"הדרך הפשוטה, הנכונה והצודקת להתמודד עם סוגיית שכר הבכירים במשק היא באמצעות מנגנון מס ההכנסה. חברה ציבורית שרוצה להעביר לבכיריה שכר מופלג - תעשה זאת על חשבון רווחיה, ולא על חשבון הציבור". כך אומר ח"כ שי חרמש (קדימה). חרמש מתכוון לחדש את הטיפול בהצעת החוק שהגיש בזמנו, לפני שהתבקש על ידי הממשלה לעכבה ולהעבירה לוועדת נאמן.
על פי הצעת החוק תוגבל הכרת מס ההכנסה בהוצאות שכר עד לגובה 3 מיליון שקל בשנה. חברה שתבקש לתגמל מי מעובדיה ביותר מ-3 מיליון שקל בשנה תוכל לעשות זאת על חשבון רווחיה. "אם אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, מקבל 18 מיליון שקל עלות שכר, הטבות, בונוסים ושאר תגמולים בשנה - אז 3 המיליונים הראשונים יוכרו לבנק כהוצאה מוכרת לצרכי מס, ויתרת התשלום, 15 מיליון שקל, לא יוכרו כהוצאה", הדגים חרמש.
"הבנק יוכל להמשיך לשלם את הסכומים הללו - אבל מרווחיו. המשמעות היא שכל תוספת שכר או תגמול אחר למנהל בחברה ציבורית, מעבר ל 3 מיליון, ייהפכו ליקרים בעבור חברה, עד כדי כך שתיפסק הקלות הבלתי-נסבלת שבה עלויות המנהלים מרקיעות שחקים, והציבור משלם זאת באמצעות העובדה שמס ההכנסה משתתף בפועל בשכר הזה. את קופת מס הכנסה ממלא רוב רובו של הציבור, שוודאי לא מתכוון לזה שבכספו יתווספו עוד מיליונים למי שכבר מקבל מיליונים".
צדק חברתי
לצורך קידום הצעת החוק שלו נפגש חרמש עם שר האוצר, יובל שטייניץ. "הוא הבהיר לי שהוא מתנגד לכל שלוש הצעות החוק שהוגשו בכנסת - אבל בין השלוש, ההצעה שלי נראית לו, לפחות על פניה, ישימה יותר מהאחרות".
עוד נפגש חרמש עם יהודה נסרדישי, מנהל רשות המיסים. "הוא הסביר לי שבאופן עקרוני הוא מתנגד לחוק שלי, שעושה שימוש במנגנון מס ההכנסה לצרכים שמס הכנסה לא מתכוון אליהם. מדבריו הבנתי שאין מתפקידה של רשות המיסים לעסוק בסגירת פערים במשק או בעשיית צדק חברתי..."
חרמש העביר את הצעתו לוועדת נאמן, ואולם לא זומן להציגה. לפיכך הוא חוזר למסלול הכנסת, ויעלה את הצעת החוק הזו לוועדת שרים בימים הקרובים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.