כ-5,000 שקל משלמת משפחה ממוצעת בישראל בשנה עבור אגרות ממשלתיות בסיסיות - מבלי לחשב עלויות משתנות בהן שירותים ופעולות במשרד הפנים.
האם כל האגרות האלה לגיטימיות, האם כולן הכרחיות, והאם יש רציונל מתקבל על הדעת בקביעת גובה התשלום?
הפסיקה האחרונה של בג"ץ מעלה שורה של תהיות, וייתכן כי תהווה סנונית ראשונה המבשרת על התנגדות של האזרחים להמשיך ולשלם את אלפי השקלים האלה באופן אוטומטי.
מדובר בעתירה נגד עיריית חולון בגין גביית אגרת שמירה בארנונת התושבים. בית המשפט הורה להפסיק את הגבייה הזאת, ונתן את האות לגל עתירות נגד רשויות שונות הגובות אגרת שמירה.
וזה לא המאבק היחידי: האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ נגד אגרת הנפקת דרכון שאבד, העומדת כיום על 685 שקל, כאשר בתחילת המאבק עמדה על לא פחות מ-1,000 שקל. הסכום המנופח שעודכן ב-2008 בא במטרה להרתיע ומגלם קנס למאבדי הדרכון.
עובדה זו עוררה את זעם האגודה, שטענה כי רכיב של קנס או גורם הרתעה באגרה הוא פסול: "משרד הפנים אינו מוסמך להעניש את אזרחי ישראל, שדרכוניהם אבדו או נגנבו", מנמק עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח.
בשונה ממיסוי, הכולל תכליות נוספות ואינו מותנה בהענקת שירותים בתמורה, אגרה ממשלתית חייבת לבוא בזיקה לשירות. האגרות אגב עוברות לקופת המדינה ולא לתקציבי המשרדים הגובים אותם.
רשויות מקומיות: אגרות בתוך ארנונה
בנוסף לתשלומי הארנונה שגובות הרשויות המקומיות מהתושבים בפיקוח של משרד הפנים, הן גובות לא פעם גם אגרות שמירה לטובת סיירות עירוניות ושירותי אבטחה.
כאמור, לאחרונה קבע בג"ץ בעתירה נגד עיריית חולון כי מדובר בגבייה אסורה, ואסר עליה להמשיך בזאת. ההחלטה תיכנס לתוקפה בינואר הבא כדי לאפשר למשרד הפנים לבחון אמות-מידה לנוסח מתוקן של חוק העזר (שנוסח בימי האינתיפאדה בשנת 2000). מובן שלהכרעה זו השפעה על רשויות אחרות בהמשך לגל עתירות שהגישו תושבים בעת האחרונה.
אגרת השמירה משתנה בין הרשויות: במודיעין ובמכבים-רעות היא עומדת על כ-40 שקל לחודשיים לבית מגורים או לדירה, ועל כ-30 שקל בכפר-סבא ובאשדוד. במילים אחרות, התושבים באזורים האלה משלמים 180-240 שקל בשנה על סוג של מס שלא ברור אם הוא חוקי. בעקבות הפסיקה, חלק מהרשויות כבר הכריזו כי יחדלו מגביית האגרה, בהן עיריית הרצליה.
מי זכאי להנחה?
גמלאים, משפחה חד-הורית, נכי צה"ל. גם משפצי דירות זכאים להנחה בארנונה כאשר מדובר על מבנים בהם חל שיפוץ רחב ולא ניתן להתגורר בנכס. גם נכס ריק יכול לקבל פטור חד-פעמי למשך חצי שנה.
גם כלב עולה
אם ידידכם הטוב ביותר הולך על ארבע ונובח, גם הוא מחויב באגרה שנתית: רישיון לכלב לא מעוקר עולה 117 שקל. אגרת חיסון עולה 27.5 שקל. רישיון לכלב מעוקר עולה 36 שקל, ו-13.5 שקל לאגרת חיסון.
40-30 שקל - אגרת שמירה (בארנונה)
חינוך: חינם בתשלום
אגרות חינוך הם תשלומי חובה שנקבעו על-ידי שר החינוך, והן אמורות לכסות חומרי מלאכה ולימוד ופעילויות במסגרת בית-הספר.
אגרות נוספות לתלמיד כוללות ביטוח תאונות אישיות (34 שקל) ואגרת שירותי בריאות השן לכיתות א'-ט', 30 שקל לתלמיד, (בהתאם לרשויות המקומיות בהן ניתן השירות בפועל) - ההיטל מכסה בדיקה שנתית וחינוך לבריאות השן על-ידי שיננית. שימו לב כי גם אם תסרבו לקבל את השירותים הללו - תשלום האגרה הוא חובה.
סכומים אחרים המותרים לגבייה הם בגדר רשות - אולם עשויים למנוע מהתלמיד לקחת חלק פעיל יחד עם חבריו: סל תרבות שמחירו עולה עם גיל התלמיד: 79-176 שקל, השאלת ספרי לימוד: 280 שקל, מסיבות כיתתיות: 24 שקל ועוד.
בית-הספר רשאי לגבות תשלום נפרד עבור טיול שנתי בהתאם לגיל: מ-101 שקל ליום אחד (כיתה א') עד 616 שקל ל-3 ימי טיול (יב').
גובה האגרה עולה עם הגיל. סך כל הגבייה שמתיר משרד החינוך, בהתאם לחוזר מנכ"ל שמפורסם מדי שנה נע מ-571 שקל לתלמידי א'-ב', עבור ב-722 שקל לתלמיד כיתה ה', 1,057 שקל לתלמידי ז'-ח' ועד 1,363 שקל לתלמידי כיתות יב'.
הורים שלהם יותר מתלמיד אחד בבית-הספר זכאים להנחה (5% על הילד השני).
1,363-571 שקל - אגרות חינוך
64 שקל - ביטוח מקיף ובריאות השן
משרד התחבורה: אגרות לרכב ולנהג
כאילו לא די במחירים האסטרונומיים של המכוניות בארץ, שחלקם הגדול מורכב למעשה ממס שמטילה על המדינה, וכאילו לא די במחירי הדלק שמגלמים גם הם מס גבוה של קרוב ל-50% על כל ליטר דלק, חולבת המדינה את הנהגים באמצעות שתי אגרות נוספות שגובה משרד הרישוי, האחת לנהג והשנייה לרכב: חידוש רישיון נהיגה ל-10 שנים - 404 שקל (מתעדכן מידי שנה ב-1 באפריל), וחידוש רישיון רכב.
כאן מדובר באגרה שנתית גבוהה במיוחד, שמחירה יורד ככל שוותק המכונית על הכביש עולה. טבלת התעריפים מסועפת, והמחיר הנפוץ הוא כ-1,500-2,000 שקל, כאשר בקיצון הטווח נע מ-670 שקל עד 4,228 שקל לשנה.
לאן הולך הכסף?
במשרד התחבורה מדגישים כי אגרת הרישוי השנתית כוללת בתוכה תשלום על השימוש בתשתיות, אחזקתן ופיתוחן, והיא נועדה לתת מענה למגוון העלויות של השימוש בכלי רכב באופן כוללני.
איך לקבל הנחות?
50% הנחה עבור הנפקת רישיון נהיגה או רישיון לרכב מוענקים למי שלא יגיע למשרדי הרישוי. ההנחה ניתנת עבור ביצוע השירות טלפונית ובאמצעות עמדות שירות אוטומטיות, כך שעבור השירות ייגבה 27 שקל ולא 52 שקל.
הנחות למילואימניקים: חידוש רישיון נהיגה ל-10 שנים ב-10 שקל בלבד, במקום 404 שקל. בהתאם לזכאות שקובע צה"ל, הנחות בגובה 55-165 שקל עבור חידוש רישיון רכב.
404 שקל - חידוש רישיון נהיגה
4,228-670 שקל - חידוש רישיון רכב
משרד הפנים: אל תאבדו את הדרכון
לפני כשנתיים עדכן משרד הפנים את תעריפיו: כך שעבור חידוש דרכון שאבד ננקב סכום מופרז של 1,000 שקל, שירד בהדרגה ל-685 שקל (לעומת 400 שקל הסכום הקודם), אגרת דרכון רגיל לבגיר היא 265 שקל, ועבור שינוי שם נשלם אגרה חדשה יחסית בגובה של 105 שקל.
העתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בעניין אגרת חידוש דרכון שאבד עודנה תלויה, בשל הדרישה להוריד את רכיב הקנס גם מהסכום הנוכחי.
המעניין בעתירה הוא שמשרד הפנים מודה כי הסכום הנקוב מגלם קנס, ומכאן נובעת הבעייתיות.
"אגרה אמורה לשקף את עלות השירות, והדיון סובב סביב הסמכות של משרד הפנים לנקוט בענישה. היות ובית המשפט כבר פסק כי יש להוריד את הרכיב העונשי מהקנס, אני אופטימי". אומר עו"ד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, וממליץ לאזרחים שאינם חייבים בחידוש דרכון כעת להמתין עד להכרעה.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי האגרה אינה משקפת את מחיר השירות "אחד לאחד", כי אם את אופי השירות. "מחד, עלות גבוהה יותר נגבית בגין שירותים חריגים ומיוחדים, לרבות הנפקת דרכון במקום דרכון שנגנב/אבד, הנפקת דרכון בשירות חריג בנתב"ג וכו'. מאידך, ניתנות הנחות בעלות הנפקת הדרכון לבגיר אשר ישלם באמצעות אתר האינטרנט או הדואר".
איך לקבל הנחות?
בכדי להקל על העומס במשרדי הממשלה מעודדים את הציבור להשתמש בשירותים המקוונים שלא רק חוסכים זמן אלא גם כסף: משרד הפנים מציע הנחות על שירותים בהם הארכת תוקף דרכון ב-230 שקל (במקום ב-265 שקל).
685 שקל - הנפקת דרכון שאבד
אגרת טלוויזיה: גם למי שאין טלוויזיה
מימון השידורים הציבוריים באמצעות אגרה היא שיטה הנהוגה במדינות רבות באירופה וגם בישראל. אגרת הטלוויזיה עומדת על 379 שקל לשנה. אגרת הרדיו בסך 120 שקל נגבית דרך רישיון הרכב.
האגרה קיבלה לאחרונה תפנית מעניינת, לאחר שבחוק ההסדרים עודכן כי תיגבה גם ממי שאינו מחזיק מכשיר טלוויזיה בביתו תחת הנימוק לשינוי בהרגלי צפייה, ובמילים אחרות - עבור מי שמנצל את פלטפורמת האינטרנט לצפייה בתכנים.
ומה באשר למי שמחזיק מחשב ביתי אולם לא צופה בתכני טלוויזיה? כאן מתעוררת בעייתיות, משום שהתיקון לחוק אינו מגדיר את הרגלי הצפייה או את המכשירים החייבים באגרה ומשאיר את הגביה לשיקול-דעתו של שר התקשורת.
מאבקים להפחתת גובה האגרה לא צלחו. במועצה לצרכנות מודעים לחשיבות השמירה על רשות השידור, אולם מדגישים כי הציבור שבע מהבטחות להפחתה באגרה. לפני חודשיים אף פנה מנכ"ל המועצה, עו"ד אהוד פלג, לשר האוצר בדרישה לקבע את סכום האגרה ל-13 השנים הבאות.
האגרה אמורה להבטיח כי רשות השידור תעביר תכנים אובייקטיביים שאינם מושפעים משיקולים כלכליים באמצעות שידורי קול ישראל והערוץ הראשון. אולם, העלאת האגרה לצורך מימון רפורמות ברשות השידור היא "פסולה ועלולה להשריש את הנוהג בו תמיד ניתן לשלוח יד לכיס הציבור כאמצעי ראשון למימון מצד רשות שלטונית", כך לפי עו"ד פלג.
משרד התקשורת בוחר שלא לקיים את הערוץ הראשון מהכנסות פרסומיות ומסחריות. השימוש המסחרי המזערי הנהוג כיום הוא באמצעות נותני חסות לשידורים.
סיבה אחרת שהאגרה מעוררת התנגדות בציבור היא משום שפחות מ-10% מהכנסותיה מועברים לטובת תכנים. סיבה אחרת לאנטגוניזם שמעוררת האגרה היא עידן הטלוויזיה הרב-ערוצית וזכות הבחירה בערוצי הצפייה.
379 שקל לשנה - אגרת טלוויזיה
120 שקל לשנה - אגרת רדיו
מים: מס עקיף?
אגרת המים, שעליה נשפכו נהרות של מילים, עלתה בעקבות היטל הבצורת ואופן החישוב לפי צריכת המים של מספר הנפשות בבית. עקב השינוי באופן החישוב, צרכנים רבים מלינים על קפיצה בחשבונות המים שאינה משקפת שינויים בהרגלי הצריכה.
במועצה לצרכנות סבורים כי על המדינה לקחת על עצמה מימון חלק מעלויות אספקת המים. "המשך הטלת עלויות אלה על הצרכנים הביתיים, במקום לממן מתקציב המדינה, מהוות משום מיסוי שלא באמצעות מערכת המס, ופוגעות בעיקר בצרכנים מהמעמד הבינוני והנמוך, אשר הנטל עליהם בדרך של מיסוי ישיר היה קטן יותר מאשר הנטל של מימון באמצעות התעריף", אומרים במועצה.
אינפו: תשלום אגרה