בכל פעם שאני שומע את נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו ז'אן-קלוד טרישה אני נדהם. האיש לא לומד מאומה מהעבר. בפרוץ המשבר הפיננסי לפני שלוש שנים, כשכל מקביליו בעולם הפחיתו ריבית, נדבק טרישה בחרדת אינפלציה וסרב בעקשנות להפחית את הריבית בגוש האירו. בשעה שרוב חבריו צפו האטה וחששו מדפלציה, הוא עדיין חשש מאינפלציה. רוב מדינות הגוש סובלות מכך עד היום.
ביום חמישי הפתיע טרישה במסיבת העיתונאים הקבועה, שנערכת לאחר פרסום החלטת הריבית, בגוש האירו. האנליסטים לא צפו העלאה בריבית לפני אוגוסט, אולם טרישה לא שלל אפשרות להעלות ריבית כבר באפריל הקרוב.
אז נכון שהאינפלציה בגוש חרגה מעט מהיעד, אולם האם זו אינפלציה של ביקוש? ודאי שלא. מחיר הנפט עולה בשל המתיחות במדינות ערב, ומחירי הסחורות עולים במקביל. אפשר לצאת להגנת טרישה ולטעון שהנפט שרוכש גוש האירו, יקר משמעותית מהנפט שרוכשת ארה"ב, ועל כן השפעת המשבר הנוכחי על מחיר הסחורות, חזקה יותר.
זו לכשעצמה אינה סיבה להעלות ריבית. זו סיבה להכריז מלחמה על ה"בלנקפיינים" ושחקני החוזים העתידיים בסחורות, שמחריפים את הבעיה על גבם של מיליארדים ברחבי העולם. את זה טרישה וחבריו בקרן המטבע ובבנק העולמי מפחדים לעשות.
מישהו השווה פעם את האינפלציה לכולסטרול, שכמותו, גם לאינפלציה שני סוגים - סוג טוב וסוג רע. כשהמשק לוהט כמו בסין, ובמידה רבה כמו בישראל, האינפלציה היא מהסוג הרע ולכן מחייבת העלאת ריבית, מחשש להתפרצות. בגוש האירו המצב שונה לחלוטין. גם כך סובלות רוב מדינות הגוש מהאטה, והחורף הקשה לא ממש עזר למכירות.
משקי רוב החברות בגוש האירו סובלים מהאטה ואבטלה. הסיוע שאותו קיבלו המדינות הבעייתיות, עצר את ההתדרדרות, אולם רובן רחוקות מלהתאושש. אפילו בגרמניה, שסוחבת את כלכלת הגוש על כתפיה, מדד הסנטימנט הכלכלי - ZEW, רחוק מהממוצע ההיסטורי שלו - 26 נקודות - ורחוק עוד יותר מהשיא שרשם בספטמבר 2009, שהיה 60 נקודות. בשבוע שעבר עלה המדד קצת, והצליח להגיע ל-15.7 נקודות בלבד. בשנה הבאה גרמניה הולכת לבחירות, ולקנצלרית אנגלה מרקל ועמיתיה יהיה קשה להסביר לבוחרים, מדוע גרמניה סוחבת על כתפיה את כל בעיות הגוש.
העלאת ריבית בגוש האירו עכשיו, בודאי שלא תסייע. היא תקשה על ניסיונות התאוששות המדינות הבעייתיות, ותייקר את עלות מיחזור החוב שלהן. ההכרזה של טרישה השפיעה מיד על המטבע: שער האירו כבר נושק ל-1.4 דולר ואירו חזק, מכביד על כלכלת הגוש ומייקר את המוצר האירופאי. טרישה מנסה להרגיע באומרו שההעלאה חד פעמית, אולם את השחקנים זה לא ממש מעניין והנזק כבר נגרם.
לשחקני המט"ח אוכל לומר רק דבר אחד. מבחינת מערך הכוחות הכלכלי בין ארה"ב וגוש האירו לא השתנה דבר. ארה"ב ממשיכה במתווה התאוששות חיובי, ואילו בגוש אין פתרון של ממש לבעיות הבוערות. אולם שוק המט"ח איננו כלכלה, בוודאי שלא בטווח הקצר ואפילו הבינוני.
תכנית QE-2 מסתבר, הייתה חזקה מכל ויחד עם שינוי תמהיל החזקות האג"ח של סין ויפאן, שרכשו השנה אג"ח אירו על חשבון אג"ח ארה"ב, הטו את הכף לטובת האירו כנגד הדולר.
במאמרים אלה, הנחתי ששער המטבעות ינוע בין 1.3 ל-1.4 דולר לאירו. כעת השער נמצא בגבול העליון. ייתכן שהגבול ייפרץ, אולם להערכתי פוטנציאל ההתחזקות של האירו מוגבל מאד, משום שסין ויפאן עומדות לפני מיצוי תהליך השינוי בתמהיל האג"ח שלהן. כמו כן אנו מתקרבים ליוני - מועד סיום רכישות האג"ח במסגרת תכנית QW-2 של ברננקי. הוסיפו לכך את השיפור בנתוני האבטלה בארה"ב והרי לכם מתכון טוב לשינוי כיוון.
-
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
