההצלחה שלה ל-87% (עם 0 הפסדים). חיפה, לעומת הפועל, השתחררה מ"המטרד" האירופי כבר באוגוסט, אחרי שעפה מהליגה האירופית.

קחו את תוצאות שני המשחקים העונה בין חיפה להפועל. קחו את פערי הרמות הניכרים בנתוני הכיבושים של שתי הקבוצות. קחו בחשבון את אפקט ההשתתפות במפעלים האירופים. חברו את כל אלו ביחד, ותבינו שהפער הזעום בטבלה בין חיפה להפועל הוא לא יותר מעיוות סטטיסטי שעוד יתיישר ב-11 המחזורים שנותרו עד סוף העונה.