ביום בהיר אחד בתחילת שנות ה-80 החליט ד"ר אבנר הרשלג, מומחה לפוריות, להגר לארצות הברית. הוא מכר את דירתו הצנועה בירושלים ועבר עם בני משפחתו לוושינגטון הבירה. הרשלג חשב בוודאי לשפר את תנאי שכרו ולהבטיח עתיד טוב יותר לבתו בת השלוש, נטלי. הוא כנראה לא בנה על האפשרות שהילדה תניף את האוסקר המוזהב בשנת 2010.
סיפורה של משפחת הרשלג-פורטמן הוא דוגמה להצלחתה של משפחת יורדים. דוגמה קיצונית, אבל לא יחידה. 30 שנה לפניהם עזב את ירושלים לשיקגו רופא אחר בשם בנימין עמנואל, שהציב בהיכל התהילה האמריקאי לא פחות מ-3 נציגים: המוכר ביותר הוא רם עמנואל, עד לא מזמן ראש סגל הבית הלבן, מהשבוע שעבר ראש העיר הטרי של שיקגו, ובעתיד כנראה גם מתמודד על נשיאות ארצות-הברית. האח השני, ארי, הפך לאחד מסוכני השחקנים הגדולים והמצליחים בהוליווד, והאח השלישי, זיקי (יחזקאל), ממלא תפקיד בכיר במערכת הבריאות האמריקאית.
עמנואל, פורטמן... נדמה שחסר לנו רק עוד סיפור הצלחה אחד כדי שהגניוס הישראלי יזכה להכרה רשמית כתופעה. מצד שני, כולנו יודעים שהמעבר לארצות-הברית מסתיים במקרים רבים דווקא באכזבה.
על השאלה אם הירידה משתלמת לא ננסה לענות, אבל נעלה שאלה מעניינת אחרת: עד היום שרר קונסנזוס שראה בתופעת "בריחת המוחות" בעיה. אין ספק שהעובדה שאלפי מדענים ובעלי מקצועות חופשיים היגרו מכאן לארצות הברית היא הפסד למשק. אבל האם ייתכן שלפחות במקרה של עמנואל והרשלג יצאה ישראל נשכרת מהחלטתם לרדת? נניח לרגע שהם היו מחליטים לחזור ארצה באחת מתוכניות השבת המוחות שהופעלו כאן רק לאחרונה. היכן הייתה פורטמן היום? האם הייתה הופכת לאיילת זורר צעירה ומככבת בסדרות כמו "בטיפול" או "פלפלים צהובים"? האם רם עמנואל היה היום יו"ר תנועת מרצ או ראש עיריית תל-אביב? הרי בן אחר של פרופסור ישראלי שהיגר לאמריקה בחר דווקא לשוב לכאן והיום הוא עומד בראש הממשלה.
לעולם לא נדע, אבל ייתכן מאוד שתרומתם של עמנואל ופורטמן (ויש שיאמרו גם של נתניהו) לישראל דווקא גדולה יותר כשהם חיים בארצות הברית. אפשר להתווכח על השקפת עולמו הפוליטית של עמנואל ועל הפתרון הרצוי בעיניו לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הרבה יותר קשה להתווכח עם היתרון שיש לישראל בזכות העובדה שהאיש מחובר אליה בנימי נפשו ובחר לחגוג את בר המצווה לבנו בכותל המערבי. איזו מדינה בעולם לא הייתה רוצה שאדם כזה יתמודד על כסאו של נשיא ארצות הברית?
פורטמן, שבילתה שנה בישראל במסגרת לימודיה באוניברסיטה העברית, היא אחד הקלפים החזקים, והבודדים יש לומר, של ההסברה הישראלית. כבר למחרת זכייתה באוסקר היא פתחה במתקפה על מעצב העל האנטישמי ג'ון גליאנו, שצידד בהיטלר. התקשורת העולמית נותנת לדעות של פורטמן כיסוי ומשקל שכל משרד חוץ היה מוכן לקבל. "נפולת של נמושות"? אולי נכון יותר לומר "גאווה ישראלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.