שילה פרבר מדברת: מעריצי אלתרמן מרשים לעצמם "לצאת מהארון"

"יש המון מעריצים צעירים של נתן אלתרמן ועכשיו הם מתחילים לצאת מהארון", אומרת הזמרת-יוצרת שילה פרבר בעקבות אלבומה הרביעי, "שילה פרבר שרה אלתרמן", המתעד את ביצועיה למיטב שיריו המולחנים של אחד מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים.

באופן מפתיע, למרות ששילה פרבר מעולם לא הלכה בתלם במובן המקובל של המילה, האלבום אינו מנצל את נפלאות אולפן ההקלטות לשינוי הקונספט האינטימי-חשוף של מופע הבמה שהיה הבסיס לפרויקט.

פרבר בגיטרה, מלווה בצ'לנית מאיה בלזיצמן התורמת שירה וקולות, בחרה 12 קלאסיקות פרי עטו של אלתרמן ומבצעת אותן בקולה הדרמטי-קברטי בליווי שני כלי הנגינה בלבד ללא תוספות, אלא אם מחשיבים את הופעת האורח של חווה אלברשטיין המצטרפת ב"בכל זאת יש בה משהו" החותם את האלבום.

"הרגשנו שכל תוספת רק תפריע", מסבירה פרבר, "השירים האלה הם עולם ומלואו. אם היינו מתפתות להעלות עוד כלים זה רק היה גורע מהם".

"שילה פרבר שרה אלתרמן" הוא אחד הפרויקטים המוזיקליים המאתגרים שיצאו בארץ בשנה החולפת. מצד אחד אמנותי ונטול כל יומרה מסחרית, ומצד שני מרטיט ביופיו וקל לעיכול. אחרי הכול, מי לא יכול לזמזם מתוך שינה קלאסיקות כמו "זמר מפוחית", "זמר שלוש התשובות", "לילה לילה", "שיר משמר", "עוד חוזר הניגון", "צריך לצלצל פעמיים", "ניגון עתיק", "פגישה לאין קץ" או "שיר ערש"? היוזמה המקורית שמורה לפרופסור ניסים קלדרון, שפנה לפרבר בהצעה להשתתף בסדרת המופעים "שירה פלוס" שבמהלכה הפגיש יוצרים ומבצעים צעירים עם השירה העברית הקלאסית.

"אני לא ידידותית לסביבה"

פרבר, בת 36, הוציאה לפני תשע שנים את אלבום הבכורה שלה "תתנהגי יפה" בהפקתו המוזיקלית של רם אוריון. הצליל הרוקיסטי-מחוספס של האלבום, בתוספת המראה הגותי-אפלולי סימנו אותה מיד כנערת רוק בועטת. דימוי שדבק בה עד היום למרות ששני האלבומים הבאים שלה, "מתוק שחור" ו"פרח קיר" (שהופקו מוזיקלית בידי דניאל סלומון), היו מלודיים בהרבה. עדיין, היא מתנגדת בתוקף לאפשרות שפרויקט שירי אלתרמן ימקם אותה רשמית במחוזות המיינסטרים.

"אני לא ידידותית לסביבה", היא אומרת, "להחליט שמיינסטרים מוזיקלי הוא תוצר של עיבודים וסאונד זו שטות מוחלטת, כמו להאמין שרוק'נרול חייב לבוא עם דיסטורשן. רוק זה קצוות מחודדים, ואני חדה באמירה ובדרך היצירה שלי. אני חייבת חופש אמנותי מוחלט. לא יכולה ולא רוצה לעגל פינות גם אם אני לא אוונגרד. השירים היותר מלודיים שלי נשמעים ככה בגלל שזה מה שרציתי בזמן נתון. אף פעם לא אחזר במודע אחרי תחנות הרדיו, לראיה העובדה שאת אלבום שירי אלתרמן הוצאנו בלי סינגלים ועדיין התגובות הראשוניות אוהדות מאוד. אני יכולה רק לברך את המנהלת שלי ליליאן שוץ, המתפקדת גם כלייבל עצמאי שלי, כי מישהי כמוני לעולם לא הייתה מצליחה ליצור במסגרת אילוצים של חברת תקליטים גדולה או קטנה".

- איך שכנעת את חווה אלברשטיין, המבצעת המזוהה ביותר עם שיריו של אלתרמן, לחבור אליך?

"בקשתי מליליאן לעזור לי ליצור קשר עם חווה והיא אמרה: 'עזבי אותי מהשטויות שלך', אז החלטתי ללכת על זה עצמאית. לא התקשרתי לחווה ישירות, אבל מצאתי דרך להעביר לה מסרים ושלחתי לה מייל עם לינקים לכמה ביצועים מהמופע שכבר היו ביו-טיוב. חווה תמיד סקרנית לגבי שיתופי פעולה חדשים. היה לי רעיון לשיר שרציתי לבצע איתה, אבל היא בחרה את 'בכל זאת יש בה משהו' ועדיין זו הייתה חוויה מדהימה לעבוד איתה".

מופע ההשקה החגיגי לאלבום "שילה פרבר שרה אלתרמן" יתקיים מחר (ב') בתיאטרון תמונע בתל-אביב.