לפני חמישה חודשים קטפה חברת פרוביג'נט את המקום הראשון בתחרות הסטארט-אפ המבטיח של "גלובס". לרגל האירוע, התראיין דן חרש, המנכ"ל והמייסד, ואמר אז כי "אנחנו נמצאים כבר עשור בשוק, יש לנו פטנטים ולקוחות וקשה לראות עוד חברה שנכנסת היום ומתחילה מאפס מבלי לבצע רכישה".
השאלה הבאה התבקשה: האם פרוביג'נט על הכוונת של אחת מענקיות השבבים? חרש השתתק, שקל מילים, והתחמק באלגנטיות מתשובה ישירה. בדיעבד, הוא ידע למה. ל"גלובס" נודע כי חברת פרוביג'נט (Provigent), שמפתחת שבבים להעברת תקשורת אלחוטית ברשת הסלולרית, מנהלת כבר מספר חודשים מו"מ למכירתה בסכום של 300-400 מיליון דולר. השיחות החלו על רקע היערכותה לקראת הנפקה בנאסד"ק.
ההערכות הן כי עיקר המו"מ מתנהל מול חברת ברודקום, אם כי חברות נוספות עשויות להיות בתמונה, כאלה שיש להן עניין במרחב הסלולרי, כגון מארוול או קוואלקום. מפרוביג'נט נמסר בתגובה כי "החברה אינה מתייחסת לשמועות".
נהנים מהגידול בסמארטפונים
מעט יותר מעשור עבר מאז הוקמה פרוביג'נט על-ידי חרש וגיא רשף. החברה פועלת בתחום החם ביותר במרחב הציוד לרשתות התקשורת הסלולריות - צוואר הבקבוק שבין האנטנות לליבת הרשת - ומפתחת שבבים שמשמשים כמעין מודם לניתוב ולהעברת נתונים.
זהו המיקום שבו "נתקעים" גם המשתמשים הכבדים של הסמארטפונים, מה שכופה על ספקיות שירותי התקשורת הניידת מסע הצטיידות אינטנסיבי. פרוביג'נט נהנתה מהגידול בפעילות, ואת 2010 היא סיימה עם מכירות של 40 מיליון דולר - צמיחה שנתית של 60%, והיא רווחית כבר שנה וחצי.
במידה שהחברה אכן תימכר, הרי שמבחינת משקיעיה יהיה זה החזר מכובד על ההשקעה, כזה שלא טריוויאלי לראות בחברות סטארט-אפ בתקופה האחרונה.
לאורך השנים, הושקעו בחברה 55 מיליון דולר על-ידי הקרנות פיטנגו, סקויה, גלובספאן, מגמה, אסנד טכנולוג'י ודלתא ונצ'רס. מלבדם, משכה פרוביג'נט גם כמה משקיעים פרטיים בולטים מתחום התקשורת והשבבים: את ד"ר אנדרו ויטרבי, מייסד חברת קוואלקום; ריי סטאטה, מייסד חברת Analog Devices; וכן את ג'ורג' גילדר, איש ההשקעות.
בעלי המניות רוצים גם נאסד"ק
החזון של חרש, לפחות עד הכניסה שלו לשיחות עם ענקיות התחום, היה דווקא לבניית חברה גדולה, שתוביל את התחום שבו היא פועלת. אך היה לו גם חזון נוסף, לבנות חברה שמבוססת על ידע מתמטי רחב ואלגוריתמים, ומהבחינה הזו החיבור לברודקום או לקוואלקום נראה טבעי.
בראיון ל"גלובס" אמר לאחרונה חרש כי "המייסדים של ברודקום או קוואלקום הם מומחים באלגוריתמיקה. זה המודל של פרוביג'נט - מה שחברות השבבים הללו עשו בשווקים שלהן, אנחנו משחזרים בשוק שלנו".
ואכן, דירקטוריון פרוביג'נט מתלבט כבר תקופה ארוכה לגבי הכיוון המועדף להתפתחות. בחודשים האחרונים מתנהל דיון בקרב בעלי המניות אם כדאי לחברה לצאת להנפקה בנאסד"ק השנה או בשנה הבאה, או שמא להסתפק ברכישה מכובדת, כזו ששווה כמה מאות מיליונים. בעקבות כך, נמצאת החברה בתקופה האחרונה מתחת לרדאר בכל הקשור למהלכים פיננסיים-אסטרטגיים.
וכך, במהלך המחצית השנייה של 2010 עמדה פרוביג'נט בפני התלבטות אמיתית בנוגע להנפקה. חרש אמר בנושא בסתיו 2010: "יש היום אי ודאות גדולה, ואני לא יודע מה יקרה. אנחנו לא רוצים לעשות צעד של הנפקה בעת שהשוק עדיין לא מוכן". מאז תחילת 2011 ניכר כי האווירה סביב שוק ההון האמריקני השתנתה, ונראה כי חלון ההנפקות נפתח עבור החברות המתאימות.
בפרוביג'נט נזהרו במשך השנים מלספק פרטים על לקוחות החברה ועל פרטי המכירות. על-פי הערכות, לחברה יש מספר לקוחות מרכזיים, ובראשם ענקית ציוד התקשורת הסינית Huawei ואחריה, בהפרש ניכר, סרגון הישראלית. מלבד זה, מוכרת החברה למספר ספקיות ציוד התקשורת האחרות, כגון אריקסון ואלקטל-לוסנט.
דירקטוריון החברה, שצריך לקבל את ההחלטה באיזה שביל להתקדם, כולל משקיעים מנוסים כגון חמי פרס, בני הניגאל ומודי רוזן, מהקרנות פיטנגו, סקויה ומגמה. לצידם, אפשר למצוא את ג'ונתן סיליג ממייסדי חברת אקמאי, והיום מנהל קרן גלובספאן. כולם עברו כברת דרך ארוכה בשוק התקשורת.
החיבור עם ברודקום או מארוול, במידה שיצא לפועל, אינו טריוויאלי. לחברות אלה, שמספקת שבבים להתקני מחשוב ותקשורת, אין פעילות בתחום ציוד התקשורת לרשתות הסלולריות. עם זאת, הן בקשר קרוב לחלק ניכר מספקיות ציוד התקשורת הגדולות שהן לקוחות או לקוחות פוטנציאליים של פרוביג'נט.
ברודקום, לפחות, הייתה פעילה מאוד בישראל ובעולם בשנה האחרונה. הרכישה הגדולה שביצעה החברה היא של מפתחת שבבי התקשורת לדור הרביעי Beecem, תמורת 360 מיליון דולר. בישראל ההספק של ברודקום עומד על שתי רכישות עד כה בתוך פחות מחצי שנה: פרסלו, שנרכשה באוקטובר תמורת 86 מיליון דולר, ו-Sightic Vista שנרכשה ב-10-20 מיליון דולר. עד היום ביצעה ברודקום 7 רכישות בישראל.
אפקט האייפון סוחף את פרוביג'נט
כ-8 מיליארד דולר - זהו היקף שוק הציוד לרשתות התמסורת, שאחראיות על העברת הנתונים מהאנטנות הסלולריות אל ליבת הרשת. על השוק הזה מסתכלות היום כמעט כל חברות ציוד התקשורת הגדולות.
אטרקטיביות התחום, שנראה מרחוק כאחד מהאפורים ומהמשעממים בעולם הטכנולוגי, נגזרת ישירות ממה שנקרא "אפקט האייפון" - ההשפעה של צריכת נתונים מוגברת על-ידי משתמשי הטלפונים החכמים, ובראשם האייפון של אפל.
הטלפון מבית היוצר של סטיב ג'ובס, מייסד אפל, הוא רק ההתחלה. במשך השנים הקרובות תעבור חלק גדול מצריכת הנתונים למכשירים הניידים על חשבון המחשב והטלוויזיה בעבודה ובבית.
ההיערכות לכך כוללת בראש ובראשונה מכשירים שמתאימים עם תשתית חומרה ותוכנה. אך לצד רוחב הפס הגדל, נדרשות ספקיות שירותי הטלקום לספק גם יכולת להעביר את הנתונים במקצבים גבוהים ממה שהיה מקובל עד לפני כמה שנים - ולא הרבה - כאשר טלפון נייד סיפק שיחות בלבד.
לשוק העצום והמבטיח הזה נכנסה פרוביג'נט וכן רבות מספקיות ציוד התקשורת. רוב החברות עדיין מייצרות את השבבים להתקני העברת הנתונים בתוך הבית, כלומר כחלק מהציוד שכולל את רובו של השוק.
פרוביג'נט היא הספקית היחידה של שבבים ייעודיים לצורך העברה מהירה של נתונים לקראת העידן החדש של הרשתות האלחוטיות. החברה מאמינה כי בקרוב ההשקעה שלה והמיצוב בשוק יעשו את העבודה, ויהפכו אותה למובילה בתחום ענק של מיליארדי דולרים. השאלה היא אם היא תגיע לשם כחברה עצמאית או עם גב של אחת מהגורילות של התחום.
האקזיטים הגדולים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
