הזדמנות במניית בנק דיסקונט?

המסר שיוצא מהקומה ה-17 במגדל דיסקונט, קומת ההנהלה הבכירה, חד וברור. יש לנו בעיית הון, אנחנו מטפלים בה, ונפתור אותה עוד השנה כדי לאפשר לנו צמיחה בשנים הבאות.

זה לא טריוויאלי. כבר 3 שנים מתמודד דיסקונט עם בעיות הון, תולדה של צמיחה מהירה מדי לפני המשבר, הכחשת הבעיה במהלכו וגרירת רגליים של הבעלים, משפחת ברונפמן, שלא רצו להזרים הון לבנק.

כעת היו"ר יוסי בכר והמנכ"ל החדש ראובן שפיגל משדרים בצורה ברורה - הטיפול בבעיית ההון נמצא בראש סדר העדיפויות של הבנק. 2011 תהיה שנת בניית ההון. בכר ושפיגל מבינים שעל הבנק לייצר קול ברור מול שוק ההון, והם מציבים לעצמם ולבנק רף גבוה של 8% - יעד הגבוה יותר מבנקים מתחרים, כהפועלים וכמזרחי טפחות. אבל זה לא יעד בשמים, וכפי שמעריך האנליסט אלון גלזר, דיסקונט יוכל לעמוד בו.

מי שישלם בינתיים את המחיר על חיזוק הון הבנק הם בעלי המניות. לא רק גרעין השליטה, אלא כל מחזיקי המניות. הנפקת המניות בדצמבר דיללה אותם, חיזוק ההון ידחה את חלוקת הדיבידנד ל-2012, והצורך לשמור על ההון יחייב מדיניות דיבידנד לא אגרסיבית.

חצי הכוס המלא

אבל הנה חצי הכוס המלא. כבר שנים אומרים אנליסטים כי במניית דיסקונט טמונה הזדמנות. בנקים נסחרים סביב ההון העצמי, אבל דיסקונט נסחר במשך זמן מתחת להון, כיום במכפיל הון של 0.7-0.8. זהו תמחור חסר, שמבטא הכרה של המשקיעים בבעיות של דיסקונט, בעיקר בכוח העבודה היקר, והערכה כי לא צפוי שינוי.

אם יצליחו בכר ושפיגל לפתור את בעיית ההון, יגיעו לפריצת דרך ביחסי העבודה ויממשו את התוכנית האסטרטגית, לא תהיה סיבה לתמחר את הבנק מתחת להון. המשמעות - עלייה של המניה ב-25%-30%, והשבחת הנכס שבידי בעלי המניות. אבל כדי שהתרחיש האופטימי יתממש צריכים יוסי בכר וראובן שפיגל להגיע להבנות עם בכר אחר - יו"ר ועד העובדים, ריקי בכר.