בעידן שבו גברים מנסים ללכת בין הטיפות כדי לא ליפול בענייני נשים, לעודד קטש, מאמן הפועל ירושלים בכדורסל ואחד משחקני הכדורסל המוצלחים ביותר שידעה ישראל, אין שום בעיה לומר שהוא לא מבין את הפמיניסטיות.
"בתור גבר שאוהב נשים לא ברור לי אופן המאבק. הלוחמנות יצרה אצלי כגבר תחושה לא נוחה, לא התחברתי לעניין הזה. יש לי תחושה שהצורך במאבק נרגע בשנים האחרונות בעקבות שינויים חיוביים, או שהאוזניים שלי התרגלו, אבל נראה לי שהיום פחות חשוב לצעוק את זה. כשצועקים משהו זה מבליט את התכונות הגבריות, כאלה שאני באופן אישי פחות אוהב למצוא באישה. זה לא מושך אותי, ולא נעים לי לראות ולחוות", הוא אומר בראיון למגזין ליידי G של "גלובס".
- מהן התכונות הגבריות האלה?
"בתפיסה שלי נשיות זה מקור כוח. ברגע שאישה צועקת את הכוח הזה, ומביאה אגרסיביות וכוחניות, זה מבטל את האצילות. זה נתפס בעיניי כך, כי אני בא ממקום שנותן כבוד לנשים באשר הן, ומעריך נשיות. לנשים יש איכויות ויכולות שלי לא יהיו לעולם. באותו אופן אני מתייחס לדת - בדת יש הרבה דברים נפלאים, אבל ניסיונות הכפייה והשימוש בדת באופן כוחני, מטשטשים את היופי שבה".
- מה המאבק הנשי עושה לגברים, מה זה עושה לך?
"זה מעמיד אותי במקום שמרגיש מנוכר, כגבר שאליו מכוון המאבק לשוויון, וכמי שכביכול נמצא בקבוצה שלא נותנת הזדמנות שווה. זה סוג של האשמה, ומין מצב בלתי אפשרי. גברים נכנסו היום לסוג של מלכוד, ונדמה לי שחלקם היו מתחלפים עם הנשים מיד.
"חשוב לי לציין שכל מי שמקדם את ענייני הנשים עושה עבודה מצוינת בכל הנוגע למגזרים החלשים, להטרדות וניצול. אבל היום המאבק על הפמיניזם זה מאבק הנשיות בגבריות, כשמראש הנשיות נמצאת במקום טוב יותר. נכון שמרבית הנשים מרוויחות פחות מגבר באותו התפקיד, אבל בעולם שבו מודדים גברים על פי הצלחות - ומי נחשב גבר מצליח? מישהו מפורסם או שמרוויח הרבה כסף - הלחץ על גברים היום הוא עצום.
"תפיסת העולם שלי מגיעה ממקום של כבוד. בעיניי לגדל ילדים ולהחזיק בית ומשפחה זה רמת ניהול יותר חשובה מלנהל חברה, ואין לי בעיה להתחלף. הייתי מוכן להיות אחראי על גידול הילדים, להתעסק בתחומי העניין שלי או למצוא לי חדשים, שאשתי תהיה המפרנסת - ולהרגיש עם זה טוב. אני שותף מלא בגידול, אני אוהב את זה, ולא ארגיש שהאגו שלי נפגע אם אשתי תביא יותר כסף ממני".
- המאבק לשוויון הוא לקבל הכרה, מעמד ושכר, אלא שזה בא בנוסף לתפקידים המסורתיים.
"אם נהיה ישרים, יש כאן בעיה. מהו המודל הגברי בעיני מרבית הנשים? האם נשים לא נמשכות באופן טבעי לגברים מצליחים? לגברים מרוויחים? עם יכולת לפרנס? כל עוד זה המצב, על כתפי הגברים מוטלת האחריות הזו, ולכאורה, זה לא נתון לבחירה מבחינתם".
- יש מדדים להצלחה: הישגיות, מעמד, תואר, שכר. זה נכון באותה מידה לנשים ולגברים?
"לדעתי לנשים יותר חשובה ההכרה בתפקיד, בטייטל, ההערכה מסביב - ההצלחה נמדדת בעצם ההישג. אצל גברים המרכיב החשוב הוא השכר, כמה הם מרוויחים. הם נמצאים במאבק הישרדותי על הצלחה, שמתורגמת בעיקר במושגי כסף, ממקום מאוד בסיסי קיומי, זה שדואג, שומר ולוקח אחריות. בכדורסל, למשל, הסיכויים של שחקן מרקע סוציו-אקונומי נמוך להצליח הם גדולים יותר מאשר של אחד נורמטיבי, שמגיע מעולם של שפע, בגלל שיצר ההישרדות אצלו מפותח יותר".
"אימה תורמת לספורטאיות"
קטש, 37, נשוי למיטל שנמצאת בהריון, ואב לבת ממערכת יחסים קודמת, עם עו"ד דפנה שחר.
- איזה נשים מעניינות אותך?
"לא כל הנשים שהייתי איתן דומות, אבל המכנה המשותף שלהן הוא בשלות. בעיניי אישה הופכת להיות בשלה ומעניינת בגיל מסוים. כשהייתי צעיר יותר, אמרו שאני אוהב מבוגרות, היום הן כבר בגיל שלי או מעט צעירות ממני.
"אשתי היא טיפוס ביתי. אם היא תרצה לטפח לעצמה קריירה, אני אפרגן לה ונמצא את הדרך. חשוב לי שבבסיס שלה היא תהיה אימהית, חשובה לי המשפחתיות, חשוב לי החום בבית, ויש דרכים לעשות את זה גם אם עושים קריירה. גדלתי בבית כזה וזה חלק ממני. גם אצלי, הקריירה לא באה על חשבון הבית".
- מהבחינה הזו יש הבדל בין שחקן למאמן?
"כשהייתי שחקן כדורסל, הקריירה שלי הייתה טוטאלית. להיות שחקן כדורסל משמעו להיות מאוד מרוכז בעצמך, וכל ההתנהלות מסביב מאוד אינטנסיבית - הריכוז, תשומת הלב, סדר היום. מאז שפרשתי והפכתי להיות מאמן, הצרכים האלה השתנו, ויש לי יותר מקום למשפחה".
- יש נטייה לתפוס נשים ספורטאיות כגבריות?
"זה תלוי בענפי הספורט. בספורט קבוצתי של נשים, יש אחוז גדול של לסביות. אגב, נשים לא בהכרח צריכות לפרוש כשהן רוצות להפוך לאימהות. זה מאוד אינדיבידואלי, ולרוב גם קשור לשיא של היכולת הפיזית. יש לא מעט ענפי ספורט, אפילו בענפים מאוד אינטנסיביים ואינדיבידואליים, שניתן לעשות הפסקה ולחזור להתחרות. יתרה מזו, אני חושב שיש הרבה ענפים שדורשים התמודדות מנטלית, ובגרות יכולה לעשות טוב, על אחת כמה וכמה אימהות".
- למה אין נשים שמאמנות גברים או שופטות במשחקים?
"הן יכולות, אבל אני לא בטוח כמה הן רוצות. יש כמה מכשולים פרקטיים, ספורט נשים וספורט גברים הם רק לכאורה אותו הספורט. קחי למשל כדורסל נשים וכדורסל גברים - הפיזיולוגיה שונה, לפיכך גם הדרישות על המגרש, אופי המשחק ואופי האימון. במידה מסוימת, זה כמו לאמן ספורט אחר לגמרי".
- מהו לדעתך "הכוח הנשי"?
"ככל שנשים מתבגרות, הן יכולות לעשות יותר ויותר דברים בכוחות עצמן. בעיניי זה הכוח הנשי במהותו - גבר זקוק לאישה, ואישה יכולה להסתדר בלי גבר".
- מה עושה את ההבדל הזה?
"ילדים. אישה יכולה להביא ילדים לעולם בלי גבר שנמצא בתמונה, אף גבר לא יכול להביא ילד לעולם לבדו. ואז כל שנותר לו זה להיות 'גבר', זה שאיתו היא תבחר להביא צאצאים לעולם".
- מהי מניפולציה נשית?
"אני יודע כשמפעילים אותה עליי. בשבילי המניע למניפולציה יותר חשוב מהתוצאה. אישה שעושה מניפולציה כדי להבליט את הנשיות שלה, או להרגיש יותר נשית, גם אם מטרתה היא פיתוי, זה מקסים בעיניי - כל עוד זה לא מתוך מטרה נסתרת להשיג ממני משהו אחר. אני סומך על האינטואיציה שלי, קולט את המניפולציה, ובסופו של דבר תמיד ההחלטה איך להגיב לזה היא בידיים שלי.
"אני מאמין שכולנו עושים את זה. מניפולציות שפוגעות הן שליליות, אבל אם אני עושה מניפולציה לשחקנים שלי כדי שיעלו למגרש וישחקו טוב כדי לנצח, או מתמרן שחקן שיוציא מעצמו את המקסימום, אז למה לא. היכולת המופלאה של נשים לחשוב על יותר מדבר אחד, להיות מודעות אליו, ולחשוב כמה מהלכים קדימה, כולל על ההשפעה שיש לאמירה או מעשה שלהן, לכאורה הופכת את זה לקצת יותר מתוחכם, עם יכולת תמרון".
- אם כך, הן יכולות להיות מאמנות מעולות.
"מהבחינה הזו כן. הבעיה היא שהטיים אאוט הוא דקה, לא שעה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.