הבטחה עם סיכון: האוצר בוחן מקדם הבטחת תוחלת החיים

באגף שוק ההון באוצר בוחנים נושאים רבים באופן שגרתי. יש נושאים שנבחנים שם כבר שנים, ואפשר לומר שכמעט באופן קבוע. אחד מהנושאים הללו, שמרכז עבודת מטה באוצר כבר כמה שנים, הוא נושא הבטחת מקדמי תוחלת חיים כבר מיום תחילת החיסכון הפנסיוני בפוליסות של חברות הביטוח. הנושא עלה השבוע לכותרות, וכך גם לפני חודש וחצי, לפני כשנה, לפני כשנתיים ועוד.

על מה בעצם מדובר? הבטחת מקדם תוחלת חיים למבוטחים כבר מיום תחילת החיסכון הפנסיוני לעוד כמה עשורים נפוצה בשוק הביטוח הישראלי, והיא למעשה מהווה סוג של סטנדרט. הבטחת המקדם רלבנטית בעולם של קצבה - וזהו העולם הפנסיוני המקומי.

כשבוחנים את המצב בעולם מגלים שישראל היא היוצאת דופן. בשוק האירופי לא נהוג להבטיח מקדם תוחלת חיים, ובארה"ב ניתן למצוא הבטחה רק בגילים מבוגרים יותר.

על פניו מדובר במוצר המיטיב עם הצרכן, שמקבל גידור סיכונים מסוים בהקשר של אריכות החיים, אפילו אם במחיר גבוה מאוד ביחס לחלופות בשוק הפנסיוני. ואולם, מדובר במוצר שלפחות תיאורטית עשוי להתברר בעתיד כבעייתי הרבה יותר מדי מבחינת חברות הביטוח. האחרונות מכרו בעבר מקדם מובטח של 144, לאחר מכן 166 והיום כבר מעל 210. השינוי משמעותי, והוא עשוי להמשיך בקצב הזה. ואז מה יקרה?

כבר כמה שנים שהאוצר בוחן, שוקל ומתלבט לגבי הבטחת מקדם תוחלת החיים. גם כעת בין היתר נבחנים כמה תסריטים: איסור הבטחת מקדמים בגילאים צעירים אלא רק מגילאי 50 או 60 ומעלה, הגדלת דרישות ההון בגין מקדמים מובטחים, מכירת הבטחת המקדם כריידר | (צעד שתיאורטית ישפר גם את התחרות) וכמובן, הותרת המצב על כנו או איסור טוטלי על הבטחת מקדם תוחלת חיים (לא סביר, אחרי הכול חברות הביטוח עוסקות בגידור סיכונים ובלקיחת סיכונים אקטואריים).

להערכתנו סביר שהחלטה בנושא תתקבל מתישהו אם כי לא בהכרח בטווח הנראה לעין כיום. אבל העובדה שמדובר במאפיין ייחודי לשוק הביטוח הישראלי, ושבמקומות אחרים בעולם מסבירים שאינם יודעים לתמחר את הסיכון במונחים כלכליים, אומרת דרשני.

כך או אחרת, הדעה שרווחה באוצר עד כה הייתה שמדובר בסכנה פחות גדולה משנדמה במבט ראשון. גורם באוצר שעמו שוחחנו בנושא בעבר אמר לנו שהדאגה אינה כה עמוקה, משום שחברות הביטוח מוכרות היום את המקדמים המתאימים לתסריטי המבחן של הסולבנסי 2. כלומר, מי שקונה היום את המקדם המובטח, משלם הרבה, ולפי מקרה קיצון שחריגה ממנו תתרחש רק לאחר שינוי משמעותי במשך החיים הממוצע של האוכלוסייה. בכל מקרה, ההשפעה על ההון של החברות תתרחש רק בקצוות - ורק קפיצה אדירה בתוחלת החיים תביא לפגיעה של ממש בחברות הביטוח, אך היא תלווה בוודאי בשינוי כל מבנה החיסכון הפנסיוני (במקרה כזה קרנות הפנסיה לא יפשטו רגל, אך יחלקו קצבאות נמוכות מאוד ולא מספיקות).

מהצד השני ישנה הסכנה שאם טועים אפשר שתהיה זו טעות שתביא למכה ענפית בעוד כמה עשורים. בסה"כ עד היום לא הייתה לסוגיה זו השפעה ניכרת (מי שיש לו מקדם 144 עשוי לעלות לחברת הביטוח שלו כסף רב מאוד) משום שעד לאחרונה מרבית הציבור העדיף לקחת את כספו בסכום הוני. כיום - וזהו הגורם האמיתי לחשש שנוצר בהקשר של החשיפה הפוטנציאלית הגדולה להתארכות תוחלת החיים - מדובר כבר בעולם קצבתי, וכל מי שחוסך יקבל את כספי החיסכון הפנסיוני בדרך של קצבה. כלומר, בעתיד לא תהיה דרך למוסס את ההתחייבות לתוחלת החיים באמצעות הסתמכות על כך שהלקוח אוהב לקבל את הכסף מיד ובמזומן (אפילו אם מדובר בהרבה פחות כסף).

מי ימכור את המקדם?

כאמור, רעיון נוסף שנבחן באופן זה או אחר, נוגע להוצאת הבטחת תוחלת החיים למעין ריידר חיצוני שעליו משלמים בנפרד. שינוי שכזה יוכל לאפשר, לכאורה, תמחור נכון יותר ושקוף של ההבטחה.

הוצאת הבטחת המקדם לריידר גם תאפשר, לפחות מבחינה תיאורטית, למכור הבטחת מקדם תוחלת חיים גם עבור עמיתים בקופות הגמל - מוצר נחות ביחס לביטוחי המנהלים בהיבטים הביטוחיים שלו (בהתעלם מניהול השקעות או מחיר, המהווים שיקול מרכזי וחשוב ביותר בהחלטה על חיסכון פנסיוני).

אולם מי ימכור את מקדם תוחלת החיים המובטח? אותו גורם שימכור כיסוי לאובדן כושר עבודה, ואלו הן רק חברות הביטוח. הן לא יהפכו לספקיות של חומרי הגמל ההכרחיים שמיוחדים ובלעדיים להן גם למתחרים מבתי ההשקעות. ובכלל - הבעיה במקדמי תוחלת החיים נוגעת לחשש מכך שלא ניתן לתמחר את סיכון התארכות תוחלת החיים בביטחון מספק - וזה לא ישתנה גם אם ההבטחה תימכר כריידר.

בכל אופן, ללא הבטחת מקדם כבר מגיל תחילת החיסכון, פוליסות ביטוחי המנהלים יצטרכו לעבור שינוי של ממש, שלא לומר המצאה מחדש, אחרת הם יהיו סתם מוצרי גמל יקרים עם שם מיתוגי חזק ומוכח.

עוד סיבה לחשוש

התארכות תוחלת החיים מאיימת על יציבות חברות הביטוח לא רק מהיבט הבטחת המקדם, כי אם גם מההיבט של הביטוח הסיעודי. אם האוצר מטפל בסוגיה זו הוא צריך לטפל גם בסוגיית הביטוח הסיעודי.

הסוגיה הסיעודית מורכבת לא פחות מסוגיית הבטחת המקדם, בשל ההשפעות הצולבות של התקדמות הרפואה, שמאריכה חיים ו'מביאה' יותר אנשים לגילים שבהם יהיו סיעודיים, ובמקביל היא גם מאריכה את משך החיים של החולה הסיעודי כסיעודי. כלומר, הרבה יותר סיעודיים וליותר זמן, וזה כבר שילוב בעייתי מאוד שיש לטפל בו לצד הבטחת מקדם תוחלת החיים בפוליסות החיסכון בביטוח החיים בשל הסכנה הפוטנציאלית.