קשה להתמודד עם המיומנות של האמריקנים בכל הקשור להפקת טקסי פרסים, במיוחד פחות מיממה אחרי האוסקר, ובכל זאת צריך לעשות את המיטב עם מה שיש. כך התקיים אמש, בבית ציוני אמריקה בתל-אביב, טקס חלוקת פרסי אקו"ם ליוצרים המצטיינים של השנה בתחום המוזיקה. במקום אקדמיה התבקשה ועדת מומחים שכללה את חיים אוליאל, דניאל סלומון, גל אוחובסקי, יואב יצחק ועופר מאירי לחרוץ את גורל אמני ישראל. במקום אן האתאווי וג'יימס פרנקו הנחה אורי גוטליב. גם תופעות הלוואי הקבועות, כמו קיום הטקס באולם המכיל הרבה פחות מושבים ממוזמנים, נאומים ארוכים כאורך הגלות (איפה מגבלת 30 השניות של האוסקר כשבאמת צריך אותה), וכמובן אמנים שלא טרחו להגיע ושלחו את המנהל האישי לקחת את הצ'ק חזרו על עצמן.
הטקס נפתח בהופעתו של צביקה פיק שביצע את "מרי לו", רגע לפני קבלת פרס מפעל חיים בתחום הזמר העברי. "רגעים כאלה הם לרוב הזדמנות לסיכומים", אמר פיק, "העשור האחרון היה היפה בחיי ובקריירה שלי. פריחה שהחלה באירוויזיון 1998 עם 'דיווה', המשיכה במחזמר 'מרי לו' בתיאטרון הבימה וממשיכה באינספור הופעות בארץ ובחו"ל. לי אין זמן לסיכומים. יש לי תוכניות לעתיד. עוד הופעות, שירים חדשים והלחנת מוזיקה לסרטים בחו"ל".
היוצר-זמר אביהו מדינה לא הסתיר את התרגשותו כשהעניק פרס הוקרה למלחין ולמשורר אהרון עמרם על פועלו רב השנים לשימור המורשת המוזיקלית של יהדות תימן, שכללה הקלטה מחודשת של כל סידור התפילות בנוסח העדה, אותה כינה: "מלאכת קודש לא פופולארית".
אלברשטיין לנצח
אמיר דדון זכה בפרס תגלית השנה, והודה לאשתו ולמעריצים שליוו אותו בדרכו הארוכה לאלבום הבכורה. דן תורן קיבל את פרס עידוד היצירה למחבר, והודה על העזרה בהקלטות אלבומו החדש "מתחת לרדאר". יהודה פוליקר, זוכה פרס מלחין השנה, והצמד סאבו וקותי (רונן סאבו ואופיר יקותיאל) שזכו בפרס המעבדים המוזיקליים נעדרו כאמור מהאירוע. אברהם טל דווקא הגיע, וביצע את להיטו הגדול "אורות" שנבחר כשיר השנה. התמלילן יוסי גיספן זכה בפרס מחבר השנה, ובנאום התודה לא שכח לעקוץ את מבקרי המוזיקה המרבים להשתלח ביצירותיו. "אמשיך להשתמש במילים 'אני אוהב אותך' בכל הגרסאות האפשריות מסיבה פשוטה", אמר גיספן, "הרבה יותר קל לשנוא מאשר לאהוב, אבל רק אם נדע לאהוב איש את רעהו יהיה עתיד למדינה הזו". כשחקן חיזוק לטענותיו הופיע אייל גולן, בלהיט הענק "מי שמאמין" פרי עטו של גיספן, שעורר לחיים קהל שכבר היה רדום למדי.
ועדיין, רגע של ריגוש אמיתי העניקה זמרת-יוצרת אחת ויחידה: חווה אלברשטיין, שזכתה בפרס מפעל חיים אותו יועדה לקבל כבר בשנה שעברה, אך משום מה נדחתה זכייתה לטקס הנוכחי וכך נאלצה לחלוק את הכבוד עם צביקה פיק. חברה הקרוב, הבמאי צדי צרפתי, העניק לה את הפסלון ואמר: "כאשר שמעתי את חווה לראשונה ידעתי שמצאתי זמרת המיישרת קו עם האיכויות של המבצעות הגדולות שהערצתי בחו"ל, כמו אידית פיאף. חווה לא מפחדת לשנות ולהתחדש כל הזמן, וגם כיום כאשר אני שומע שיר שלה ברדיו אני עוצר הכול ומקשיב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.