ניתוח "גלובס": הסדר החדש הצפוי בשוק התקשורת

אם יש בשורה בוועדת חייק, זו הבשורה שמשנה את השיח בשוק התקשורת. במידה רבה ועדת חייק מהווה תיקון לוועדת גרונאו האחרונה, ועדה שהשפעתה על השוק הייתה זניחה, שלא לומר מעבר לכך. הוועדה הצליחה בתוך כשנה, וזה ההישג של חייק, להוביל שינוי באופן שבו השוק יעבוד מקצה לקצה. עדיין אי אפשר לברך על המוגמר, כי יש לא מעט סכנות בדרך, אבל הכיוון ברור ושיתוף הפעולה עם כחלון הדוק, ולכן בתוך כמה חודשים ספורים תוכרז מדיניות חדשה שתשנה את שוק התקשורת לשנים קדימה.

בראש ובראשונה, גיבושן של קבוצות התקשורת וביטול ההפרדות המבניות יאפשרו לצרכנים לקבל מכל אחת מקבוצות התקשורת שייווצרו את כל שירותי התקשורת. כמו שהוט מספקת היום חבילת טריפל פליי, ובהצלחה רבה, אמורות כל קבוצות התקשורת לספק במקביל חבילה דומה, ואף יותר. המשמעות היא שהפיקוח על המחירים עובר מפיקוח על המחירים לצרכנים, לפיקוח על המחירים הסיטונאיים. על הנייר זה נשמע נהדר ומבטיח אבל צריך לחכות ולראות כיצד יבוצע הפיקוח על המחירים הסיטונאיים. זוהי שאלת השאלות, ולמען האמת ועדת חייק, בשימוע שתפרסם, לא מתייחסת יותר מדי לעומק לסוגיה זו. הוועדה החליטה להשאיר את הדיון על מהות הפיקוח לסוף, כלומר היא רוצה לשמוע מה רוצים המפעילים, ורק לאחר מכן היא תגבש את עמדתה.

זוהי נקודה קריטית, כיוון שמהות ההסדרה החדשה היא הפיקוח על מחירי השירותים שמוכרת בזק למפעילים שמשתמשים בשירותיה. הם תמיד יימצאו בנקודת נחיתות, כיוון שהם צריכים לשלם עבור התשתית שהם ירכשו מבזק כדי להתחרות בה. ברור, לפיכך, שהמחיר שבו בזק תחויב למכור את שירותיה יצטרך להיקבע בצורה תקיפה ועם מעורבות מאד גדולה של הרגולטור, שכן בזק הולכת להרוויח בענק מהחלטות הוועדה, והתמורה שהיא תיתן צריכה להיות בהתאם.

מטרת ההפרדה המבנית

הערה על ביטול ההפרדה המבנית הצפוי. ההפרדה המבנית באה לשרת מטרה מסוימת של יצירת תחרות והגדלת מספר השחקנים בשוק בדרך של מניעה מהמונופול לפעול ישירות באותם תחומים. כך, למשל, בזק לא מספקת שיחות בינלאומיות או אינטרנט ישירות ללקוחות כדי לאפשר לחברות ה-ISP (ספקיות שירותי הגלישה) להתחרות בצורה אפקטיבית. הן את המהפך עשו, אבל לשיטתה של הוועדה מוצתה התוחלת שלהם להמשיך ולחולל תחרות. לביטול ההפרדה המבנית יש השפעה אחרת: היא תבטל את האפשרות ליצור הפרדה מבנית בסלולר. הבעיה של שוק התקשורת הישראלי היא לא בשוק הנייח אלא בשוק הסלולרי, ולכן ביטול ההפרדה המבנית בשוק הנייח יחסל לחלוטין את האפשרות ליצור הפרדה כזו שנדרשת וחיונית דווקא בשוק הסלולרי. תומכי ההפרדה המבנית הפסידו את הקרב בעצם. ממשלת ישראל מבטלת אותה ומבכרת מודל של קבוצות תקשורת על פני מספר שחקנים רב יותר. ימים יגידו אם זה טוב או רע.

בזק והוט ינסו לתת מינימום בתמורה לביטול ההפרדה המבנית, וזה טבעי. כבר מתקיימות שיחות בין החברות לוועדה על מבנה השוק הסיטונאי וכו', אבל ספק אם ללא פיקוח זה יעבוד. לקוחות עסקיים רוכשים מגוון שירותים כמו צירי תמסורת, רשתות VPN, שירותי את'רנת (Ethernet) ועוד רבים. מה שאומר שנדרש פיקוח על כל שירות ושירות כזה. פיקוח לא יכול לבוא ללא תמחור העלויות של בזק והוט, ולכן לפקח על כל שירות ושירות כזה זו עבודה סיזיפית שהמשרד יצטרך להפנות לה הרבה משאבים. בהתחשב בזה שהמשרד "לא הצטיין" בפיקוח על מחירי בזק הסיטונאיים, והיכולת של בזק לתגמל לקוחות בצורה "מגוונת" כפי שרק היא יודעת, יוצרים קושי שהוועדה ובעיקר משרד התקשורת יצטרכו להתמודד איתו. לכן ההדרגתיות בהסרת הפיקוח היא חיונית וחייבת להיות מבוססת על פרמטרים ברורים. משהו בסגנון ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו.

עידוד מיזם חברת החשמל

הערה נוספת על מיזם התקשורת של חברת החשמל. המעורבים בפרויקט סבורים שהסיכויים למימושו לא נראים מבטיחים. יותר מדי ביורוקרטיה, יותר מדי עיכובים, ושר האוצר ושר התשתיות מעכבים חתימה על ההיתר. כחלון הוא היחידי שבעצם דוחף את הפרויקט. מיזם חח"י הוא הדבר החשוב ביותר שיכול לקרות לוועדת חייק ולשוק, ולכן הוועדה ממליצה ומייחלת לכך שהוא יתרומם. מיזם חח"י ייצור את האיזון הנדרש כדי להגביר את ההשקעות בשוק, משום שהדבר שהכי מפחיד את פרטנר ואת סלקום זה להיות תלויות בבזק ובהוט. לבזק יש מעט תחרות באופן יחסי בשוק העסקי. העוצמות של החברה והפריסה שלה בכל הארץ מקשות על מתחרותיה, בעיקר סלקום והוט - שכמעט אינה פועלת בשוק העסקי. רק מיזם חח"י יכול ליצור תחרות אפקטיבית לבזק, ומכאן חשיבותו.

השפעה רצויה: טלוויזיה מבוססת אינטרנט

הערה אחרונה נוגעת לעולם ה-IPTV (טכנולוגיה שמאפשרת העברת שידורי טלוויזיה דרך האינטרנט). אחת התוצאות העקיפות של יצירת קבוצות תקשורת תהיה כניסה חזקה של הקבוצות לעולם הטלוויזיה מבוססת האינטרנט. ישראל מפגרת אחר העולם גם בנושא זה. מלבד מיזם ה-VOD של yes, אין בארץ מיזם ראוי ואיכותי של IPTV. זו עוד סיבה קטנה לכך שפרויקט הסיבים האופטיים של חח"י כל-כך חיוני. לכן בסופו של דבר התוצאות בשטח מדברות, וללא מחויבות של שר ומשרד למימוש השינויים הן לא יקרו. לא משנה מה תגיד הוועדה. מה שתלוי ברגולציה ובהחלטות של מנכ"לים וסמנכ"לים לעולם יהיה נתון לגחמותיהם. ומי ערב לנו ששר התקשורת הבא יהיה מחויב להמלצות ועדת חייק או שאחד הסמנכ"לים לא ירצה לסכל רפורמה שהוא לא אוהב? אטיאס מינה את ועדת גרונאו, ומשרד האוצר לא נתן לו לממש את מסקנותיה. לכן, כמו שכבר אמרנו ב"גלובס" כמה פעמים - שני דברים נשארו לכחלון לסיים: מיזם חח"י ומכרזי הסלולר. אח"כ הייאוש ייעשה יותר נוח.

 מפת התקשורת