סכנת המרי הפייסבוקי

המושג "מהפכת הפייסבוק", שטבעו הפרשנים למהפכה במצרים, מניח כי גל ההתקוממות האזרחית הוא ביטוי לקדמה שהביאו האינטרנט והרשתות החברתיות לחיי מיליונים.

עם זאת, חשוב לשים לב לתהליכי העומק שמחוללת חדירת האינטרנט לכל תחומי החיים. תהליכים אלה עתידים להשפיע הן על המשטרים הטוטליטריים והן גם על המציאות הפוליטית בדמוקרטיות הליברליות, ואין ביטחון שהם יובילו למימוש החזון החברתי שהמפגינים והפרשנים כה ציפו לו.

לאינטרנט יש תפקיד חשוב במרי האזרחי שאנו עדים לו. ראשית, הרשת השפיעה על עיצוב דעת הקהל. פרסומי וויקיליקס על שחיתות המשטר בטוניסיה הציתו את זעם ההמון. פרסומים אלה לא היו מגיעים לידיעת הציבור במשטרים טוטליטריים, שלהם שליטה מלאה באמצעי התקשורת.

שנית, הרשת סייעה למפגינים להתארגן כ"המון" בלי שיזדקקו למנגנון ארגוני מסודר לצורך תיאום מועדי ההפגנות ומיקומן, לשם גיוס משתתפים וכדי לפעול יחד ללא היכרות מוקדמת או הירארכיה מוגדרת בין המשתתפים.

ואולי חשוב מכך, חברים בקבוצות בפייסבוק סיפקו את התמיכה החברתית וחוויית הביחד המשכרת שהעניקה רוח גבית להפגנות וסייעה להתעצמותן.

עם זאת, טכנולוגיה הייתה, ותהיה תמיד, גם אמצעי שליטה. גם אם ממשלות אינן יכולות "להוריד את השלטר" של האינטרנט באופן מוחלט, כפי שהוכח במצרים, יש להן עדיין שליטה רבה על זרימת המידע למדינה וממנה. אפשר באמצעים פשוטים לעקוב אחרי הפרט, ולאסוף מידע על הקשרים החברתיים, ההיסטוריה האישית, ההרגלים והדעות של כל אחד מאיתנו.

הסכנה שרשת האינטרנט תגויס לצורכי שליטה גדולה במיוחד בשל האתגרים העומדים כיום בפני ממשלות. הדבר נובע מ-3 סיבות עיקריות. הראשונה, שה"המון", גם בעידן הפייסבוק, מתקשה למשול.

"חוכמת ההמונים" שזכתה בעידן האינטרנט לעדנה, יצרה הזדמנויות חדשות לפעולה משותפת בפיתוח תוכנה חופשית, בכתיבת האנציקלופדיה הפופולרית ויקיפדיה, בפיתוח חידושים מדעיים, בדירוג מוצרים ואתרי אינטרנט ובמודלים חדשים לייצור באמצעות ההמון crowdsourcing.

אבל חוכמת ההמון עשויה להתאים לסוג מאוד מסוים של פעולות: סילוק הרודן, החלטת גינוי, הטלת חרם, עצירת תוכנית להקמת מפעל מזהם או ביטול גזרות כלכליות. במקרים אלה המסר פשוט, הפעולה המשותפת ממוקדת מטרה, אין צורך לתעדף או לאזן בין אינטרסים אישיים צרים, תפיסות עולם שונות וערכים סותרים.

מצד שני, כל ממשל נדרש להתמודד עם אתגרים אלה בדיוק. במשטרים שהתפרקו מנכסיהם נותר ואקום מסוכן, שה"המון", צודק ככל שיהיה, אינו יכול למלא. בוואקום שנוצר קיים יתרון בולט לגופים המאורגנים יותר: הצבא, האחים המוסלמים, או כל התארגנות פוליטית בעלת מבנה מתפקד.

סיבה שנייה לדאגה היא ששלטון חפץ חיים יידרש לפתח אמצעי שליטה אפקטיביים יותר. ככל שהשימוש ב"טכנולוגיות של חופש" נעשה נפוץ יותר וזמין יותר להמונים, כך נדרשים אמצעים מתוחכמים יותר, וחודרניים יותר, על מנת להתמודד עם האתגרים החדשים.

האמצעים הסלולריים, הבלוגים והמסרונים שסייעו בארגון ההפגנות לאחר כישלון האופוזיציה בבחירות באיראן, גם שימשו את המשטר לאיתור מתנגדיו ולחיסולם.

גורמי אכיפת החוק משתפים פעולה עם ספקים כמו גוגל, פייסבוק, נוקיה ואמזון. הצנזורה שמטיל המשטר בסין באמצעות גוגל או הלחץ הכבד שהטיל ממשל אובמה על פייפל ואמזון, לנתק את השירותים לוויקיליקס, מדגימים את הסכנות שבשיטור מסוג זה באמצעות ידו הארוכה של תאגיד רב-לאומי. פעולות אלה עלולות לחמוק מביקורת שיפוטית.

סיבה שלישית היא החשש מעוצמת ההמון. היחלשות המדינה והתאגיד, והתעצמות כוחו של ההמון, מבשרים על עליית כוח חדש, וליתר דיוק חזרתו של כוח ישן מתקופות אפלות יותר.

עליית כוחו של ההמון ככוח המשפיע על מקבלי החלטות, והיחלשות מנגנונים ממתנים בחברה האזרחית, עלולות לאיים גם על תהליכים דמוקרטיים בעולם המערבי. ההמון עלול להפוך לכוח דורסני הנוהג כרודן בזירה שאיננה מחויבת לזכויות האדם והאזרח.

לכן, ההתלהבות ממהפכת הפייסבוק צריכה להיות מלווה בדאגה. התחזקות ההמון מחייבת הבנה של האיומים החדשים על החירות במאה הזו. ארגז הכלים החוקתי שפותח כדי להבטיח את זכויות האזרח במאה ה-20, יידרש לעבור התאמה למרחבים החדשים שבהם מתנהלת הפעילות הפוליטית.

הכותבת היא דיקנית הפקולטה למשפטים וראש המרכז למשפט ולטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה.