אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, תקציב הפרסום של בית ההשקעות פסגות צפוי לצאת למכרז - כך נודע ל"גלובס". בכך עשויה לבוא לקיצה ברית כמעט היסטורית בין משרד הפרסום אדלר-חומסקי, המטפל בתקציב, לבין פסגות.
לפני ימים ספורים הציג אדלר-חומסקי מצגת בפני הנהלת פסגות. למרות זאת, נראה כי התקציב נמצא בדרכו החוצה מהמשרד.
אדלר-חומסקי זכה בתקציב פסגות ב-2006, כשהפרסום של קרנות נאמנות היה "הדבר הבא" בעולם הפרסום. על רקע השינויים הרגולטוריים בשוק עמדו אז הקרנות להפוך למוצר צרכני לכל דבר, ולכולם ברור היה כי תקציב פרסום של קרנות נאמנות צפי להיות תקציב רווחי מאוד למשרדי הפרסום.
ואכן, למשך כשנתיים הוכיחה הנבואה את עצמה: רוב משרדי הפרסום הצטיידו בתקציבי קרנות, ואלה מצידן הוציאו כספים רבים לצורך מיתוג ופרסום. החגיגה נגמרה כעבור שנתיים כשהמיתון העולמי פרץ, והקרנות הורידו באחת את הרגל מהגז.
פסגות היתה בין בתי ההשקעות הראשונים שהחלו לפרסם. ב-2006 ערכה פסגות מכרז בו השתתפו בין היתר מקאן-אריקסון, באומן-בר-ריבנאי ואדלר-חומסקי. כבר בשלב המכרז המה השוק משמועות לגבי הקשר המשפחתי שבין גבי רביד - מי שהייתה אז מנכ"לית החברה, לראובן אדלר, מבעלי אדלר-חומסקי. בסופו של דבר זכה המשרד בתקציב והוביל את תהליך המיתוג מחדש של פסגות.
ואולם, הקשר שבין המשרד לפסגות חרג בהרבה מהקשר המסורתי שבין מפרסם-לקוח: כשיצא אדלר-חומסקי עצמו להנפקה בבורסה, את ההנפקה הובילה חברת החיתום פסגות לצד שורה ארוכה של חתמים נוספים. בהמשך הפכה פסגות לבעלת עניין בקבוצת אדלר-חומסקי כשרכשה 6% ממניות המשרד. בהמשך, כשהחליטה קבוצת אדלר-חומסקי לצאת מהבורסה, רכש המשרד את מניותיו מפסגות בחזרה.
מנתוני יפעת בקרת פרסום עולה כי היקף הפרסום של פסגות ב-2010 עמד על 21.1 מיליון דולר במחירי מחירון, שהם כ-6.5 מיליון דולר במחירים ריאליים. ב-2009 עמד היקף הפרסום של פסגות על 21 מיליון דולר במחירי מחירון, וב-2008 - שנת המיתון הגדול - עמד היקף הפרסום שלה על כמיליון דולר במחירי מחירון בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.